ארגון אמריקני פרטי בנה לפני שנה וחצי בית חולים שדה משוכלל בצידו הפלסטיני של מעבר ארז. מדובר במרכז רפואי שבו ציוד טכנולוגי-רפואי מתקדם שמעולם לא נראה בעזה. לפני שבע שנים, בסיומו של מבצע צוק איתן, אף אחד לא חשב שפרויקטים כאלה יכולים להתממש ברצועה, אבל המציאות השתנתה עם התנעתה של תוכנית ההסדרה. למעשה, ניתן לומר שערב תחילת מערכת "שומר החומות" שהסתיים ביום שישי בבוקר הייתה רצועת עזה במצב הכלכלי הטוב ביותר מאז תפס בה חמאס את השלטון לפני 15 שנה.
המערכה - והפסקת האש
בית החולים האמריקני הוא רק דוגמה אחת. בחודשים האחרונים אושרה הקמת קו צינור גז מישראל לרצועת עזה, שאמור ליישם אספקת גז קבועה ויציבה להפעלת תחנת הכוח בעזה באופן שיהפוך את משק החשמל ברצועה לכמעט נורמלי לאורך כל היממה. מה שבישראל וברמאללה נראה מובן מאליו – בעזה הוא עדיין בגדר חלום.
יחיא סינוואר נראה לראשונה מאז סיום "שומר החומות"
אלא שהחלום הזה מתרחק והולך ביום שאחרי שומר החומות. העזתים רק מתחילים ללקק את הפצעים ולא כולם בטוחים שהמשאבים והכסף שיתקבלו יופנו לפרויקטים הגדולים לפני שיחל השיקום של מאות המבנים שנפגעו או הושמדו, ושל רחובות שלמים שהפכו לעיי חרבות. מניסיונם – השיקום הזה יימשך שנים ארוכות ויעכב את שאר הפרויקטים המתוכננים.
"היום האנשים בעזה פוחדים מדבר אחד: מתי יגיע השיקום?", אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" ס', תושב ג'באליה, כמעט בן 30, אקדמאי ומחוסר עבודה. "רק עכשיו סיימנו להרגיש את השיקום ממלחמת 2014 (צוק איתן, א"ל). עכשיו חזרנו שבע שנים אחורה. אנשים איבדו את האופק. הם רוצים לראות עתיד. אין להם כלום. הלוואי שנתניהו יבין שהוא צריך לעזור לאנשים ברצועת עזה. לא לחמאס – אלא לנו, לאנשים הפשוטים, באמצעים כלכליים. יש לו מיליון דרכים לעשות את זה. תבינו – לא כל האנשים בעזה הם חמאס. כפו עלינו את המלחמה הזאת".
ההרס ברצועת עזה אחרי מבצע "שומר החומות":
אתמול (שבת), בפעם הראשונה מאז הסתיים המבצע, יצא מנהיג חמאס ברצועה יחיא סינוואר לסיור ברחובות עזה. הוא נראה תשוש אך ניסה לנופף לאנשים ברחוב. ניכר שלא היו סביבו המונים. בניגוד לעבר, הוא לא נשא נאום ניצחון ראוותני והסתפק בניחום אבלים בבית מפקד חטיבת עזה בזרוע הצבאית של חמאס, באסם עיסא, שחוסל בימי המערכה הראשונים.
"שני הצדדים הפסידו", אומר ט', תושב שכונת זיתון בעיר עזה. "חמאס הפסידה את כל היכולות הצבאיות שלה. כל אחד בעזה מבין את זה אבל אנשים מפחדים לדבר. בטח בימים הרגישים הללו".
ברחבי הרצועה החלו צוותי כיבוי והצלה בניסיון לפנות את ההריסות, בעיקר בחלק של המגדלים שהופלו. מדובר בפעולה הנדסית מורכבת ומסוכנת. במקביל סגר חמאס את המוקדים הרגישים יותר שהותקפו כמו תוואי מנהרות (המטרו) שהופצץ ואתרים אסטרטגיים של הזרוע הצבאית. אנשיו מחלצים משם את הגופות ומנסים לאמוד נזקים. חמאס הרחיק מאזורים אלו את האזרחים ואת התקשורת ושלח איום לתושבי הרצועה שלא יעשו שום שימוש (צילום וכדומה) שעשוי לספק מידע לישראל על הנעשה שם.
"כל המשפחה שלי נאלצה לעזוב את הבית מערבה לתוך העיר עזה", מוסיף ט' שנשמע מיואש מהצד השני של הטלפון. "ביום שישי הם חזרו לראות מה קרה. הבית נשאר והוא בסדר אבל כל הרחוב נהרס".
- מה יקרה בעתיד הקרוב?
"יהיה רגוע שנתיים-שלוש ואז תגיע ההתנגשות. זו התחושה בעזה. לחלק מהאנשים יש אש בעיניים כשהם שומעים את השם 'ישראל', זה נכון. אבל לנו אין כבר כוח לזה יותר".
