נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיב בצהריים (יום ה') לראשונה על ההצהרות הקשות שהשמיע נגדו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. בעקבות הריאיון ל-ABC אתמול שבו הסכים ביידן עם הקביעה שפוטין הוא רוצח, אמר בצהריים הנשיא הרוסי: "אני מאחל לו בריאות. אנשים נוטים לראות אחרים כפי שהם רואים באמת את עצמם". פוטין הוסיף כי על אף הדברים החריפים של ביידן מוסקבה תמשיך לעבוד עם ארה"ב, "אבל בתנאים שיועילו לנו".
דבריו של פוטין באו שעה קלה אחרי שדובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הצהיר כי אין ספק שביידן אינו מעוניין לבנות יחסים עם רוסיה, וכי מוסקבה תביא זאת בחשבון. פסקוב כינה את דברי ביידן על פוטין "רעים מאוד" ו"חסרי תקדים".
בעקבות הריאיון של ביידן הודיעה מוסקבה כבר אמש כי היא מחזירה את שגרירה בוושינגטון להתייעצויות – צעד חריג למדי אפילו במונחים של היחסים בין רוסיה לארה"ב, הסובלים ממתיחות עמוקה זה שנים. היום בצהריים הודיע משרד החוץ הרוסי כי הוא גם מצפה להסבר מוושינגטון על הקביעה של ביידן שפוטין "רוצח".
בריאיון ל-ABC שהרתיח את הרוסים נשאל ביידן אם הוא חושב שפוטין הוא רוצח, והשיב: "א-הה... כן". בריאיון הוא התייחס גם לדו"ח המודיעין האמריקני משלשום הקובע כי רוסיה – באישורו של פוטין – ניסתה להתערב בבחירות בארה"ב אשתקד ולהשפיע על תוצאותיהן. הוא הבטיח שפוטין ישלם מחיר על המעשה הזה, ושהדבר יקרה "בקרוב". נוסף על כך תיאר את נשיא רוסיה כמנהיג "ללא נשמה".
הבוקר אמר קונסטנטין קוסצ'יוב, סגן יו"ר הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, כי דבריו של ביידן בלתי מתקבלים על הדעת, וכי באופן בלתי נמנע הם רק יפגעו עוד יותר ביחסים הגרועים ממילא בין מוסקבה לוושינגטון. לדבריו, הצהרותיו של נשיא ארה"ב חיסלו כל תקווה שהייתה במוסקבה לשינוי במדיניות האמריקנית תחת הממשל החדש.
קוסצ'יוב אמר כי החזרת השגריר לרוסיה הייתה הצעד ההגיוני היחיד שאפשר היה לנקוט בנסיבות הללו. "אני חושד שזה גם לא יהיה הצעד האחרון אם הצד האמריקני לא יספק הסבר או התנצלות", כתב קוסצ'יוב בפייסבוק. "דברים כאלה אסור שיישמעו מפיו של מדינאי בדרג כזה. הצהרה כזו בלתי מתקבלת על הדעת, בשום נסיבות". קוסצ'יוב אמר עוד כי מדובר ב"קו פרשת מים" ביחסי רוסיה עם ארה"ב.
ארתור צ'ילינגרוב, חבר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי הנמנה עם תומכי הקרמלין, קרא בריאיון שהעניק היום ברדיו ל"תגובה קשה" מצד מוסקבה.
היחסים בין רוסיה למערב נמצאים בשפל שכמותו לא היה מאז התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה בתחילת שנות ה-90. המתיחות הזו נובעת בין השאר מהפלישה הרוסית לאוקראינה וסיפוח חצי האי קרים, מההתערבות הרוסית לטובת בשאר אסד במלחמת האזרחים בסוריה, מההרעלה של מתנגדי משטר רוסים כמו אלכסיי נבלני – וכמובן מהניסיונות של רוסיה להתערב בחשאי במערכות בחירות בארה"ב ובמדינות אחרות במערב כדי להטות את תוצאותיהן או לזרוע כאוס פוליטי וחברתי.
מוסקבה מצדה מאשימה גם היא את המערב בהתערבות בענייניה הפנימיים ובמערכות הבחירות שהיא מקיימת. היא דוחה את הטענות שהיא מתערבת בעניינים פנימיים של מדינות אחרות.
ארה"ב מגבשת בימים אלה סנקציות חדשות נגד רוסיה בעקבות הניסיון שלה להתערב בבחירות שערכה בנובמבר. לפי דו"ח המודיעין האמריקני, כמו ב-2016 גם ב-2020 ניסו הרוסים לזרוע דיסאינפורמציה, להשמיץ את המועמד הדמוקרטי – ולגרום לאמריקנים לבחור בדונלד טראמפ, שההנהגה הרוסית רואה בו המועמד הנוח יותר עבורה.
פורסם לראשונה: 11:07, 18.03.21
