ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי היועץ המשפטי לממשלה אינו מי שיכול לקבוע עבורו מהו "עניין אישי" שעשוי להוות ניגוד עניינים. עוד הוא טוען כי אין מקום לדרוש זירוז בהליך מינויי הבכירים בתקופת הבחירות, ועקרונית אין מניעה שיוביל מהלך לפיצול תפקיד היועץ. זו תמצית תשובתו של נתניהו לעתירות שהוגשו לבג"ץ בטענה שהוא נמצא בניגוד עניינים לאור האישומים נגדו. העתירות דרשו גם לקדם את מינויי הבכירים בממשלה שמתעכבים כבר חודשים ארוכים.
בתשובה לעתירות של התנועה לאיכות השלטון וגורמים נוספים, עורכי דינו של ראש הממשלה אמרו היום (ה') כי הוא מבקש שיאומץ הסדר ניגוד עניינים שהוא עצמו מציע, לא את זה שגיבש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בתשובתם של הסנגורים לעתירות נטען עוד כי אין לקבוע כי חוות הדעת של היועמ"ש שהטיל עליו מגבלות שונות הוצאה בסמכות ומחייבת אותו. לטענתם הכללים אינם מאפשרים ליועמ"ש לקבוע האם מתקיים עבורו "עניין אישי" בנושא מסוים, דבר שימנע מרה"מ לעסוק בו.
"בית המשפט מבקש לאמץ את הסדר ניגוד העניינים שמציע ראש הממשלה, אותו הוא מקבל על עצמו למען הנראות הציבורית", נכתב בתשובתו של נתניהו. "אין לקבוע כי חוות הדעת של היועמ"ש הוצאה בסמכות וכי היא מחייבת את ראש הממשלה".
בנוסף מבקש נתניהו לדחות את טענת העותרים על כך שאת המגבלות שהוטלו על נתניהו במסגרת הסדר ניגוד העניינים, כמו למשל הימנעות מהתערבות במינויי מפכ"ל, יש להחיל גם על השר לביטחון פנים ומקורבו, אמיר אוחנה.
בנובמבר: דיון בבג"ץ על העתירות בנוגע להסדר ניגוד העניינים
(צילום: אלכס גמבורג)
לגבי מינויי בכירים נמסר כי ראש הממשלה סבור שבית המשפט לא צריך להיכנס למחלוקות פוליטיות ולכן אין מקום להורות על מינוי דחוף של בכירים. בין היתר ציין כי "אנו נמצאים בתקופת בחירות". כזכור הממשלה טרם אישרה את מינוי פרקליט המדינה עמית איסמן, על אף שנבחר על ידי ועדה מקצועית וגם המפכ"ל שבחר השר אוחנה, ניצב קובי שבתאי, טרם אושר למינוי קבע על ידי הממשלה ומונה במקום זאת לממלא מקום המפכ"ל.
בחוות הדעת של היועמ"ש, שנשלחה בנובמבר אשתקד, מנדלבליט כתב כי בשל כתב האישום נגד ראש הממשלה חלות עליו שורת מגבלות: בין היתר עליו להימנע מכל עניין הנוגע למינויים ולהליכי מינויים במשרד המשפטים והמשטרה ביחס לבעלי תפקידים אשר מעורבים בהליך הפלילי שלו - יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, מפכ"ל, ראש אגף חקירות עוד. היועץ המשפטי סבור כי אסור לו להיות גם מעורב ביחס לחקיקה במינויים האלו.
בנוסף קבע מנדלבליט כי אסור לנתניהו להיות מעורב בנושא מינויי שופטי עליון ושופטי בית משפט מחוזי בירושלים, שייתכן כי יהיו מעורבים בהחלטות לגביו. בהסדר קבע היועמ"ש שמותר לו למנות נציגים לוועדה לבחירות שופטים אך אסור לו להשפיע עליהם בנושאים אלו ונאסרה עליו פעילות במשרד התקשורת משום שהאישום עוסק במשרד הזה.
ראש הממשלה כפר בכך, ובתשובתו שנשלחה היום נכתב כי הוא מתנגד להטלת המגבלות שיוטלו עליו בנושאי חקיקה לגביהן ושיטת המינויים, כי לטעמו "הדבר יפגע ברצון הבוחר". הוא טען, כדוגמה, כי "אין מניעה שהוא יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועמ"ש הבא מראש התביעה הפלילית, כסוגיה עקרונית". בתשובה לבג"ץ הודגש כי "ראש הממשלה הודיע מיוזמתו כי למען הנראות הציבורית לא יתערב במינוי יועץ משפטי לממשלה, מפכ"ל ופרקליט מדינה". בג"ץ צפוי להחליט בהמשך בסוגיה.
