1 צפייה בגלריה
תרגיל שיגור טילים של משמרות המהפכה
(צילום: AFP PHOTO / Iran's Revolutionary Guard via SEPAH NEWS)
אחרי הגל השני או השלישי נתעורר למציאות שבה המילה קורונה תהיה שולית - בין שחיסון כזה או אחר ימגר אותה ובין שנלמד לחיות איתה כפי שחיים עם שפעת או תאונות דרכים, ולהתאים אליה את אורחות חיינו. ואז נגלה שבעיות היסוד של המדינה עדיין כאן.
נגלה שאיראן קרובה מתמיד לפצצה, ושזרועותיה ממשיכות לבחוש בסוריה, בלבנון ובעזה; שמעבר לקו הירוק הנעלם חיה ונושמת הישות הפלסטינית, ושהיא רחוקה מלוותר על שאיפתה לעצמאות בגבולות 67'; ושבתוככי אותה ישות פלסטינית חיים כחצי מיליון יהודים ישראלים, שאין להם כל כוונה להתפנות מבתיהם, ורבים מהם שואפים להיות בעלי הבית; ושבתוככי מדינת ישראל ובירתה המאוחדת ירושלים חיים כמיליון וחצי ערבים, שאין להם רצון לחיות במדינה המוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי, אין להם כוונה להגר מכאן, יש להם רצון לראות את המדינה מתפרקת ממוסדותיה הציוניים ולכל הפחות הופכת למדינת כל אזרחיה, אם לא לחלק מהמרחב הערבי; ושגם חמאס בעזה אינו עומד להיעלם, ולא חיזבאללה בלבנון - וההצטיידות שלהם במאות אלפי טילים ורקטות נמשכת, כמו גם חפירת המנהרות לשטחנו.
מי שחושב שלהתעורר מסיוט הקורונה פירושו להתעורר לעולם בריא מאיומים קיומיים - טועה. מי שמאמין שההפגנות מבשרות עתיד אוטופי, ללא אבטלה, ללא שחיתות, ואפילו ללא ביבי - כדאי שיבין שגם ביום שאחרי, בעיות היסוד שמאיימות על קיומה, אחדותה ורווחתה של מדינת ישראל עדיין יהיו כאן.
חשוב שלמאמץ לבלימת המרוץ האיראני לפצצה ולבלימת המעורבות ההרסנית שלה באזורנו יופנו מרב הכוחות, המוחות והמשאבים, ושהדבר יהיה בראש סדר העדיפויות של ההנהגה - כי מיד אחרי הניסוי הגרעיני האיראני הראשון, עם הטילים הבליסטיים שבידיה, זה יהיה מאוחר מדי. אז, איראן תכתיב סדר יום חדש מעמדה של כוח שתכופף את העולם.
חשוב להיערך אל מול האיום מצפון ומעזה, ובאותה המידה להקדיש חשיבה בלתי פוסקת לצינונה של הלבה הרוחשת הזו. המפלגות צריכות לעצב עמדה לגבי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני - יהא זו על פי "מתווה טראמפ", או על פי כל חזון אחר, אבל חשוב שתהיה תוכנית מעשית שתיהנה גם מתמיכת המעצמות ומדינות ערב המתונות (לתוכנית שתקדם מדינה פלסטינית מפורזת על רוב שטחי יהודה ושומרון ושמשאירה על כנה את מרביתה של ההתיישבות היהודית, אין לדעתי תחליף ריאלי: אי אפשר לפרק את גושי ההתנחלות, ופירושו המעשי של סיפוח הינו אפרטהייד, אשר לא יתקבל בארץ או בעולם).
כך גם חשוב ליצור מציאות חדשה מול ערביי ישראל לגבי מעמדם במדינה יהודית וציונית, מציאות שתיתן פתרונות גם לגורמים המתונים המוכנים לקבל את המדינה ככזו, וגם לגורמים המסרבים לקבל זאת.
עדיף לקשור בין שני הנושאים האחרונים, כך שלמשל, במסגרת ההסדר, מחוזות במדינת ישראל בעלי ריכוז דמוגרפי ערבי הסמוכים לקו הירוק יסופחו למדינת פלסטין המתהווה, כנגד סיפוח גושי ההתיישבות למדינת ישראל. או, למשל, מתן אזרחות פלסטינית - ותושבות ישראלית - לערבים ישראלים בלב המדינה אשר יעדיפו לראות את עצמם כאזרחיה של פלסטין מאשר כאזרחיה של מדינת ישראל היהודית-ציונית.
אלה בעיותיה הקיומיות של מדינת ישראל, אך ישנן כמובן בעיות עומק נוספות. כמו העובדה שהאוכלוסייה החרדית המהווה יותר עשרה אחוזים מכלל האוכלוסין בחלקה לא נוטלת חלק במאמץ הביטחוני והכלכלי, בעיות של פריפריה מול מרכז, עוני ומערכות חינוך, בריאות וסביבה בעייתיות. כמו כן, הפיצוץ בביירות רק מזכיר את מה שעלול להתרחש במפרץ חיפה.
בעיות היסוד לא ימותו בקורונה — וראוי שראשי המפלגות ישאירו למומחים ולפורומים המתאימים את העיסוק בדחוף (הקורונה), ולא יזניחו את העיסוק בחשוב.
- ד"ר מישקה בן-דוד הוא סופר ולשעבר בכיר במוסד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
