(צילום: משי בן עמי)
כבר יותר משמונה חודשים נמצאים ילדינו בתוך הבתים, בבדידות, סובלים מריחוק, שעמום ומצוקה חברתית. זה מובהק – אנחנו ההורים רואים את זה בעיניים כלות, ומייחלים לפתרון. ובכן, יש פתרון.
הוא נמצא בפעילויות החינוך הבלתי פורמלי, החינוך החברתי המשלים, שבו השתתפו ערב המשבר כשני מיליון ילדים, כמעט כל ילדי ישראל.
מדובר בתנועות וארגוני נוער, חוגי ספורט ואמנות, סיורי טבע ושדאות, ומגוון רחב של פעילויות שהן חלק טבעי ואינטגרלי ממערכת החינוך הפורמלית, אף שבעצם מהותן הן נובעות מבחירה חופשית של התלמידים.
הפעילויות האלה לא רק מפיגות את הבדידות של הילדים, אלא גם מאפשרות להם התנסות ופיתוח עצמי בהדרכה, במעורבות חברתית ואזרחית, בבניית עולם משמעות וערכים, וכמובן שגם מפתחות בהם כישורים אישיים וחברתיים.
יותר מזה – המחקרים מראים שהן מביאות גם לעלייה בהישגים הלימודיים ובתחושת המסוגלות.
אין שום סיבה שהפעילויות האלה יושבתו, במיוחד בשעת משבר זו. כל החלטה שמתקבלת לגבי החינוך הפורמלי חייבת לחול מיד, בתמונת ראי, גם על החינוך החברתי המשלים.
קפסולות בכיתה? קפסולות גם בתנועה. למידה מרחוק? חוגים מרחוק. וכך הלאה והלאה. זה המנוף שייתן למצוקת ילדינו את המענה המשמעותי. הבה נחזיר אותו לפעילות. חבל על כל יום שעובר.
- שמואל אבואב היה מנכ"ל משרד החינוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
