סקרים מהתקופה האחרונה מנבאים שמפלגת רע"מ בראשות ח"כ מנסור עבאס לא תעבור את אחוז החסימה, אלא שמסיבות שיפורטו להלן יש לקחת בחשבון שהרשימה הזו עלולה/עשויה לא רק להיות הסינדרלה של בחירות 2021, אלא שהאידיאולוגיה שלה תאפשר לה אפילו לחבור לקואליציה בראשות הליכוד.
מניסיון העבר הקרוב במזרח התיכון, כאשר התקיימו בחירות חופשיות והוגנות, גרפו תנועות אסלאמיות חלק גדול מקולות המצביעים. כך היה באלג'יריה ב-1992, בתוניסיה ומצרים לאחר האביב הערבי ב-2013, בטורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן ובמדינות אסלאמיות לא-ערביות אחרות כמו פקיסטן. בוחרים מוסלמים ראו בהצבעתם למפלגה אסלאמית חובה מוסרית.
ההבדל העיקרי במקרה הישראלי הוא שהצבעה לתנועה האסלאמית לא תהווה הצבעת מחאה נגד שלטון קיים מושחת, כמו זה של חוסני מובארק במצרים, אלא דווקא הצבעה למען חבירה לשלטון שכזה.
אין שום סיבה לחשוב שתרחיש דומה לא יקרה כאן. אכן, המוסלמים בארץ עוברים תהליך ארוך של מודרניזציה בצל הישראליות, וזו הושרשה בתודעה האישית ובהתנהגות היומיומית והביאה אותם לרמת חיים יחסית גבוהה שאינה מתיישבת עם אורח חיים סגפני-דתי. אך למרות המודרניזציה, המוסלמים בישראל לא הפכו ליותר חילוניים.
רע"מ תגרוף קולות משלוש קבוצות: הבוחרים המסורתיים של המפלגה; תומכי הפלג הצפוני, שבעבר נמנעו מלהצביע, והמתנגדים להגמוניה של תנועת חד"ש בחברה הערבית
חילוניות משמעה פיתוח יכולת חשיבה עצמאית תוך נכונות למתוח ביקורת גם על חשיבה דתית או על מנהגים דתיים הנחשבים לא-רציונליים. בקרב המוסלמים בישראל - או שקיים עדיין פחד מהשמעת ביקורת כנגד הדת מחשש לאלימות, או קונצנזוס שלפיו עקרונות הדת תמיד נכונים ואמיתיים.
לדוגמה: בעוד ביהדות סבורים שהמלך דוד פעל מתוך אופורטוניזם כאשר שלח את מפקד צבאו אוריה לחזית מתוך כוונה תחילה שייהרג והוא יוכל לשאת את בת-שבע, באסלאם רואים בדוד כנביא שלא טעה. לפיכך מנסים להמציא הצדקה מוסרית למעשיו, אך חס וחלילה בלי להשמיע ביקורת נגדו.
הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית (המיוצג על ידי רע"מ של ח"כ עבאס) יגרוף קולות משלוש קבוצות בוחרים פוטנציאלים. הראשונה היא של המצביעים המוסלמים המסורתיים של התנועה. השנייה - תומכי הפלג הצפוני, שבעבר נמנעו מלהצביע אך מוכנים כעת לתת את קולם לתנועה אסלאמית שמייצגת הערכים השמרניים שלהם. השלישית היא המתנגדים להגמוניה של תנועת חד"ש בחברה הערבית, ובראשם ראש עיריית נצרת עלי סלאם ומאוכזבי שלוש המפלגות הערביות החילוניות שמסרבות להתחדש.
יעקוב חלביעליא חלביכמו כן יש לתת את הדעת לנכונות של המפלגה האסלאמית לתמוך בקואליציה בראשות הליכוד. למעשה רע"מ הגיעה לתודעה מפוכחת שלפיה פתרון שתי המדינות לשני עמים אינו בר-קיימא, שכן כל אחת משלוש הסוגיות העיקריות - חלוקת ירושלים, חזרת הפליטים ונסיגה מלאה מהגדה מערבית - אינה ניתנת למימוש בפני עצמה וללא קשר לאחרות, ולכן הפתרון היחיד שנותר הוא מדינה אחת, דו-לאומית ויהודית-מוסלמית.
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו חשב צעד אחד קדימה כששקל כיצד פירוק הרשימה המשותפת ישרת את האינטרס האישי שלו, הרי שהתנועה האסלאמית חושבת שני צעדים קדימה בשאלה איך להכין את הקרקע למדינה דו-לאומית.
כמובן שיישום רעיון המדינה הדו-לאומית לא יהיה תלוי במפלגה קטנה כמו רע"מ, אבל הקיפאון המדיני מותיר רק שתי אופציות: נכבה שנייה או מדינה דו-לאומית.
- ד"ר יעקוב חלבי הוא עמית הוראה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, מכללת גליל מערבי ומכללת הדסה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
