מיצב המחאה בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
זעקה מעל האדמה: יממה לפני ציון יום האישה הבינלאומי, מחו הבוקר (יום א') פעילות במאבק נגד אלימות כלפי נשים על אוזלת ידן של הרשויות ועל הקלות שבה נשים ממשיכות לדבריהן ליפול קורבן לאלימות מגדרית. ברחבה שמחוץ להיכל המשפט בתל אביב הוצבו ארונות קבורה, בחלקם שכבו נשים ולצד ארונות ריקים עמדה פעילה נוספת עם שלט שעליו נכתב: "אני מסרבת להיות הבאה בתור!".
מאז תחילת 2021 נרצחו בישראל ארבע נשים: לטרישיה לני פוינטר מירוחם שנחנקה על ידי בעלה, דיאנה דדבייב מהיישוב נעלה שנורתה למוות על ידי בעלה השוטר, תושבת נהריה שנדקרה למוות על ידי בנה, ואישה נוספת כבת 40 שנמצאה ללא רוח חיים בתא מטען של מכונית בוערת בחודש שעבר.
ב"המכללה", בית ספר חברתי לנשים שחוזרות למעגל העבודה אחרי שעסקו בזנות וספגו אלימות, יזמו את המיצב כדי להעביר מסר ולהביע חשש ממקרי רצח נוספים.
איריס שטרן לוי אמרה מעל ארונות הקבורה כי "לרוב, הכתובת כתובה בגדול על הקיר וזהות הרוצח ידועה כאלימה. אנחנו כאן כי סוגרים נשים מוכות במעון במקום לכלוא גברים אלימים. אנחנו כאן כי התוקף הוא לרוב האבא, הסבא, בן הזוג. אנחנו כאן כי אנחנו חיות בעולם מקביל מגברים - עולם שבו אני לא מרגישה בטוחה כשאני הולכת ברחוב לעבודה או לבית שלי.
"אנחנו כאן כי כל אישה שלישית עוברת תקיפה מינית, כל אישה רביעית נאנסת, ואחת מתוך אחת מוטרדת. המדינה משקיעה את רוב הכסף שלה בנשק וצבא ולא מעבירה תקציב לביטחון שלנו. אנחנו כאן כמדינה שחיה על תעשיית הנשק, שבה כולם מסתובבים ברחוב ובבית עם רובים כאילו זה נורמלי. אנחנו כאן כי בתי המשפט משחררים גברים אלימים".
טל חמווי, מייסדת מנהלת שותפה של עמותת "המכללה", אמרה כי "מדי יום אנחנו פוגשות נשים אמיצות וחזקות שנלחמות בכל הכוח למען החיים שמגיעים להן. כל מקרה של אלימות מגדרית מכל סוג שהוא מזכיר שלמרות כל ההצלחות וההתקדמות העבודה עוד רבה וקשה".
