חודש וחצי לפני הבחירות חוק הגיוס מגיע שוב לנקודת הכרעה - ובמפלגות החרדיות חוששים כי נושא השוויון בנטל יעורר מחדש את הקמפיינים. הלילה (בין ראשון לשני) פקע החוק המסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות, ואלה מחויבים כעת בשירות צבאי ככל אזרח אחר. חוק יסוד: הכנסת אמנם מבטיחה כי ההסדר שבוטל על ידי בית המשפט יוארך עד לאחר הבחירות ואיש לא יגויס בכפייה, שכן למחוקק אין כעת אפשרות לקדם מתווה חלופי, אך ההתפתחויות האחרונות מגבירות בכל מקרה את המתח והתסכול בקרב החרדים נוכח הסחבת הארוכה בדרך להסדרת הנושא.
מתווה גנץ לגיוס חרדים
(צילום: לע"מ)
בספטמבר 2017 בג"ץ ביטל את חוק הגיוס שנחקק שנתיים קודם לכן, בטענה כי הוא אינו חוקתי, אינו מידתי ופוגע בשוויון, והעניק לכנסת פרק זמן של שנה לתיקונו לפני שיפקע. מאז ביקשה המדינה דחיות חוזרות ונשנות לאישור מתווה חדש והשופטים נעתרו לה שוב ושוב. בנובמבר האחרון, לאחר שסוף-סוף הוקמה ממשלה וגם היא לא קידמה את הנושא, פקעה סבלנותו של בית המשפט והוא קבע דד-ליין אחרון להיום, 1 בפברואר.
במפלגות החרדיות זעמו על שר הביטחון בני גנץ שהפר את ההסכם הקואליציוני המחייב את אישורה של הצעת חוק גיוס שכבר גובשה, והאשימו אותו כי הפך את נושא השוויון בנטל לבן ערובה במאבקיו הפוליטיים מול ראש הממשלה נתניהו. לאחרונה אף התנער גנץ רשמית ממחויבותו זו והציע מתווה חדש שלא תואם עם החרדים וכמובן אינו מקובל עליהם. בינתיים הישועה באה להם באמצעות פיזור הכנסת, שכן החוק קובע, כאמור, שכל הסדר חוקי שפוקע בתקופת בחירות מוארך אוטומטית עד לאחריהן – כפי שכבר נעשה באותו נושא ב-2019.
בקרב הגורמים המשפטיים הרלוונטיים לסוגיה, חלוקות הדעות אם בג"ץ צריך לאשר בעצמו את ההארכה, הקבועה בסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, או שהיא ניתנת באופן אוטומטי, אך במפלגות החרדיות לא לוקחים סיכונים והם דורשים מנתניהו כי המדינה תגיש לבית המשפט באופן רשמי בקשה לארכה הנוספת. סגן שרת התחבורה אורי מקלב, האחראי מטעם יהדות התורה על הטיפול במשבר, פנה למזכיר הממשלה צחי ברוורמן בעניין, והשניים סיכמו כי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה תדאג לכך.
"לפי הפרשנות של יועצים משפטיים בכירים שאנחנו עובדים איתם, אנחנו בכלל לא צריכים כאן את בית המשפט", הבהיר ל-ynet גורם במפלגות החרדיות, "אנחנו עושים את זה רק לשם הנימוס מול השופטים, כדי שאף אחד לא יוכל לטעון ששברנו את הכללים". לדבריו, הזעם על בני גנץ, שגרם למשבר, גדול - אך הוא וחבריו מתנחמים בכך שהם אינם זקוקים כעת לחסדיו, כשר ביטחון, מול בג"ץ, שכן הנימוק לבקשת הדחייה הוא טכני, על פי חוק יסוד הכנסת, ולא מהותי הקשור לענייני משרדו.
מקלב תקף את גנץ וטען כי אלמלא בקשות הדחייה שהגיש על דעת עצמו, בניגוד לעמדה המקצועית ולעמדת הקואליציה - היה היום הסדר חדש ומאושר למעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות. "הוא עצמו חתם באופן מפורש על העברת חוק הגיוס באופן מידי ולא עמד בזה", אמר מקלב, "והכל לצרכים פוליטיים ואישיים במטרה לקדש את הרוטציה שלו".
