בשנה שעברה הכריז משרד התחבורה על צעד דרמטי: הפיכת אחד הנתיבים בכביש החוף ובנתיבי איילון לנתיב המיועד רק לתחבורה ציבורית ולכלי רכב עם שלושה נוסעים ומעלה, במסגרת מיזם שזכה לשם "נתיב פלוס". המיזם נחשב להצלחה לאחר שהצליח לקצר משמעותית את זמני הנסיעה באוטובוסים בשעות העומס ואיפשר להם לעקוף את הפקקים. בעקבות ההצלחה תוכנן להרחיב את המיזם לכבישים נוספים ברחבי הארץ, אך ל-ynet נודע כי כעת משרד התחבורה נסוג מהתוכנית ולא ירחיב את "נתיב פלוס".
לדברי גורמים הבקיאים בנושא, במשרד התחבורה החליטו שלא להסב עוד נתיבים קיימים בכבישים בין-עירוניים לתחבורה ציבורית. עם זאת עדיין ישנן תוכניות להרחיב כבישים קיימים לצורך סלילת נתיבי תחבורה ציבורית. הנימוק של גורמי המקצוע, בין היתר, הוא השינוי בדפוסי הנסיעה של הישראלים, שבעקבות מגפת הקורונה ממעטים עוד יותר לנסוע בתחבורה שיתופית (קארפול) עם אנשים זרים.
נתיב פלוס
(צילום: יאיר שגיא,,משרד התחבורה נתיבי ישראל)
עם זאת יש לציין כי ההישג העיקרי של מיזם "נתיב פלוס" איננו הנסיעה השיתופית, אלא הקצאתו של נתיב לתחבורה ציבורית תוך ימים בודדים ובהשקעה מועטה. ב"נתיב פלוס" לראשונה הפכו נתיב קיים בכבישים בין-עירוניים לנתיב תחבורה ציבורית רק באמצעות שינוי בתמרורים ובסימון על הכביש - ללא צורך בעבודות תשתית יקרות ובסלילת נתיבים נוספים. הרחבת המהלך עשויה הייתה לגשר במעט על הפערים העצומים בשירותי התחבורה הציבורית בישראל, שמפגרים משמעותית אחר מדינות מפותחות אחרות.
הארגונים לובי 99, 15 דקות ופיוצ'ר מוביליטי פנו למשרד התחבורה וביקשו להקים "נתיב פלוס" גם בכביש 5, כביש 65, כביש 446 וכביש 444. סמנכ"לית לובי 99 מרב דוד אמרה: "ההחלטה של שרת התחבורה לגנוז את מפת נתיבי התחבורה הציבורית שיסומנו על נתיב קיים לוקחת את קידום התחבורה הציבורית באוטובוסים לאחור. סימון על נתיב קיים הוא האופן היעיל והמהיר ביותר להקמת תשתית נת"צים שתיתן עדיפות לאוטובוסים וקארפול על פני נהגי הרכב הפרטי".
פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה אמר: "בדרך של הוספת נתיב, משרד התחבורה משמר את העדיפות של המכונית הפרטית, בעוד שהמטרה היא להקצות מחדש את המרחב הציבורי ולא לבנות עוד. כשאתה מוסיף נתיב לתחבורה ציבורית אתה מגדיל את הקיבולת לרכב פרטי כי אתה מפנה אוטובוסים מיתר הנתיבים ומאפשר רמה גבוהה יותר למכוניות".
אלון לוי, חוקר במכון מארון באוניברסיטת NYU הוסיף: "מדינת ישראל צריכה להחליט שהיא משתמשת ברוחב הציר באופן הכי יעיל שיש. אבל נהגים רואים שיש נתיב רק לאוטובוסים ואומרים 'למה לא לנו?', וזו בעיה כי כבישים למכוניות פרטיות דורשים המון רוחב אדמה וזה לא יעיל בכלל".
כאשר יצא לדרך עורר "נתיב פלוס" גם תרעומת גדולה. מבקריו הצביעו על האטת התנועה בערים הסמוכות לתחילת הנתיבים, כמו נתניה, על תחבורה ציבורית בתדירות שלא מנצלת את הנתיב שהתפנה, ואכיפה חלקית שאיפשרה לנהגים להשתמש בנתיב מבלי שהם עומדים בתנאים. ואולם חלק ממחלות הילדות הללו טופלו ומהירות הנסיעה לנוסעי התחבורה הציבורית עלתה משמעותית.
בהתאם משרד התחבורה פרסם את תוכניתו להרחיב את המיזם בכביש 2 לכיוון צפון, ובסגר הראשון בישר שר התחבורה דאז בצלאל סמוטריץ' כי המיזם תוקצב ב-40 מיליון שקל במסגרת התוכנית להאצת המשק. תוכנן להרחיב את הפרויקט גם לכביש 1 וכביש 4. כעת התוכניות הללו נגנזו.
הגורמים המעורים בתוכניות אמרו כי להחלטה על הקפאת המיזם יש גם שיקולים פוליטיים. משרד התחבורה והשרה העומדת בראשו מירי רגב לא רוצים לעמוד מול לחצים של נהגים זועמים שעומדים בפקק, או של ראשי הערים שחלקם מתנגדים למיזם. וכך התוכניות לתת עדיפות לתחבורה הציבורית ימתינו שנים עד שייסללו במיוחד נתיבים נוספים. אלא שבכל מכונית נוסעים בממוצע בישראל 1.2 בני אדם ואילו באוטובוס בתקופת טרום קורונה יכולים להיכנס 60 נוסעים ובתקופת קורונה 30 נוסעים. וכך האלטרנטיבה לאפשר למספר רב של נוסעים לעקוף את הפקקים - תמתין עוד שנים בפקק פרויקטי התחבורה של המשרד.
גורם המקורב למיזם אמר: "זה מוזר להסתכל על הקורונה כמשהו קבוע ולקבוע מדיניות על פיה. יהיה חיסון, אולי עוד חצי שנה אולי עוד שנתיים, אבל בסוף נחזור למצב הקודם. לפחות לפני הקורונה הפרויקט לגמרי הוכיח את עצמו".
רק בשנים האחרונות עבר משרד התחבורה לתעדף תחבורה ציבורית. בתקציב המשרד עד לשנת 2016 ניתן יתרון מובהק לתשתיות הרכב הפרטי ורק לפני חמש שנים התהפכה המגמה והמשרד החל לקדם פרוייקטי תשתית לתחבורה ציבורית, ובהן הנחת מסילות ברזל וחפירות הרכבת הקלה. ואולם, כמעט 90 אחוזים מהנסיעות בתחבורה ציבורית בישראל מבוצעות באוטובוסים ולכן לצד הפרויקטים היקרים והשאפתניים, מומחים וארגוני חברה אזרחית סבורים שעל המדינה להמשיך ולקדם גם את תחבורת האוטובוסים אך בשינוי המדיניות, משרד התחבורה למעשה נסוג לאחור.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה בוחן כל העת את יתרונות 'נתיב פלוס'. בתקופת הקורונה ירדה הנסועה בכבישים, ובנוסף תקנות הקורונה מאפשרות לבצע נסיעות משותפות עד לנוסע אחד נוסף ברכב, וכששני הנוסעים עוטים מסיכה. נוסעי רכב רבים מעדיפים שלא לנסוע עם אנשים זרים, מה שהיה היעד העיקרי של פרויקט 'נתיב פלוס'.
"משרד התחבורה בוחן גם את אפשרויות האכיפה לנוסעים בנתיב בניגוד לתקנות. כיום האכיפה מתבצעת על ידי יחידת האופנועים של משטרת התנועה, וזו אכיפה מוגבלת. המשרד בוחן אפשרויות טכנולוגיות להגברת האכיפה בנתיבים אלו. בהתקיים התנאים הללו יבחן המשרד את פרויקט 'נתיב פלוס'".
