סיכוייו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להספיק למנות שופטת לבית המשפט העליון עוד לפני הבחירות לנשיאות שייערכו ב-3 בנובמבר, כפי שאותת בסוף השבוע שהוא מתכוון לעשות בעקבות מותה של השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג, פחתו אמש (יום א') כשסנאטורית רפובליקנית שנייה, ליסה מרקווסקי מאלסקה, הודיעה כי היא מתנגדת להצבעה על מועמדת כזו לפני הבחירות. ביום שבת הביעה התנגדות למינוי שופטת עליון לפני הבחירות גם הסנאטורית הרפובליקנית ממיין סוזן קולינס.
ארה"ב בוחרת 2020 – סיקור נרחב בעמוד המיוחד של ynet:
• טראמפ ורשת הפדופיליה: הכירו את QAnon
• הרפובליקנים שרוצים להפיל את טראמפ
• הברכה ליהודי ארה"ב מסבכת את טראמפ
• דוגמנית לשעבר: טראמפ תקף אותי מינית
טראמפ שומע לראשונה על מות ביידר גינסבורג
מכיוון שלרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47 חברים בסנאט, האחראי על אישור מינוים של שופטי עליון, כעת דרושה התנגדותם של שני סנאטורים רפובליקנים נוספים בלבד כדי למנוע מטראמפ הצבעה על המינוי. שוויון 50-50 אינו מספיק כדי למנוע את אישור המועמדת העתידית של הנשיא, מכיוון שבמקרה כזה מי שיכריע בהצבעה יהיה סגנו של טראמפ, מייק פנס.
טראמפ, נזכיר, הודיע שלשום כי הוא מתכוון להציג עוד השבוע מועמדת שמרנית שהוא רוצה שתתפוס את מקומה של השופטת הליברלית המנוחה ביידר גינסבורג, שהלכה לעולמה ביום שישי. אם יצליח לקדם במהרה את מינויה של השופטת המיועדת הוא יבסס בבית המשפט העליון רוב של 6 שופטים שמרנים מול 3 ליברלים – מאזן שיוכל להשפיע לשנות דור על הכרעות הרות גורל לאזרח האמריקני, מהזכות להפלות ועד קביעת המנצח בבחירות לנשיאות במקרה של קרב צמוד וספקות באשר לטיב ההצבעה. נראה כי החלטתו של טראמפ למנות דווקא אישה נובעת גם מרצונו לצמצם את היתרון שממנו עשוי יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן ליהנות בקרב ליברלים, בשל החלטתו של ביידן למנות לסגנית הנשיא – אם ינצח את טראמפ – אישה שחורה: קמלה האריס.
ביידן עצמו קרא אמש לרפובליקנים בסנאט לסרב להצביע על מועמדת של טראמפ לעליון בשבועות הקרובים, והבטיח שאם הוא, ביידן, יזכה לבצע את המינוי הבא, הוא ידאג למנות גם לבית המשפט העליון לראשונה בהיסטוריה שופטת שתהיה אישה שחורה. "קולם של המצביעים במדינה הזו צריך להישמע", אמר ביידן על דרישתו להימנע ממינוי לעליון לפני הבחירות. "לפי החוקה הם אלה שצריכים להחליט למי יש הסמכות לבצע את המינוי הזה".
גם ביידן מואשם בצביעות
סקר שפרסמו אמש סוכנות הידיעות רויטרס ומכון Ipsos העלה ש-62% מהאמריקנים, בהם גם כחצי מהרפובליקנים, סבורים כי המנצח בבחירות לנשיאות בנובמבר הוא זה שצריך לקבוע מי תהיה המועמדת להחליף את ביידר גינסבורג. לפי הסקר הזה, רק 23% מהאמריקנים סבורים שטראמפ צריך לקדם כבר כעת את המועמדת שלו לעליון. השאר השיבו שאינם יודעים.
רבים במחנה הדמוקרטי מזכירים ביומיים האחרונים לראשי הרפובליקנים, בהם מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל, כי ב-2016 הם עצמם מנעו מהנשיא ברק אובמה לקדם את מועמדותו לעליון של השופט הליברלי מריק גרלנד, אחרי מותו של שופט העליון השמרן אנטונין סקליה. מקונל וחבריו טענו אז כי לא ראוי שהנשיא ימנה שופט עליון בשנת בחירות, אף שעד לבחירות נותרו אז עוד 10 חודשים ארוכים. בסוף השבוע האחרון כבר הציג מקונל עמדה הפוכה.
לינגזי גרהאם ב-2016: "תשתמשו במילותיי נגדי"
ביקורת חריפה במיוחד הטיחו דמוקרטים בסוף השבוע בסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם: ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת הופץ סרטון משנת 2016 שבו הוא נשמע מצהיר כי מינוי של שופט עליון לעולם לא צריך להיעשות בשנת בחירות. "אני רוצה שתשתמשו במילותיי נגדי", אמר אז, במהלך הדיונים על מניעת מינויו של גרלנד. "אם יהיה נשיא רפובליקני ב-2016 ובשנה האחרונה לכהונתו הראשונה יתפנה מקום בבית המשפט העליון, אתם יכולים לומר שלינדזי גרהאם אמר 'בואו נניח לנשיא הבא, יהיה אשר יהיה, למנות את המחליף'". בסוף השבוע האחרון כבר נשמע גרהאם אחרת לגמרי, כשהצהיר כי יתמוך במינוי שופטת עליון על-ידי טראמפ כבר כעת.
גם ביידן הואשם ביממה האחרונה בצביעות, אחרי שהתברר כי במאמר שכתב ב"ניו יורק טיימס" במרץ 2016 תקף את הרפובליקנים על סירובם לקדם את מועמדותו של גרלנד. במאמר ההוא כתב ביידן כי זו "חובתו החוקתית" של הנשיא למנות שופט לבית המשפט העליון כשמתפנה בו כיסא, והדגיש כי הוא "מופתע ועצוב" מכך שהסנאטורים הרפובליקנים מונעים זאת. להגנתו של ביידן יהיו ודאי מי שיטענו כי בניגוד למצב כיום, באותה העת נותרו עוד חודשים ארוכים עד לבחירות, ונותרה כמעט שנה עד להשבעת הנשיא הבא – פרק זמן ארוך בהרבה.
החשש: העליון יכריע בבחירות
במחנה הדמוקרטי איימו ביומיים האחרונים כי אם טראמפ יקדם בכל זאת הצבעה על מועמדת שלו לעליון כבר בשבועות הקרובים, והדמוקרטים יזכו ברוב בסנאט בבחירות בנובמבר, הם ינקטו צעדים חריפים, שחלקם נחשבים לשבירת כלים של ממש. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר לא שלל למשל את האפשרות שבמקרה כזה תפעל מפלגתו לביטול הפיליבסטר – הליך המחייב את אישורם של 60 מחברי הסנאט כדי לקדם חקיקה כלשהי, ולפיכך מאפשר למיעוט בסנאט לסכל יוזמות של הרוב.
צעד ענישה נוסף שעליו מדברים במחנה הדמוקרטי הוא הגדלת מספר השופטים בבית המשפט העליון, כך שיוכלו לחזק שם את כוחם של השופטים הליברלים. חוקת ארה"ב מפקידה בידי הקונגרס את הזכות לקבוע כמה שופטים יכהנו בעליון, ולפיכך הוא יכול להרחיב את מספר המושבים שם בהליך פשוט יחסית. צעד כזה לא נעשה כבר יותר מ-150 שנה.
פעולה נוספת שדמוקרטים מציעים לנקוט במקרה שטראמפ ידבק בעמדתו היא קידום הפיכתה של וושינגטון הבירה למדינה ה-51 של ארה"ב. כיום נחשבת וושינגטון DC לאזור מנהלי שאיננו מדינה, ולפיכך אין לה זכות הצבעה בבית הנבחרים או בסנאט. תושבים שם ופעילים דמוקרטים דורשים כבר שנים להפוך אותה למדינה בעלת זכות מלאה להשפיע על הליכי החקיקה. אם תוכרז כמדינה תקבל וושינגטון הבירה שני מושבים בסנאט, ומכיוון שהיא נחשבת למעוז דמוקרטי – הדבר יחזק את כוחם של הדמוקרטים.
5 צפייה בגלריה
מחאת "מיסוי בלי ייצוג" על לוחיות רישוי של תושבים בוושינגטון DC הדורשים להפוך את הבירה למדינה
(צילום: AFP)
במפלגה הדמוקרטית מודאגים מהאפשרות שטראמפ ימנה שופטת לעליון עוד בכהונתו הנוכחית גם בשל החשש שהבחירות בנובמבר, שצפויות להיות צמודות ועמוסות בקשיים לוגיסטיים ומשפטיים, ייגררו להכרעה בבית המשפט העליון כפי שקרה בשנת 2000, אז התעוררה סערה סביב ספירת הקולות בפלורידה, ובסיומה הוכרז ניצחונו של ג'ורג' בוש הבן. במקרה כזה כהונתה של שופטת שמרנית שזה עתה מונתה על-ידי הרפובליקנים וחיזקה את הרוב שלהם עלולה להיות מכת מוות לשאיפותיהם של הדמוקרטים לכבוש את הבית הלבן.
בינתיים מדווחים בצד הדמוקרטי כי מותה של ביידר גינסבורג רק ממריץ את תומכיהם. לדבריהם, ב-24 השעות הראשונות אחרי ההודעה על לכתה של השופטת חלה עלייה דרמטית בתרומות לקמפיינים של מועמדים דמוקרטים.
