כתובת הנאצה שהתגלתה הבוקר (יום חמישי) בתחנת אוטובוס במודיעין עילית היא כנראה רק קצה הקרחון. נהגים רבים מדווחים על עלייה ניכרת בתקריות אלימות מאז מותו של הנער אהוביה סנדק במהלך מרדף משטרתי. על קיר התחנה ברחוב שערי תשובה במודיעין עילית נכתב "להרוג נהגים ערבים".
מוחמד טיבי נוהג על קווי האוטובוס של חברת קווים בעיר בשנתיים האחרונות. לדבריו, לא מדובר באירוע חריג. "אנחנו סופגים אלימות כל הזמן והאירועים הולכים ומתרבים. מה שקורה בארץ חודר גם לכאן ואם רואים התפרעויות אז מנסים להתפרע גם כאן".
טיבי עצמו ספג לא מעט אירועי אלימות וגזענות. "רק לאחרונה עלה איתי מישהו שהדליק סיגריה באוטובוס, הסתכל במבט מאיים, ירד מהאוטובוס וצעק 'זבל ערבי'", סיפר. "במקרה אחר יצאתי ממסוף מודיעין לרכבת ונתקלתי בפחים בוערים וצעירים שעמדו ויידו אבנים על האוטובוס, ניסיתי להימלט החוצה מהאזור וכשהגעתי לכניסה התקשרתי למשטרה. היום אתה יוצא לעבודה ולא יודע מה יקרה. זה כמו לצאת למלחמה מדי בוקר ואנחנו לא מרגישים תמיכה מהמשטרה שמגיעה בדרך כלל 40 דקות אחרי האירוע. אם חזרתי הביתה ולא קרה כלום זה נס".
למרות התנאים הקשים, טיבי מסביר שהקורונה צמצמה את אפשרויות התעסוקה ואין לנהגים ברירה, אלא להמשיך ולנהוג בתנאים אלו כדי לפרנס את משפחותיהם.
גם בגוש עציון וביישוב בת עין במיוחד אלימות כלפי נהגים ובפרט ערבים, נהפכה לדבר שבשגרה. ב-21 בדצמבר בשעה 22:40 יצא נור שריקאת עם האוטובוס שעליו נהג מירושלים לבת עין, בתחנה הראשונה ביישוב נוסעים רצו לרדת והוא פתח את הדלתות.
"נוסעים שאלו לאן אני מגיע ואמרתי שבעוד תחנה אחת אני מסיים את הקו ופתאום קיבלתי גז מדמיע לפנים ובערך 20 נערים זרקו אבנים", סיפר שריקאת. "סגרתי את הדלתות וחזרתי אחורה, הם ניסו לפתוח את הדלתות בכוח וצעקו קריאות גזעניות. מישהו הרים אקדח באמצע הכביש, ברחתי לשומר של היישוב והוא הזמין אמבולנס ומשטרה. זה היה מפחיד, לא ראיתי כלום, ועד עכשיו אני סובל מכאבים. אם אחזור לעבודה אני לא אכנס לבת עין כי אני בטוח שיעשו את זה עוד פעם כי כל פעם הם עושים ככה".
סכסוך עבודה הוכרז הבוקר בחברת סופרבוס בעקבות העלייה במקרי האלימות הפיזית בבית שמש בשבועות האחרונים. מוחמד כראמה, נהג בקווים העירוניים של בית שמש סיפר שגם שם מדובר בתופעה. "לפעמים אתה הערבי היחיד שהאוכלוסייה הזו מכירה ואתה נהפך לכתובת של ההסתה ושל ההתפרעויות שרואים גם במקומות אחרים", הוא אמר. "כשאתה רואה כתובת כזו, אתה מרגיש מאוים על חייך, אתה מאוכזב כי אתה לא בא להיות אויב של מישהו אלא לעבוד ולפרנס ולחזור הביתה בשלום. אתה חושב פעמיים לפני שאתה יוצא מהבית לעבודה. אם תתקוף שוטר המדינה לא תסלח לך אבל אם תתקוף נהג זה לא מעניין אף אחד. נהג הוא לא עובד ציבור בחוק ואנחנו שקופים".
בארגון "כוח לעובדים" סיפרו כי 35 מקרי תקיפה פיזית אירעו בחודשיים האחרונים, מלבד האלימות המילולית היומיומית, נתון זה מהווה עלייה של כ-20% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תם פרומוביץ', ראש ענף התחבורה בכוח לעובדים, דרש כי נהגי התחבורה הציבורית יוכרו כעובדי ציבור ואמר כי "בימים מתוחים אלה אנחנו עדים להרמת ראש של גזענים שמאיימים לפגוע בנהגים ערבים. שיהיה ברור, מי שמבקש תחבורה ציבורית בלי ערבים, מחר ידרוש תחבורה ציבורית בלי מזרחים, ומחרתיים ידרוש תחבורה ציבורית בלי נשים ובלי נכים. כולנו בני אדם, וכל עובד שבוחר לעבוד בענף התחבורה עושה זאת מתוך תחושת שליחות ומסירות כלפי הציבור כעובד ציבור. המדינה צריכה לספק הגנה לעובדים בשמה. הרשויות זזות לאט מדי בטיפול בנגע האלימות כלפי הנהגים, ומעדיפות להבליג במקום לפעול פעולה נחרצת".
ארגון נהגי האוטובוסים בישראל מבית ההסתדרות הלאומית מסר בתגובה כי "הכתובת על הקיר ברורה היום יותר מתמיד. לא רחוק היום שבו נהגים ייפגעו ואין זה משנה מאיזה מגזר הם. האחריות על ביטחון חיי הנהגים והנוסעים נמצאת בידי כל הגורמים הרלוונטיים והגיע הזמן לראות שינוי בכל נושא ההסברה, האכיפה והענישה כך שהנהגים לא יעמדו בחזית ללא הגנה ראויה".
בחודש יולי האחרון, פרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת דו"ח בדבר האלימות נגד נהגים בתחבורה הציבורית. על פי הדו"ח, אין למדינה כלל נתונים מהימנים של תקיפות והתנהגות אלימה כלפי נהגי האוטובוס, "היעדר נתונים מסוג זה מקשה על גיבוש תוכנית מותאמת להתמודדות איתה", נכתב.
על פי הדו"ח, במדינות שונות ננקטו מגוון צעדים על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם של נהגים בשירות התחבורה הציבורית מפני תקיפה אך בישראל לא נעשה די. "לא מצאנו שיש הדרכות ייעודיות לנהגים בישראל לצורך ניהול קונפליקטים באופן שימנע החמרה של אירוע לכדי תקיפה. כמו כן, לא מצאנו שיש בכוונת המדינה לקדם קמפיין הסברה בנושא", נכתב בדו"ח.
