פגיעה בזיכרון היא אחת מתופעות הלוואי של מחלת הקורונה, אבל נדמה שסובלים ממנה גם כאלה שכלל לא חלו בה. בשבועות האחרונים מצהירים עוד ועוד מיואשים מהמרכז והשמאל שבהתאם למטרת-העל - להחליף את בנימין נתניהו - הם שוקלים ברצינות להצביע לתקווה חדשה של גדעון סער או לימינה של נפתלי בנט. בבחינת באין ציפור שיר, גם עורב ייחשב זמיר.
השאלה המתבקשת היא, האם הם השתגעו? האם הם שכחו על מי אנחנו מדברים? סער ובנט הם אנשי ימין עמוק שהוכיחו, לא רק במילים אלא גם במעשים, שאין דבר בינם לבין מרכז או שמאל. מדובר בשניים משותפיו הגדולים ביותר של מפעל ההתנחלויות, שהאידיאולוגיה שלהם מובילה לסיפוח מיליוני פלסטינים, שרי חינוך שהביאו לחיינו את ההדתה בבתי הספר, שמעוניינים לחוקק פסקת התגברות כדי להחליש את בג"ץ, שנלחמים בשחיתות רק כקלף מיקוח פוליטי.
וגם אם שמים את האידיאולוגיה בצד ומתמקדים באפקטיביות של הצבעה בראי "סוגיית-רק-לא-ביבי", הרי שמדובר בצמד שבנה קריירה פוליטית משנים של שותפות עם נתניהו, וסביר להניח שברגע שיבינו שהחלום שלהם להחליפו לא יכול להתממש - כי מעולם לא הצליח ראש המפלגה השלישית בגודלה להקים ממשלה בישראל - יחזרו לזרועותיו.
סער, התקווה החדשה של מיואשי המרכז-שמאל, הוא הפוליטיקאי שפעל למנוע מתל אביב את צביונה החופשי מדת. כשהיה שר פנים הוא פסל תיקון לחוק עזר עירוני שגיבשה עיריית תל אביב כדי לאפשר את פעילותם של מרכולים בשבת. כשר חינוך שמחובר לראשי היישוב היהודי בחברון הוא שלח עשרות אלפי ילדים לסיורים במערת המכפלה ובהר הבית. לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו היה סער תומך נלהב של מפעל ההתנחלויות, נתן להן רוח גבית באמצעות העברת תקציבים וסיפק תמיכה ציבורית עקבית למתנחלים.
בנט ושקד המליצו על נתניהו בכל שלושת הסיבובים, גם אחרי הגשת כתב האישום, ונזכרו לאיים בחקיקה נגד שחיתות רק כשהבינו שכניסה של בני גנץ תדחוק אותם החוצה
ומה לגבי בנט? גם הוא חושב שזו טעות גדולה לאפשר מסחר בשבת, מתנגד להכרה בנישואי להט"ב והצביע נגד האיסור על ביצוע טיפולי ההמרה. בעצם, הוא אמר בצורה חד משמעית שאם אכפת לך משוויון זכויות לקהילה הגאה, "כנראה אנחנו לא המפלגה הנכונה".
כשר חינוך הוא הגדיל במיליוני שקלים את התקציבים ל"חינוך יהודי", ביטל בחשאי הגבלה על כניסת עמותות דתיות לבתי ספר חילוניים והורה על ביטול תקנה שחייבה בתי ספר להודיע להורים על פעילויות העמותות.
ומה עם שחיתות? בנט ושקד המליצו על נתניהו בכל שלושת הסיבובים האחרונים, גם אחרי הגשת כתב האישום, ונזכרו לאיים בחקיקה נגד שחיתות רק כשהבינו שכניסה של בני גנץ תדחוק אותם החוצה.
כל המוזכר לעיל נכתב עוד לפני שנכנסו לזהות חברי הרשימות של שניהם. מאיילת שקד שהתבשמה בפשיזם ועוינת את הליברליות של בתי המשפט, דרך אביר קארה, שהודה בהשחתת עצי זית של פלסטינים והתפרעות אלימה בקלפי, ועד זאב אלקין, שותפו האדוק של נתניהו עד לפני דקה, שכשהיה יו"ר הקואליציה הדליף לתושבי מאחזים מידע לפני פינויים. וכמובן, בל נשכח את צבי האזור ויועז הנדל, שכבר הגישו פעם קולות מרכז-שמאל לנתניהו על מגש הכסף.
ביום הבוחרת, מאחורי הפרגוד, זה רק אתם והמצפון שלכם. תצביעו למי שתרצו, רק ודאו שמדובר במי שבא לקדם את הערכים שאתם מאמינים בהם.
- עו"ד ניצן כהנא היא פעילה חברתית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com