נשיא המדינה ראובן ריבלין יסיים את תפקידו רשמית ב-9 ביולי אבל בכנסת עדיין לא עוסקים בהכנות לקיום בחירות לתפקיד. אם לא יתקיימו בחירות לנשיאות ולא ייבחר נשיא, מי שייכנס לתפקידו כממלא מקום וכנשיא בפועל לפי החוק הוא יו"ר הכנסת יריב לוין. מהלך כזה עשוי לסייע לליכוד אם נתגלגל למערכת בחירות חמישית.
כחודשיים לפני הבחירות לנשיאות, המערכת הפוליטית בדרך כלל גועשת סביב המועמדים האפשריים לתפקיד שגם עושים הכול על מנת לגייס את תמיכת חברי הכנסת וראשי המפלגות. אלא שהפעם, הכול מתנהל על אש נמוכה משום שהכנסת החדשה רק נבחרה ובכנסת עדיין לא עוסקים בכך.
על פי חוק יסוד: הנשיא, הבחירות לתפקיד יתקיימו בין 30 ל-90 יום לפני תום כהונת הנשיא המכהן. משמעות הדבר היא שטווח התאריכים נע בין 9 באפריל ל-9 ביוני. אלא שבינתיים אין בחירות כאלה באופק ובמערכת הפוליטית יש מי שתוהים האם יש לליכוד אינטרס בקיום בחירות לנשיאות.
הסיבה לכך היא שאם לא יתקיימו בחירות ולא ייבחר נשיא, מי שיכנס לתפקידו כמ״מ וכנשיא בפועל לפי החוק הוא יו"ר הכנסת יריב לוין.
בין המועמדים המוזכרים כעת לנשיאות עולים שמותיהם של השר ויו״ר מפלגת העבודה לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג, מרים פרץ, השר ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר עמיר פרץ, פרופ' שמעון שטרית, וכפי שפרסם איתמר אייכנר גם הביוגרף של בן גוריון, פרופ' מיכאל בר זוהר.
לאחרונה עולה גם השאלה האם נתניהו יסלול לעצמו את הדרך לנשיאות על מנת לעצור את ההליכים המשפטיים נגדו באמצעות סעיף 14 לחוק יסוד: הנשיא, שקובע כי נגד נשיא המדינה לא יתנהלו הליכים פליליים. בסביבת נתניהו דוחים את הדיווחים ואומרים שהרעיון לא עומד על הפרק.
