מרכז השלטון המקומי תקף את החלטת קבינט הקורונה להחזיר את הלימודים בכיתות א'-ב' באופן חלקי ודרש פעם נוספת לקבל על עצמו את האחריות לתפעול מערכת החינוך ברחבי הארץ במתווה שונה. לדבריהם, "תוך ימים" אפשר לקיים את התוכנית שהציעו ולאפשר רצף לימודי לכיתות הנמוכות עד השעה 13:00, בימים א' עד ה'.
המאבק בקורונה: כתבות נוספות
"בגלל שיקולים צרים ומשחקי כוח נפלה ההחלטה ההזויה ביותר שאין בה שום בשורה להורים ולילדים", אמר היו"ר חיים ביבס בדיון שנערך הבוקר (שני) במטה לביטחון לאומי. "לא ברור איך קבינט הקורונה וראש הממשלה, שידעו שהרשויות יכולות להפעיל את זה טוב יותר, בקפסולות, ובמשך חמישה ימים בשבוע, בחרו פתרון שאין בו שום פתרון", אמר. "מדובר בעבודה בעיניים. שוב מקריבים את הילדים והוריהם משיקולים לא מקצועיים".
הסערה סביב חידוש הלימודים
(צילום: אורי דוידוביץ)
גם שר האוצר ישראל כץ שיצא אתמול בישיבת הקבינט נגד משרד הבריאות טען כי "הניסיון של משרד הבריאות לשנות את כללי הלימוד בכיתות א'-ב' בניגוד לסיכומים הקודמים לפיהם נפתחה שנת הלימודים, ולדרוש תוספת 6 מיליארד שקל בנוסף על 4.2 מיליארד שכבר הוקצו לצרכי מוגנות, הוא בלתי סביר באופן קיצוני ודינו להידחות".
כץ ציין כי "מערכת החינוך, לדבריה, אינה ערוכה להפעלה מיידית של שינוי מהסוג הזה ודורשת זמן היערכות של חמישה שבועות מרגע אישור התקציב - דבר שמשמעותו דחייה של חודשיים נוספים בחזרת תלמידי כיתות א-ב ללימודים. "תוך מספר ימים יתקבלו ממצאי התחלואה בקרב ילדי הגנים ואני מקווה שיאפשרו להחזיר מיד את תלמידי כיתות א-ב ממתכונת החצי-חצי ללימודים מלאים, כולל מערכת הצהרונים וההזנה".
ביבס הציג את המתווה שלו להפעלת מערכת החינוך, שלדבריו לא יפגע בתלמידים ובצוותי ההוראה - ויאפשר גם למשק לחזור לתפקד. "התוכנית תתקיים במסגרת המשאבים הקיימים, תוך שיתאפשר רצף לימודי לכיתות א'-ב' עד השעה 13:00 בימים א'-ה'", אמר יו"ר השלטון המקומי. "חלוקת אוטונומיה לכל רשות תאפשר פתרונות גמישים ומותאמים תוך יכולת למתן מענים דיפרנציאלים בתוך כל רשות ובין מוסדותיה".
לדבריו, "קבלת סמכות זו, בתקופת החירום, תאפשר פתיחת המערכת תוך ימים ספורים, ובלבד שהמדינה תוודא שיפוי מלא לכל האוכלוסייה בתקצוב הפערים בהסעות ובצהרונים".
במשרד הבריאות מנגד טענו כי המתווה גובש בין השאר כדי לא לחזור על טעויות קודמות. נציגת המשרד, ד"ר אפרת אפללו, השתתפה בדיון של ועדת הקורונה בכנסת ואמרה כי "כולנו למודי ניסיון מפתיחת שתי מערכות חינוך, במאי ובספטמבר, אנחנו לא רוצים לחזור על טעויות ורוצים לראות איך אפשר לעשות את זה קצת אחרת".
אפללו ציינה את החשש מפני החורף המתקרב ואמרה כי "אנחנו צריכים לחשוב קדימה ורוצים למצוא את הדרך לפתוח את מערכת החינוך לטווח הארוך. אנחנו מודעים לעניין הנפשי מאוד, כולנו הורים ורואים את הילדים משתגעים מול המסכים, אבל אנחנו לא צריכים לרוץ עוד פעם, לפתוח הכל ולחזור למצב שהיינו בו". יו"ר הוועדה יפעת שאשא ביטון שאלה מדוע שמונה חודשים אחרי שהמגפה הגיעה לישראל עדיין לא נמצא מתווה ברור, אך אפללו השיבה כי "המדינה צריכה לחשוב איך עושים את הלמידה מרחוק".
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מהאוניברסיטה העברית אמרה בוועדה כי אובדן של כחודשיים מתוך שנת לימודים הוא אובדן של כ-1% מהתל"ג של המדינה בעתיד, וככל שהשבתת המערכת תימשך – הנזק הכלכלי יגדל. גם פרופ' אמנון להב תמך בפתיחת מערכת החינוך ואמר כי הוא מאמין שמסגרת חינוכית דווקא תמנע הדבקה. "כשהילדים אינם במערכת החינוך הם לא סגורים בבית ולא בהגנה מלאה", טען להב. "הרבה משפחות עושות סידורי שמרטפות אצל הסבא והסבתא וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע".
ראש בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הדגישה כי לא רק פתיחת מערכת החינוך הייתה זו שהובילה לעלייה הגדולה בתחלואה. "לא אמרנו שבתי הספר זו מדגרת קורונה", טענה אלרעי פרייס. "אמרנו שיש עלייה בתחלואה בקרב ילדים והעלייה היא הדרגתית, וזה תומך בכך שלבית הספר יש חלק בעלייה בתחלואה. חייב להגיד בכנות, יש דברים שאין לנו נתונים מושלמים: פתחנו את בתי הספר כשהיו חתונות ואירועים והתקהלויות".
