"כישלון קולוסלי", הגדיר ניצן הורוביץ, לפני שנה לערך, את התנהלותה של ממשלת נתניהו במלחמה מול הקורונה. על ראש הממשלה אז אמר: "מתנהג כמו סמרטוט. פשוט סחבה, נכנע לכל לחץ ולכל גחמה. מוביל אותנו לתהום".
היום הורוביץ הוא שר הבריאות בממשלה החדשה, ממשלת השינוי שהבטיחה שינוי. לא סתם שינוי, אלא שינוי קולוסלי, שמשמעותו, אם לתמצת בכמה משפטים את הנרטיב כולו: ממשלה שפועלת להיטיב עם האזרחים. לא עם קבוצות לחץ הנהנות מפריבילגיות מיטיבות, בטח ובטח לא כזו שנכנעת ללחצים כדי להבטיח את המשך שרידותה, ובעיקר את המשך שלטונו של מי שעומד בראשה.
מעניין, אם כך, לדעת מה חושב הורוביץ, השר עם המפתח לנמל התעופה בן גוריון, על הדברים שפורסמו כאן אתמול (יום ג'): "בכיר במשרד הבריאות: 'הופעלו עלינו לחצים להוציא את רוסיה מרשימת המדינות האסורות'". אותו בכיר, שיודע היטב על מה הוא מדבר, מתכוון ללחץ שהופעל להוצאתה של רוסיה מרשימת המדינות שאליהן אסור לטוס, אלא בכפוף לאישור של ועדת חריגים.
מדאיגה המחשבה שמי שהבטיחו שיקולים ענייניים בטובת אזרחי ישראל ואפס סובלנות ללחצים שלא ממין העניין, עלולים למצוא עצמם מתפשרים עם גחמות העלולות לסכן מאוד את הציבור
על הנייר זו מדינה שהכניסה אליה אסורה לישראלים, וממילא אסורה גם הכניסה לארץ ממנה. בפועל, קרוב ל-5,000 נוסעים נחתו בישראל מרוסיה רק בחודש האחרון, ו-31 מהם התגלו כחיוביים לקורונה. מה נשאר? התעלומה הקטנה, הפתוחה לספקולציות, מי זה שהפעיל לחצים, מה עמד מאחורי הדרישה, ואיך קרה שהלחצים הללו גם הביאו לכניסת אלפים, שכאמור אינם נכללים בהגדרת חריגים.
לא צריך לנדוד רחוק ביומן האירועים כדי לגלות שכבר היינו בסרט הזה, פחות או יותר באותה מתכונת. גם זה קרה לפני כשנה, כשהתברר שיותר מ-12 אלף אברכים מארה"ב קיבלו אישור לנחות בארץ, אף שבאותם ימים ארה"ב הייתה אחת הארצות היותר נגועות בקורונה, עם מיליוני חולים וקרוב לשני מיליון מתים. באותם ימים, אגב, התפרסמה זהות הלוחצים: ראשי המפלגות החרדיות, כולל שר הפנים דאז אריה דרעי.
ומה חשבה על כך תמר זנדברג, אז חברת כנסת ממרצ, היום חברה בממשלה? בציוץ מאותם ימים כתבה ש"האפליה זועקת לשמיים", והבטיחה ש"בג"ץ בדרך". אז עכשיו אין בג"ץ בדרך, אבל יש נתונים שמלמדים על עשרות, אולי מאות נדבקים חדשים, שלא כולם כבר נספרו, ויש הערכה מבוססת שמרביתם, אם לא כולם, נדבקו על ידי אנשים ששבו מחו"ל - ראה מקרה בנימינה.
אריאלה רינגל הופמןצילום: שלום בר טלוכל זה מדאיג פעמיים: מדאיגה ומפחידה המחשבה שנידרדר חזרה לימים הנוראים של המגפה. מדאיגה לא פחות המחשבה שמי שהבטיחו שיקולים ענייניים בטובת אזרחי ישראל ואפס סובלנות ללחצים שלא ממין העניין, עלולים למצוא עצמם מתפשרים עם גחמות העלולות לסכן מאוד את הציבור.
אז נכון לרגע זה יש לנתב"ג שני אבות ואמא אחת: ראש הממשלה נפתלי בנט, שר הבריאות הורוביץ ושרת התחבורה מרב מיכאלי, שמיהרה לקבוע שמשרד הבריאות הוא "האחראי הבלעדי". הם אלו שצריכים לפעול בנחרצות כדי לקבוע ולהבהיר מהן המדינות האסורות לטיסה ומי לא יכול להיכנס לישראל, ולאכוף את ההנחיות בלי פשרות.
- אריאלה רינגל הופמן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
