"אני מרגישה כמו ברולטה רוסית, עם אקדח מול הרקה, מדי יום כשאני הולכת לבית הספר. אני מפחדת פחד מוות להידבק בקורונה, מפקירים אותנו". כך אומרת בתסכול מורה לחינוך מיוחד מהשפלה, אשר כמו רוב חבריה המורים לא חוסנה. היא זועמת על ההחלטה להחריג את מערכת החינוך המיוחד בזמן הסגר ההדוק – ואף שוקלת כעת פשוט לא להגיע לעבודה.
למרות קול הזעקה שהשמיעו המורות, שר החינוך יואב גלנט הודיע כי הלימודים במוסדות החינוך המיוחד יתקיימו במהלך הסגר במשך חמישה ימים בשבוע, עד לשעה 14:00. "המשך הלימודים הוא צו חינוכי ומוסרי שמבטיח את רצף המענים החינוכיים, הרגשיים והטיפוליים הנדרשים לתלמידים עם הצרכים המיוחדים", נמסר ממשרדו של גלנט.
הסתדרות המורים נאבקה בימים האחרונים בהחלטה הזו ודרשה לחסן את כלל עובדי ההוראה. היא מאיימת כי אם עד יום שלישי הקרוב לא יחוסנו המורים, היא תשבית את מערכת החינוך. במערכת החינוך המיוחד לומדים 280,000 תלמידים בגנים ובבתי הספר.
שר החינוך יואב גלנט בראיון לאולפן ynet
(צילום: שמוליק דודפור)
גם ארגון המורים העל-יסודיים הצטרף למחאה והודיע כי יעניק גיבוי משפטי למורים שייבחרו שלא להגיע לבתי הספר, מחשש שהם או בני משפחותיהם יידבקו. "המורות הן לא בשר תותחים, הן נשלחות לחזית ללא הגנה. שרי החינוך והבריאות מקריבים אותן על גלגלי המאבק הפוליטי ביניהם", אמר יו"ר הארגון רן ארז.
בלי קפסולות, בלי מסכות, בהסעות צפופות
מורות החינוך המיוחד נקלעות כעת לדילמה קשה בשל החשש שלהן להידבק, או להדביק את בני משפחותיהן. "אני נושקת לגיל 60, אני לא רוצה להידבק", אמרה המורה מהשפלה. "התלמידים לא נזהרים, הם לא מבינים את המשמעות והסכנה. אני מתחננת בפני התלמידים שיעטו מסכה ואומרת להם 'אתם מסכנים אותי', אבל הם לא אשמים. אני מפחדת להידבק ולהדביק את המשפחה שלי".
קטי פרגין, מורה לחינוך מיוחד בבית ספר "עופר" בחיפה, חוששת גם היא. "הפחד שלי הוא עליי ועל הילדים, שגם הם לא יידבקו", אומרת פרגין. "הם לא מסוגלים להיות עם מסכות והם גם חשופים להידבקות".
פרגין הוסיפה: "אין סיכוי שנוכל לשמור על ריחוק משום שהילדים זקוקים לנו, אנחנו לוקחים אותם לשירותים, מקנחים נזלת, יש תלמידים שאנחנו מאכילים אותם. יש ילדים שמגיעים מהוסטלים וזקוקים לחום ואהבה ואנחנו מחבקים ומלטפים אותם. מאוד מתסכל שהפקירו אותנו ולא דואגים לנו".
לדבריה היא ניסתה להתחסן אך סורבה: "כיוון שאני לא מתאימה לפי הגיל ולמורים לא מגיע". פרגין אמרה עוד כי היא חוששת במיוחד להדביק את אמה החולה. "מערכת החיסון שלה חלשה. אני בת יחידה ולכן רק אני יכולה לטפל בה משום שהמטפלת עזבה כשהתחילה הקורונה", אמרה.
היא ציינה כי כבר נדרשה פעמיים להיכנס לבידוד לאחר שבשני מקרים שונים שניים מתלמידיה אובחנו כחולי קורונה. "עם כל האהבה לתלמידים והאכפתיות כלפיהם, לא אוכל ללכת לבית הספר ביום ראשון ולסכן אותי, את התלמידים שלי ואת אמא שלי", הוסיפה.
"החינוך המיוחד לא יכול להיות מוחרג", אומרת ד"ר מיכל בן דוד, מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד ונציגת צוותי ההוראה של החינוך המיוחד בהסתדרות המורים. "אנחנו אוהבות את התלמידים שלנו, אבל לא ייתכן שבסגר מלא יפעלו מסגרות החינוך המיוחד בלי לחסן את המורות, בלי אבחנה בין הלקויות הקלות והמורכבות. ישנה הדבקה של מספר רב של אנשי צוות ותלמידים המגיעים בהסעות צפופות גם מאזורים אדומים, נכנסים לכיתות שונות ומתקשים בשמירת מרחק. מרביתם זקוקים למגע וטיפול פיזי של מספר אנשי צוות, שעושים הכול כדי לתת מענה פרטני לצרכיו של כל תלמיד".
אי אפשר בלי מגע
"אנשי הצוות ימים שלמים עוטים מסכות", הוסיפה בן דוד, "אך התלמידים לא עוטים מסכות, פוגשים את כלל הצוות בהעדר קפסולות ומגבלות ונפגשים בהפסקות כולם יחד. בעת הסגר המצב ילך ויחמיר אף יותר שכן כבר כיום אין ממלאי מקום ותומכי הוראה".
"המסגרות קורסות", הוסיפה בן דוד. "המציאות קשה והתחלואה עולה. צריך לעצור ולבחון כיצד מגבים החלטה כל כך הרת גורל בהשארת המסגרות פתוחות ולהבין שללא חיסונים, בהסעות משותפות, בהדבקות המרובות כיום המורות משלמות מחיר כבד ובלתי נסבל ובריאותן וחייהן הפקר".
לדברי בן דוד, "צוותי החינוך המיוחד עובדים בתנאים מורכבים כשהם נכנסים לבידוד חדשות לבקרים, נדבקים ומדבקים. אנחנו נדרשות למגע במיוחד בלקויות מורכבות, לקנח נזלת, ריור, החלפת בגדים להרים ולסייע ויש גם טיפולים בבריכה ובפיזיותרפיה. אי אפשר בלי מגע בחינוך המיוחד. מגע נדרש גם עם האוכלוסיות הקלות בהיבט הרגשי ובאוכלוסיות המורכבות המגע הוא קיומי".
אהלי בוקי, מנהלת בית הספר האתגרי מרום הגליל של ברנקו ויס ברמת הגולן, מביעה גם היא תסכול מהיחס שהיא חשה שמורי החינוך המיוחד והמורים לנוער בסיכון מקבלים. "אנחנו עושים את עבודתנו מתוך אמונה אהבה ומסירות פנימית, אבל התחושה הזו שאנחנו שקופות ושאף אחד לא באמת רואה או מעריך היא בלתי נסבלת. אני מרגישה שמשאירים את המורות שלי לבד בשטח, שהמדינה מפקירה אותנו", אמרה.
בוקי מוסיפה: "צוותי החינוך המיוחד ובתי הספר לנוער בסיכון עבדו ופעלו בכל הסגרים שהיו, התלמידים הגיעו וזה היה נחוץ והכרחי עבורם. אבל מה שאנחנו רואים בגל הנוכחי זו תחלואה מטורפת שמציפה את היישובים שמהם מגיעים אלינו התלמידים. תשע כיתות נכנסו אצלנו לבידוד, כל צוות המורים, גם אני נכנסתי לבידוד, הקורונה מכה באופן קשה במערכת החינוך ויש לנו מורות שנכנסו כבר בפעם החמישית לבידוד. המורות מגיעות בנכונות גבוהה וברוח קרב למען הילדים, אבל יש תחושה שפשוט מפקירים אותנו.
הילה טל, מורה לאזרחות בבית הספר האתגרי ברנקו וייס באור יהודה, קובלת על כך שהמורות לא חוסנו. "העובדה שאנשי ונשות חינוך אינם בעדיפות לקבלת חיסון מגבירה את החשש מהידבקות. הרי בסופו של יום עם התלמידים והתלמידות שהם כל עולמי אני שבה לביתי, למשפחתי שאיני רוצה לסכן", אומרת טל. "תנו לנו להמשיך ולפגוש את הנערות והנערים, להמשיך לעסוק בעבודת החינוך שאנחנו עושים, בלי לחשוש לשלום המשפחות שלנו".
בצל מחאת המורים לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרה כי הוא נענה לבקשת שר הביטחון בני גנץ להעניק תעדוף לחיסון המורים, אך מבחינת הארגונים ההחלטה התקבלה מאוחר מדי. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד הודיעה כי גני הילדים ובתי הספר של החינוך המיוחד יושבתו ביום שלישי חרף הודעת לשכת ראש הממשלה. "כל עוד עובדי ההוראה לא מחוסנים בפועל, סכסוך העבודה נשאר בתוקף. כשכל עובדי ההוראה יחוסנו נברך על הביצוע ולא על ההחלטה", נמסר מהסתדרות המורים, שציינה כי הלמידה מרחוק תימשך כרגיל.
