ניצחונו של הכומר הדמוקרטי רפאל וורנוק בבחירות לסנאט האמריקני בשבוע שעבר בג'ורג'יה, לצד ניצחונו של המועמד הדמוקרטי היהודי ג'ון אוסוף במרוץ למושב השני של המדינה בסנאט, הוא עוד סימן בשורה של סימנים להתעוררות של מה שבארצות הברית מכנים "השמאל הדתי".
"זה לא משהו לא-שגרתי עבור כומר להיעשות מעורב בדבר מלוכלך כל כך כמו פוליטיקה", הודה וורנוק במהלך מסע הבחירות שלו, אבל הסביר שהוא רואה בזה רק עוד חלק בתפקיד שהועיד לו האל, אותו אל שלדבריו הביא אותו להפוך למטיף. "אני מתמסר לקריאה הבאה לשרת את הציבור, אבל אני לא זונח את בימת המטיף", הבהיר.
בבחירות שהסתיימו בשבוע שעבר ניצח וורנוק את אשת העסקים הרפובליקנית העשירה קלי לופלר, ואוסוף הצעיר ניצח את הסנאטור הרפובליקני דייוויד פרדו. ניצחונם של השניים הבטיח חלוקת מושבים שווה בסנאט בין הרפובליקנים לדמוקרטים, 50-50, אבל מכיוון שבמקרה של שוויון בסנאט הקול המכריע בהצבעות הוא זה של סגן הנשיא, וכעת תמלא את התפקיד הדמוקרטית קמלה האריס, פירוש הדבר שלדמוקרטים יהיה בסנאט הקרוב יתרון, ושחלומם של הרפובליקנים לחסום בקלות חוקים ומינויים שיבציע הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן נגוז. הניצחון הכפול היה הישג אדיר, ומפתיע במידה רבה, בהתחשב בכך שג'ורג'יה הייתה מדינה רפובליקנית באופן מסורתי.
נסיקתו של וורנוק היא רק דוגמה אחת לעלייתם של פוליטיקאים דתיים או כאלה שלאמונה יש מקום בחייהם במחנה השמאל. רבים מהנוצרים הפרוגרסיבים, הקתולים הליברלים, השחורים הפרוטסטנטים והיהודים הנוטים לצד השמאלי של המפה הפוליטית נעשו פוליטיים יותר מבעבר בסוף ימי ממשלו של דונלד טראמפ. בתי תפילה הציעו מקלט למהגרים שאחריהם רדף ממשל טראמפ, וחברים בקהילות מאמינים השתתפו בהפגנות מחאה על האלימות המשטרתית נגד שחורים ועל סוגיית ביטוח הבריאות.
כמטיף, וורנוק היה פעיל בולט למען הרחבת הנגישות של שירותי בריאות, וב-2017 הוא אף נעצר כשהשתתף בהפגנה בעניין זה ליד גבעת הקפיטול בוושינגטון. הוא תומך בביטולם של עונשי מוות שנגזרו על אסירים, ואירח גם ועידת אקלים שבה השתתפו נציגים בני דתות שונות.
ישו היה פוליטי
הבישוף רג'ינלד ג'קסון מאטלנטה, ידידו של וורנוק ומי שמנהיג 500 כנסיות במחוז האפיסקופלי השישי של הכנסייה האפריקנית המתודיסטית האפיסקופלית, אומר שהפוליטיקה זקוקה למטיפים דתיים כמו וורנוק, ושממשל טראמפ הפך זאת לדבר ברור. "ככל שטראמפ דיבר יותר, העליב יותר וזלזל יותר – כך אנשים כעסו יותר ונעשו פעילים יותר", הוא אומר. "טראמפ עזר לנו, כי הקיטורים ודברי הזעם שלו הניעו אותנו לפעול – ולצאת לקלפיות. צדק חברתי הוא הבשורה של ישו. הוא האכיל את העניים, ריפא את החולים".
גם הכומר הפרסביטריאני מארק סנדלין מצפון קרוליינה, שנמנה עם מפעלי הארגון הכנסייתי "השמאל הנוצרי" ואתר האינטרנט ProgressiveChristianity.org ("נצרות פרוגרסיבית"), עם כ-400 אלף חברים ברחבי ארה"ב, אומר שהנוצרים תומכי השמאל "אולצו" לצאת ולבחור. "או שאתה מאמין שנוצרים צריכים להישאר לגמרי מחוץ לפוליטיקה ולהתמקד בעולם הבא, או שאתה חושב שאנחנו צריכים להיות מעורבים כאן ועכשיו: צדק חברתי, צדק כלכלי, מלחמה באי-שוויון. אם אתה מאמין באפשרות השנייה, מעצם זה אתה כבר נעשה פוליטי יותר. ישו היה פוליטי מאוד".
כמרים נוצרים היו חברים בקונגרס האמריקני מראשית ימיה של ארה"ב, ואחד מהם, כומר לותראני, אף היה היושב ראש הראשון של בית הנבחרים. כומר ישועי היה חבר הקונגרס הראשון שקרא להדיח את הנשיא ריצ'רד ניקסון.
באוכלוסיית ארה"ב יש רוב ברור לנוצרים, וכשני שלישים ממנה מזדהים ככאלה. לפי מחקר של מכון Pew, 40% מהם דמוקרטים או נוטים לטובת הדמוקרטים, ו-43% רפובליקנים או נוטים לצד הזה.
"הימין הדתי", שהוא ימין שמרני ונהנה מממון רב, מתהדר במנהיגים של כנסיות ענק הנואמים בפני מיליונים, כמו למשל מייסד רשת הטלוויזיה הנוצרית Christian Broadcasting Network, פט רוברטסון, שנהנה בעשורים האחרונים מהשפעה גדולה על הפוליטיקה האמריקנית. החוק האמריקני אוסר על כנסיות פטורות ממס לתמוך רשמית במועמדים בבחירות, אבל סיועם של המנהיגים האלה עזר לטראמפ ולרפובליקנים אחרים לנצח במרוצי בחירות שונים. האוונגליסטים, ששיעורם בקרב המצביעים הוא כ-25% ונותר יציב, מצביעים בעיקרם לרפובליקנים.
העובדה שהשמאל הדתי בארה"ב מגוון יותר הופכת אותו למטרה פחות ישירה עבור פוליטיקאים. "אנחנו מתאספים תחת אוהל גדול מאוד, והוא כולל אנשים שהם אולי רוחניים אבל לא הולכים לכנסייה לעיתים קרובים או לא הולכים אליה בכלל", אומר סנדלין.
לפי סקר Gallup מ-2018, הקהילה השחורה היא הקהילה הדתית ביותר מקרב הקבוצות הגזעיות והאתניות השונות בארה"ב, והיא גם זו שנטייתה להצביע לדמוקרטים היא החזקה ביותר. הקהילה של וורנוק לבדה שילשה את גודלה ב-15 השנים האחרונות, ועומדת כעת על כ-6,000 מאמינים. הוא מתכוון להמשיך להטיף לפניהם גם בעתיד הנראה לעין, אחרי שיושבע רשמית לסנאטור.
"התקדמנו עם השנים", אומר על החברה האמריקנית לורנס קרטר, היסטוריון ופרופסור לתיאולוגיה במכללת מורהאוס, שהוא גם חבר קרוב של וורנוק. "אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהאידיאלים של האבות המייסדים. בוושינגטון מחכה עוד עבודה שכומר צריך לעשות".