יום רביעי האחרון, נפילת מתח כללית אחרי שעות של מהומה שקדמו לאישור הצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יקיים ישיבת סיעה והצהרה לתקשורת ב-20:00. בשעה שבה יצאה ההודעה, במקביל לדיון בהצעת הפיזור שכבר החל, נצבעה הודעתו של נתניהו בגוונים דרמטיים.
ככל שהשעות חלפו והאווירה התקררה, התברר שנתניהו לא מתכוון לחדש. גם חברי הכנסת של הליכוד שהתבקשו להישאר בכנסת עד הערב לישיבת הסיעה, שוחררו לבסוף. נתניהו נשאר לבדו להצהרה לתקשורת (ולשאלות עיתונאים שמרובן התחמק).
נתניהו ביום רביעי
(צילום: לע"מ)
גנץ עונה
גנץ בשעה הזאת עוד היה במסגרת לוח זמנים שנקבע מראש בלשכתו, והפסיק לכמה דקות פגישת עבודה כדי לצפות בהצהרה. יום לפני כן הוא תקף בחריפות את נתניהו אבל השאיר פתח להידברות, וחיכה לשמוע את הטון של ראש הממשלה. את מה שנאמר, או בעיקר את מה שלא נאמר.
כשהסתיימה ההצהרה של נתניהו על מה שכינה "הקואזיציה" בראשות גנץ (האופוזיציה שבתוך הקואליציה, בהתייחסו לסיעת כחול לבן), גנץ כבר היה לקראת סיום הלו"ז. זה גם היה בשלב הפרשנויות לנאום, אז מישהו ביקש מגנץ רשות לספר לו סיפור.
"עולה מישהו לגן עדן", מספר המספר לגנץ, "בשער ניצב מלאך ומאחוריו קיר מלא שעונים. מה השעונים האלה? שואל העומד בפתח. אלה שעוני השקרים, ענה המלאך. לכל אחד שעון, וברגע שהאדם משקר - המחוגים זזים. זה השעון של תרזה, הצביע המלאך. מחוגיו לא זזו מעולם. זה השעון של לינקולן, מחוגיו זזו רק פעמיים.
"ואיפה השעון של ביבי? שאל העומד בשער. הוא על השולחן שלי, אני משתמש בו כמאוורר, ענה המלאך".
גנץ קיבל את הסיפור בחיוך, אבל מריר. מוסר ההשכל שלו ברור. את מחוגי השעון של נתניהו שזזים בקצב בלתי פוסק גנץ מרגיש מקרוב בכל פעם שמתגנבת המחשבה על רוטציה.
לא משנה כמה הצהרות מיוחדות נתניהו ימסור בקרוב, את תקציב 2021 שיאפשר יציבות פוליטית הוא לא מתכוון להעביר, וקיום הרוטציה לא על הפרק - למרות ההתחייבות.
גנץ זעם השבוע על נתניהו. התמונה העוצמתית, שבה הוא נראה יושב לידו במליאה ומפנה לו את הגב כמעט לאורך כל הדיון, מספרת הכול. מילה אחת של אמת, אמרו אנשי כחול לבן, לא הייתה בנאום נתניהו השבוע. גנץ, איש נינוח בדרך כלל, איבד סבלנות.
ההתארגנות במרכז המפה הפוליטית
אתמול נחשפה ב-ynet האפשרות להתארגנות חדשה במרכז המפה הפוליטית: מפלגת מרכז בהובלת הרמטכ"לים לשעבר משה (בוגי) יעלון וגדי איזנקוט, בלי לומר שמי מהם יתמודד על ראשות הממשלה, אלא מתוך כוונה שיהיו חלק מפלטפורמה שמטרתה למשוך קולות ימין ולשבור את השוויון.
בתרחיש שנבדק על ידי הסוקר פרופ' קמיל פוקס בשלוש תחנות זמן (הראשונה באוגוסט והאחרונה לפני כמה ימים), יעלון הוא הדמות לעמוד בראש. לכאורה מוזר, לאור העיסוק האינטנסיבי בכניסתו של איזנקוט וחיבתו של הציבור הישראלי לרמטכ״לים טריים שרק עתה פשטו את המדים. הפעם, החליטו היועצים הפוליטיים שמאחורי המיזם לבדוק דווקא הפוך על הפוך.
מה שקרה עם גנץ ואשכנזי לאחרונה, לדעתם, מחייב מחשבה אחרת. הרעיון להציב את יעלון בראש נולד בגלל דרישה שעלתה בסקרים לכך שבראש הפלטפורמה יוצב אדם עם ניסיון פוליטי. האם בוגי הוא האדם הכי מתאים למטרה שהוגדרה? ימים יגידו.
מה שכן ברור, אומר גורם המעורה ביוזמות האחרונות, הגידול חסר הפרופורציה של בנט הוא תוצאה של היחלשות הליכוד, שלא מצליח לאסוף ימנים ואנשי מרכז, שכרגע לפי הסקרים מוכנים לקבל לא רק את בנט, אלא גם את סמוטריץ'. חולשתה של כחול לבן בנקודת הזמן הזאת ותקרת הזכוכית של יש עתיד הם בעיה דומה.
המחשבה היא שהתייצבותה של מפלגה מרכזית שאינה צבועה באנשי שמאל מובהקים, ליברלית בהשקפתה, ביטחונית ומתונה מדינית, תהווה אלטרנטיבה למי שחונים כעת בחוסר נוחות אצל בנט-סמוטריץ׳ ומתקשים לראות בלפיד אלטרנטיבה. ואחרי הכול וברוח הבדיקות שנכנסות להילוך גבוה, עוד מוקדם מאוד לייחס חשיבות לסקרים וצריך גם לזכור שבמחנה המרכז שמאל הקלפים עוד לא הסתדרו לגמרי.
