ההודעה שפרסם אתמול בבוקר (ד') יו"ר מפלגת העבודה ושר הכלכלה עמיר פרץ על פרישתו מהמרוץ בבחירות לכנסת ה-24 במרץ הקרוב, מחדדת את סוגיית השתתפותו האפשרית בקרב על בחירת נשיא המדינה הבא.
פרץ הודה באחרונה כמה פעמים כי הוא מכוון לתפקיד שממנו ייפרד הנשיא המכהן ראובן (רובי) ריבלין ב-27 ביולי, ואף ערך שיחות בנושא עם שרים וחברי כנסת. ההחלטה שלא להתמודד לכנסת הבאה העלתה שאלות בנוגע ליתרונות ולחסרונות של הפרישה בצל הרצון לזכות באמון הכנסת בדרך לתפקיד הבא.
בדרך כלל נבחר הנשיא מקרב חברי הכנסת המכהנים, משום שקל יותר לתחזק את הקשרים והיחסים עם חברי המשכן שבוחרים בהצבעה חשאית ומאחורי פרגוד את האזרח מספר 1.
עם זאת, גורמים פוליטיים מציינים כי לפרץ יש כישורים ומיומנות להתמודד על התפקיד גם מחוץ לכנסת. יתרה מכך, הוא ימשיך לכהן בתפקידו כשר הכלכלה עד סמוך לבחירות לנשיאות - אולי אפילו עד הבחירות עצמן בתקופה של ממשלת מעבר. כך יוכל פרץ לתחזק את היחסים עם השרים וחברי הכנסת ולגייס את תמיכתם.
אוגוסט 2020: פרץ מתייחס להתמודדות על הנשיאות
(צילום: משי בן עמי)
פרט לפרץ פועל בערוצים שאינם רשמיים גם יו"ר הסוכנות היהודית והשר לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג, שנחשב נכון לעכשיו כבעל סיכויים גבוהים להיבחר לתפקיד הנשיא. מרים פרץ, ששכלה את שני בניה לוחמי צה"ל והפכה לדמות ציבורית ומוערכת, צפויה לפי ההערכה להצטרף למרוץ אף שלא הכריזה על כך רשמית.
כל מועמד לתפקיד נשיא המדינה נדרש לגייס 10 חתימות שיתמכו בו - מהלך שבדרך כלל קל לבצע משום שחברי הכנסת מאפשרים לכל מי שחפץ בהתמודדות לעשות זאת.
במערכת הפוליטית עולה מפעם לפעם גם שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כמי שעשוי להתמודד לתפקיד, אולם נתניהו עצמו כבר הוריד את הנושא מסדר היום בכמה שיחות שקיים. מקורביו אף מבהירים שאין לו כל כוונה כזאת.
פורסם לראשונה: 23:56, 13.01.21
