מריחת הזמן שמנפחת את הפנסיות בצה"ל בדרך לריסוק אפשרי של מודל הפרישה מקבע: במשרד האוצר מאשימים את צה"ל באי מסירת נתונים באשר לצורת תשלום הפנסיות לאנשי הקבע שפרשו בארבע השנים האחרונות, באופן שמגדיל את דמי הגמלה החודשיים תוך חוסר שקיפות ובניגוד להוראות החשב הכללי. מנגד, בצה"ל אומרים שהם פועלים על פי דין ולפי הסיכומים - ומאשימים את האוצר בהעלאת דרישות חדשות.
ב-2016 גובש מודל הקבע החדש בין משרדי האוצר והביטחון שמטרתו היא, בין היתר, להפחית את שיעורי הפנסיה החודשיים לממוצע של 12 אלף שקלים בחודש לפורשים. החוק עבר אך התקנות טרם אושרו והנושא נמרח ועוכב על רקע המשבר הפוליטי המתמשך, שמנע כינון ממשלה קבועה ואישור תקציבי מדינה.
בינתיים, צה"ל העביר לפורשים בשנים האחרונות דמי פנסיה שלטענת האוצר גדולים מהממוצע החודשי שסוכם, כמקדמות. באוצר מטילים ספק גדול אם מקדמות אלה - תוספות של אלפי שקלים בחודש שמעבר לסיכום - יוחזרו לקופת המדינה.
"לא חלה התקדמות בין הצדדים וצה"ל לא מעביר נתונים למשרד האוצר טרם הפרישה לגמלאות. חישוב גובה המקדמה לקצבה נעשה על דעתו הבלעדית של צה"ל", כתבו בחודש האחרון גורמים בכירים באוצר לוועדה לביקורת המדינה בכנסת בראשותו של ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם).
עוד ציינו הבכירים: "האמור מנוגד להחלטת הממשלה מאוגוסט 2016, כאשר כבר ביולי 2018 הועברה לצה"ל הנחיית החשב הכללי לגבי האופן שבו יש לחשב ולשלם מקדמות עד למועד התקנת תקנות הגישור, בהתאם להחלטת הממשלה בעניין. שאר הגופים הביטחוניים משלמים את המקדמות לפי הוראת החשב הכללי".
באוצר אף מחריפים את הטון וטוענים כי מהנתונים החלקיים שהצבא כן העביר עולה כי "התשלומים ששולמו בפועל כמקדמות עולים בעשרות אחוזים על המקדמות שיש לחשב לפי הוראת החשב הכללי. לאור האמור לכך, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין כל אינטרס להיכנס למו"מ עם האוצר לגבי תקנות הגישור".
לפי המתווה שצה"ל הציג לתקנות הגישור, מסבירים באוצר, יש חריגה דרמטית בהיקף הפנסיה המוצעת לקצינים שפרשו, הרבה מעבר לרף שנקבע על 12 אלף שקלים. "עיגון שיטת התשלום שבה נוקט צה"ל כיום בתקנות תוביל לחריגה משמעותית מהחוק", הזהירו נציגי האוצר שהעבירו את מכתבם בהמשך לדיון שהתקיים בוועדה בראשות שלח בחודש יוני האחרון.
"בסוף נגיע לפיצוץ"
גורמים המעורים בנושא מסבירים כי במצב הנוכחי, גם עד 2025 יהיה קשה להגיע לממוצע פנסיה לפורשי צה"ל בהיקף של 12 אלף שקלים, כאשר גורמי הממשלה הרלוונטיים לא מתערבים: "דבר לא התקדם מאז חקיקת החוק לפני ארבע שנים. בעוד ארבע שנים תגיע המסה הגדולה של אנשי הקבע שיפרשו לפי המודל מ-2016", ציינו הגורמים.
לטענתם, "הפנסיה הממוצעת בצבא לא ירדה מ-19 אלף שקלים כפי שנקבע באופן מדורג, וההסכם בסוף יתרסק כי אף אחד לא עושה כלום עכשיו. כל צד מתבצר ובסוף נגיע לפיצוץ עם דרישה לביטול מודל הגישור, או שתקציב הביטחון ייחנק מהפנסיות. אלו חריגות שיגיעו למיליארדים בשנים הקרובות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל על פי דין ובהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה כי צה"ל רשאי לשלם קצבאות גישור כמקדמות עד להתקנות תקנות בעניין, מכוח החוק המורה על תשלום קצבת גישור. חישוב המקדמות נעשה על ידי צה"ל בהתאם לסיכומים הכתובים בין צה"ל למשרד האוצר וכלל הנתונים מועברים ומדווחים למשרד האוצר.
"צה"ל רואה חשיבות רבה בקידום תקנות הגישור ומעוניין להטמיע בהן את ההסדרים שעליהם סוכם עם משרד האוצר. עם זאת, במסגרת הדיונים בנושא הציג משרד האוצר דרישות חדשות הסותרות את הסיכומים שגובשו בין צה"ל ומשרד הביטחון למשרד האוצר בנושא תשלום קצבת הגישור. כאמור, צה"ל מבקש לקדם את התקנת תקנות הגישור וסוגיה זו עתידה לעלות לדיון בין צה"ל ומשרד הביטחון לבין משרד האוצר במסגרת המתאימה לכך ולא בכלי התקשורת".
