(צילום: ירון ברנר)
כמה מיליוני חיסונים נגד קורונה ינחתו בארץ באופק הקרוב, וברוך השם, מותר להגיד שרואים כבר את האור בקצה המנהרה. ברור לכולם מי צריכים לקבל ראשונים את החיסון – האוכלוסיות בסיכון, הקשישים, החלשים, בעלי מחלות הרקע, החשופים יותר לסכנה. אבל מי מביננו צריכים להיות הבאים בתור אחריהם? אני מאמין שהתשובה ברורה: התלמידים והצוותים החינוכיים.
אסביר: החיוניות של החזרת מערכת החינוך לשגרה נובעת משני טעמים. הראשון הוא ההשפעה שלה על המשק כולו. כל זמן שהילדים בבית, שום דבר אמיתי לא יזוז. כשמערכת החינוך עובדת בתפוקה מלאה, היא לא רק נותנת זריקת עידוד ואופטימיות, היא גם משחררת את המשק כולו לחזור לפעילות.
הטעם השני הוא התלמידים עצמם. בקורונה הם אולי לא חולים, אבל בשלל מחלות חברה ורגש אחרות, בהחלט כן. אפילו מאוד. גם הפער הלימודי שנפער בעקבות אובדן של קרוב לשנת לימודים שלמה הופך לאיום אסטרטגי.
על כן, סדר העדיפויות ברור: קודם האוכלוסיות בסיכון, מיד אחריהן, מערכת החינוך. השאר יבוא מהר מאד מעצמו.
- שמואל אבואב היה מנכ"ל משרד החינוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
