היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מכחיש הערב (יום ב') טענות שהעלה שר האוצר ישראל כץ ולפיהן הוא מעכב שלא לצורך פעולות ממשלתיות מרכזיות, ובהן רכש חיסונים.
בהודעה מיוחדת מטעמו נטען שביום שישי הופץ להערות הציבור תזכיר החוק המסדיר את הנושא ("תיקון חוק יסוד: משק המדינה, קופסת הקורונה החדשה"). לדבריו, מאז לא הובאה לבחינתו כל טיוטת החלטת ממשלה בעניין זה.
"משכך", נטען בהודעה, "כל טענה שלפיה היועמ"ש נמנע כביכול מקבלת החלטה בדבר האפשרות לקדם תוכניות לרכש חיסונים נוספים ופעילות רפואית דחופה, איננה נכונה. למיטב ידיעתנו הנושא מצוי עדיין בדיונים מקצועיים בין משרדי האוצר והבריאות".
מתחם החיסונים לפועלים הפלסטינים ליד רמאללה
(צילום: אלי מנדלבאום)
עמדה זאת תואמת את התנהלות היועמ"ש גם בהקשר של העברת חיסונים למדינות אחרות. כפי שפורסם ב-ynet בשבוע שעבר, מנדלבליט הודיע בחוות דעת שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יכול להחליט על דעתו בלבד לאילו מדינות תעביר ישראל חיסונים.
חוות הדעת הנחתה את הממשלה שהתנאי הראשון להעברת חיסונים למדינות נוספות הוא בדיקה שההתקשרות תיעשה על פי החוק הישראלי, ושתעמוד בתנאי החוזים עם חברות התרופות הבינלאומיות. הבדיקה, הבהיר, צריכה להיעשות על ידי דרג מקצועי – דהיינו היועץ המשפטי של משרד הבריאות, שהוא הרלבנטי לנושא - ושעל המשרד לבחון את העסקה בין השאר על פי חוק נכסי המדינה.
מנדלבליט קבע שעל מנת להעביר חיסונים ב"הליך ממשלתי תקין ושלם", נדרשת התייעצות עם שר החוץ שימליץ על רשימת המדינות שאליהן ישלחו החיסונים ועם שר האוצר בקשר להיבטים התקציביים. הוא המליץ גם לקיים דיון בקבינט המדיני-ביטחוני, האמור לעסוק ביחסי החוץ של המדינה.
"ענייננו בסוגיה בעלת היבטים משפטיים מובהקים הנוגעים לחוזים עם מדינות זרות וכן לחוזים שבין המדינה לבין חברות חיסונים שחל עליהן דין זר", כתב, "כמו גם להיבטים העסקיים שעלולים לחשוף את המדינה מבחינה כספית וכן סוגיות הנוגעות לדרכי ההתקשרות והשימוש ביחס לנכסי מדינה".
