שנה וארבעה חודשים אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט להאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החלק העיקרי של המשפט - שלב ההוכחות - ייפתח הבוקר (שני) בשעה 09:00 בבוקר. נתניהו יתייצב בבית המשפט המחוזי בירושלים ברחוב צלאח א-דין, ולצדו גם הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס.
(צילום: משי בן עמי)
נתניהו יישב באולם המיוחד שנבנה עבור המשפט בדברי הפתיחה של התובעת הראשית ליאת בן ארי, אך מאחר שהשופטים פטרו אותו מנוכחות בעדות הראשונה של אילן ישועה הוא צפוי לעזוב תוך זמן קצר מתחילת הדיון. החל מהיום, המשפט יתנהל במשך שלושה ימים בשבוע - שני, שלישי ורביעי.
במקביל לפתיחת השלב שבו יישמעו העדויות הרבות בתיקי 1000, 2000 ו-4000, יתקיימו הפגנות של תומכיו ומתנגדיו מחוץ לבית המשפט, ובמקביל ראשי המפלגות השונות יגיעו בזה אחר זה לבית הנשיא כדי להמליץ על המועמד מטעמם לראשות הממשלה הבאה.
מה צפוי החל מהבוקר?
שלב ההוכחות הוא הלב של המשפט. זהו החלק שבו הפרקליטות מנסה להוכיח את מה שהיא מייחסת לנאשמים בכתב האישום באמצעות שורת עדי התביעה שיעלו בזה אחר זה ותציג את הראיות שנאספו במהלך החקירה. בפתח הדיון תנאם המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עורכת הדין ליאת בן ארי, ומיד לאחר מכן יעלה העד הראשון מטעם התביעה, מנכ"ל "וואלה!" לשעבר אילן ישועה, ויעיד במסגרת תיק 4000.
לטענת הפרקליטות, איש העסקים שאול אלוביץ' קיים יחסי שוחד עם ראש הממשלה, והפעיל לחץ כבד ומתמשך על ישועה ובאמצעותו גם על הכתבים והעורכים באתר "וואלה!" כדי להיענות לדרישות אופי הסיקור של נתניהו ובני משפחתו. כתוצאה מכך, לפי כתב האישום, ישועה הנחה את עובדי האתר להיענות לדרישות ולשנות פרסומים באתר באופן שתאם את הדרישות של ראש הממשלה ובני משפחתו.
ישועה נחשב עד מפתח עבור הפרקליטות. הוא מעולם לא נחקר באזהרה, אך כשמסר את עדותו בחקירה של פרשת בזק שממנה התפתחה בהמשך פרשת 4000, הוא מסר לחוקרים מידע וראיות רבות ששימשו בהמשך לביסוס החשדות בתיק נגד נתניהו. למעשה, ישועה סיפק מיוזמתו מידע רב שלא היה ידוע לחוקרים, כמו מסמכים, הקלטות והתכתבויות בוואטסאפ - ושפך אור על הפרשה.
ישועה צפוי להעיד בפני השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה ברעם ועודד שחם במשך כמה דיונים ארוכים. בסיום עדותו הראשית, הוא ייחקר חקירה נגדית בידי הסנגורים של הנאשמים, דבר שצפוי לקחת גם כן דיונים נוספים.
הפרקליטות חילקה את העדים מטעמה לכמה קבוצות. לאחר ישועה, בקבוצה הראשונה של העדים צפויים להגיע בין היתר אבירם אלעד, שהיה עורך "וואלה!" בתקופה הרלוונטית, בכירה נוספת בשם מיכל קליין, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום, עד המדינה ניר חפץ, שהיה יועץ למשפחת נתניהו ועד המדינה שלמה (מומו) פילבר, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת ומקורב לנתניהו. בהמשך יעלו עדים שיתייחסו גם לפרשיות האחרות.
טענות הפרקליטות בתיק 4000
לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, אלוביץ', שהיה בעל השליטה ב"יורוקום", החזיק באמצעותה בכמה חברות ציבוריות כולל בזק. הוא עמד גם בראש הדירקטוריון של בזק ונשא משרות בחברות אחרות כולל "וואלה! תקשורת". בין 2012 לינואר 2017, טוענת הפרקליטות שנתניהו היה בעל הסמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה ולאחר מכן גם שר התקשורת, והייתה לו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים שנוגעים לבזק.
במקביל, לשאול אלוביץ' הייתה יכולת כבעל השליטה בבזק להשפיע על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה". הסיקור התקשורתי, כך לפי הפרקליטות, היה בעל משמעות רבה לנתניהו ולבני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת לעתידו הפוליטי.
הפרקליטות טוענת כי בין נתניהו ואלוביץ' נוצרו על הרקע הזה יחסי שוחד ("תן וקח") שהתבססו על ההבנה המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שלצד השני יש את היכולת לקדמו. היחסים התאפיינו בקשר אינטנסיבי והדוק שהתנהל באופן ישיר או באמצעות מתווכים. ראש הממשלה ומשפחתו הפנו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות בעניין אופי הסיקור ב"וואלה!", ואף הציגו דרישות לסיקור של יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על המנכ"ל ישועה שכתוצאה מכך הנחה עורכים וכתבים באתר לשנות את הפרסומים באופן התואם את הדרישות של נתניהו ובני משפחתו. בפרקליטות טוענים כי בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות של נתניהו ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בפעמים רבות, כך נטען, ההשתדלות נשאה פרי.
במסגרת יחסי ה"תן וקח", הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור, כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בהם עבור עצמו, עבור בזק או בשביל חברות של "יורוקום". במקביל לדרישות שהפנה לזוג אלוביץ', נתניהו עסק במספר מקרים בעניינים רגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים משמעותיים שלו שהיקפם נאמד בסכומי עתק. עוד נטען כי נתניהו עשה פעולות שונות לטובת אלוביץ' בתמורה לטובת הנאה שלקח מבני הזוג בדמות הסיקור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד את עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים, ותוך סטייה מהשורה.
הפרקליטות טוענת כי גם נתניהו וגם אלוביץ' הסתירו את מערכת היחסים ביניהם. נתניהו עשה כן מול שורת גורמים רשמיים ומסר להם מידע חלקי ומטעה, בזמן שבני הזוג אלוביץ' אף השמידו ראיות בניידים והורו לישועה המנכ"ל לפעול באופן דומה, בנוסף להנחיה למסור גרסאות כוזבות בנוגע למעורבותם בשינוי הפרסומים בוואלה, וביחס לקשר שלהם עם נתניהו וההתערבות שלו בסיקור.
במסגרת הפשרה נתניהו נאשם בלקיחת שוחד ובעבירות מרמה והפרת אמונים. איש העסקים שאול אלוביץ' נאשם במתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, פעולה ברכוש אסור וגרימת פרט מטעה בדיווח מיידי כדי להטעות משקיע סביר. רעייתו, איריס אלוביץ', נאשמת במתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.
טענות ההגנה
במענה לכתב האישום שהוגש לבית המשפט באמצעות סנגוריו של נתניהו בועז בן צור ועמית חדד, ראש הממשלה כופר באישומים שמיוחסים לו - וטוען שלא עבר כל עבירה פלילית. "מבקשת המדינה, כחידוש חסר תקדים, לייסד אישום לפיו היענות חריגה לבקשות סיקור מטעם איש פוליטי מהווה מתת (טובת הנאה לאיש ציבור - ג"מ), היא מושחתת ושוחדית", טוענים עורכי הדין של ראש הממשלה. צוות הסנגורים טענו שהאישום נעשה על דרך ההיסק, וכי הפרקליטות לא טענה להסכמה בין שני הנאשמים, לא בעל פה ולא בכתב.
9 צפייה בגלריה
טוענים ליצירת עבירה חדשה. עורכי דינו של נתניהו בועז בן צור ועמית חדד
(צילום: שאול גולן, יואב דודקביץ')
לפי נתניהו, המדינה מבקשת ליצור זיקה של ניגוד עניינים בין אישי ציבור לגוף תקשורת שמסקר אותו, שלא הוכרה בעבר במשפט ולא נמצאת בשאלוני ניגוד העניינים. עוד נאמר כי "המאשימה מתיימרת לצעוד ובגסות עמוק לתוך המתחם הרגיש בין אישי ציבור לבין התקשורת". ראש הממשלה טען כי הפניות של דובריו לדרגים בכירים בכלי תקשורת לא היו בגדר דרישות, אלא על פי רוב פניות סטנדרטיות. "הניסיון להפליל התנהגות זו הוא בעל השלכה על חופש הביטוי", כתבו עורכי הדין. עוד נטען כי הפעולות הרגולטוריות שיוחסו לנתניהו באישום, הסתכמו במתן חתימה טכנית בעיקרה אחרי בדיקה מעמיקה על ידי שורת גורמי מקצוע.
סנגורו של אלוביץ', עורך הדין ז'ק חן, טען בתגובה לכתב האישום כי "בינו לבין רה"מ נתניהו לא התקיימו יחסי שוחד. לא עלה בדעתו שבכך שהוא נענה לפניות בנוגע לסיקור רה"מ ובני משפחתו באתר 'וואלה!' שבבעלותו, או בכך שמיוזמתו הוא נתן את דעתו לסיקור האמור הוא למעשה נתן שוחד". לדבריו, ההתערבות תאמה את תפיסותיו ועמדותיו של אלוביץ', והייתה בעיקרה ניסיון לאזן, להשקפתו, את הקו הפוליטי של האתר ואת "הקו השלילי הקיצוני, הקטנוני והמקומם", כלשונו, שננקט נגד רה"מ נתניהו ובני משפחתו.
"פעולותיו של מר אלוביץ' לא נעשו על-ידו בעד פעולה הקשורה בתפקידו של ראש הממשלה נתניהו", השיב הסנגור חן. "הוא לא קיבל הטבות רגולטוריות, ולא נהנה שלא כדין מ'פעולות שלטוניות טריוויאליות ומחויבות על פי דין', שנתניהו עשה במסגרת תפקידו על בסיס עבודת גורמים מקצועיים, המלצתם ובנוסח שהועבר אליו לחתימה". גם רעייתו של בעל השליטה, איריס אלוביץ', כופרת באשמה.
עורכות דינו של נוני מוזס, שתיק 2000 מייחס לו הצעת שוחד, כתבו במענה לאישום: "מוזס דוחה ומכל וכל את הטענה כי הציע והבטיח שוחד לנתניהו. האמירות המסויימות בשיחה בעניין חוק - נאמרו כחלק משיח לגיטימי שמהותו 'לובינג' שבין מחוקק לכלי תקשורת - שיח שנהוג לקיים עם מחוקקים ומקובל במדינה דמוקרטית.
"ייחוס עבירה למוזס באישום, בגין אמירות מסוימות בשיחה, הינו ייחוס ראשוני תקדימי הסותר מושכלות ראשוניים לפיו שיח כזה בין פוליטיקאים וגורמים ציבוריים לאנשי תקשורת הוא שיח לגיטימי שאינו נבחן בשדה של המשפט הפלילי. האישום מתבסס על פרשנות שגוייה של האמירות. הגבלת 'ישראל היום' בחקיקה לא היה אינטרס פרטי של מוזס אלא הוא אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה".
פורסם לראשונה: 22:53, 04.04.21
