68% מכלל האסירים והעצורים חוסנו כנגד קורונה - המספר הזה עומד במרכזו של דו"ח שהכין מרכז המחקר של הכנסת עבור וועדת החוקה חוק ומשפט שהייתה אמורה להתכנס בכדי לדון ביעילות היוועדות חזותית שנחקק בה אשתקד בשל התפרצות הקורונה. המסמך, אשר דן בעיקרו אחר יישום החוק, חושף את הנתונים לגבי מצב הקורונה והמחוסנים בבתי הכלא נכון לחודש שעבר.
יש לציין כי לצד דו"ח זה, ביום ראשון הקרוב צפוי להתפרסם דו"ח נרחב של הסנגוריה הציבורית בעניין תנאי המחייה בבתי הכלא בישראל. חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית נחקק כהוראת שעה לשנה ב-12 באוגוסט 2020 ונועד למנוע את יציאתם וכניסתם של עצורים ואסירים לבתי המעצר והכלא השכם וערב בכדי ללכת לדיונים במשפטם, ובכך להעלות את רמת הסיכון שלהם לחלות בקורונה ולהכניס את הנגיף למתקני הכליאה.
חוק זה הוגמש לאחרונה, אך כפי שמחברי הדו"ח טוענים במסקונותיהם "ניתן היה לצפות כי נראה שינויים בשיעור הדיונים המתקיימים מרחוק, במקביל לשינויים בהיקף תחלואת הקורונה". עם זאת, היקפי התחלואה בקרב האוכלוסיות הרלוונטיות - שפוטים ועצורים - אינם בהכרח זהים לאלו שבקרב כלל האוכלוסייה. בפרט, לפי קצין רפואה ראשי בשירות בתי-הסוהר, ישנה תחלואה משמעותית בקרב עצורים פליליים אשר מרביתם נדרשים לצאת לדיון בעניינם בבתי משפט ולרוב אוכלוסייה זו אינה מחוסנת.
הדו"ח מגובה בנתונים שהעבירו שב"ס והמשטרה למחלקת המחקר של הכנסת נכון ל-14 באפריל השנה. מהנתונים כאמור עולה כי 68% מהאסירים והעצורים חוסנו נגד הנגיף במנה אחת לפחות.
בקרב העצורים עד תום ההליכים, הן הפליליים והן הביטחוניים, שיעור המחוסנים עמד על 63% ו-76% בהתאמה. עוד מסר שב"ס במכתב, כי נכון ל-14 באפריל היו 2,447 אסירים (שפוטים ועצורים) שסירבו להתחסן. נכון לערב העברת הנתונים כמעט עשרת אלפים אסירים (9,967) חוסנו גם במנה השנייה.
מחלקת המחקר אף קיבלה נתונים מהמשטרה לגבי מספר החשודים שנעצרו ומתוכם מספר העצורים שמעצרם לא עלה על 24 שעות. מנתונים אלו עולה כי בין החודשים אוקטובר 2020 עד מרץ 2021 בוצעו בסך הכול 25,029 מעצרים, מהם 14% היו מעצרים עד 24 שעות. המספר הכולל של העצורים שנקלטו במתקני שב"ס עמד על 13,591 עצורים, גבוה בצורה ניכרת ממספר העצורים שנקלטו בתקופות זמן מקבילות בשנה שקדמה לכך.
לנוכח הקורונה, בתקופה שבין יולי 2020 למרץ 2021 מרבית הדיונים בהארכות המעצר היו ללא נוכחותם הפיזית של העצורים בבית המשפט. למעשה, על-פי הדו"ח, שיעור הדיונים שנעשו מרחוק נע בים 71% ל-81%. בחודש אפריל 2021 (עד 20 באפריל), 29% מהדיונים התקיימו בנוכחות פיזית של העצור – השיעור הגבוה ביותר של קיום דיונים בנוכחות פיזית מאז הכנסת ההסדר בשל הקורונה.
בדו"ח מודגש כי שיעור הדיונים שבוצעו בבית המשפט בנוכחותו של העצור לא השתנה בצורה משמעותית, למרות חיסון אסירים ועצורים, בפרט עצורים עד תום ההליכים. "היה מצופה לראות מגמת עלייה בשיעור הדיונים המתקיימים בנוכחותו של האסיר, במקביל לירידה בשיעור הדיונים המתקיימים מרחוק", נכתב.
ומה באשר לוועדת השחרורים? מהדו״ח עולה כי 55% מהדיונים בה בין אוקטובר אשתקד לאפריל השנה נערכו בנוכחות האסיר, אך גם הצביע על הפאניקה שאחזה בשב"ס במהלך שנת הקורונה. כך למשל מצוין כי בחודשים אוקטובר עד דצמבר אשתקד שיעור הדיונים בהם נכח האסיר היה בין 72% ל-78%, בעוד שבחודשים הראשונים של 2021 השיעור צנח כאשר במרץ השנה - אחרי קבלת מנת החיסונים הראשונה המגמה השתנתה חזרה.
ניכרו הבדלים בין מתקני הכליאה השונים בכל הנוגע לאופן קיום דיונים של ועדות השחרורים. בעוד שבחלקם מרבית הדיונים מתקיימים בנוכחות האסירים, הרי שבאחרים (אשל, דמון והשרון נוער) הדיונים מתקיימים על פי רוב בהיוועדות חזותית. הפער ניכר בעיקר בבית כלא אשל, בו 91% מכלל הדיונים מתקיימים מרחוק ורק 9% מהדיונים מתקיימים בנוכחות האסיר.
"בהקשר זה", כותבים מחברי הדו"ח, "נציין, כי בדיון שהתקיים בוועדת החוקה בנובמבר האחרון ציין שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן כי לאחר התייעצות עם הנהלת בתי המשפט ומשרד האוצר, הוחלט על פיילוט להקמת בתי משפט בסמוך לבתי כלא גדולים, וכי הפיילוט ייחל בכלא אשל. מטרת הפיילוט, כפי שהוצג בדיון הוועדה, הינה צמצום הצורך בשינוע אסירים לבתי משפט מבתי כלא מרוחקים בעיקר בתקופת נגיף הקורונה וכן הקטנת העומס על בתי משפט. נכון למועד כתיבת מסמך זה, הפיילוט לא יצא לפועל".
יש לציין כי מאז התפטר ניסנקורן והוחלף בשר הביטחון בני גנץ.
