פחות רמטכ"לים, הרבה יותר בעלי ניסיון מוניציפלי: עוד 46 ימים נותרו לבחירות 2021, אבל לאחר הגשת הרשימות כבר ניתן לשרטט בקווים כלליים (מאוד) כיצד תיראה הכנסת ה-24, ומי יהיו הפנים החדשות בה.
אחרי בחירות 2019 א' נרשם מספר שיא של 49 חברי כנסת חדשים, כמחציתם מכחול לבן שאך הוקמה. לאחר מערכת הבחירות השנייה באותה שנה כבר נבחרו רק שמונה ח"כים חדשים ובעקבות בחירות 2020 המספר הגיע לשפל של שלושה ח"כים חדשים בלבד – אחד מכחול לבן ושתיים מהרשימה המשותפת.
הפעם, בעקבות ההתרסקות של כחול לבן והקמתה של תקווה חדשה, כבר לא נראה מספרים כל כך נמוכים של פנים חדשות כמו לאחר שתי מערכות הבחירות הקודמות. מצד שני, רק שינוי דרמטי ביחס לסקרים של השבועות האחרונים יוביל לכך שהשיא של 49 חברים חדשים במשכן הכנסת יהיה בסכנה.
נכון לסקרים האחרונים, לכנסת ה-24 ייכנסו 22 ח"כים חדשים, ועוד שישה שכיהנו בכנסות קודמות -השר לשעבר בני בגין (עבר מהליכוד לתקווה חדשה) מרב בן ארי (מכולנו ליש עתיד), עמר בר לב ונחמן שי (נשארו בעבודה), עידית סילמן (ימינה) וג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת). מספר הח"כיות שייבחרו צפוי להיות דומה יחסית למספר השיא בתחילת הכנסת הקודמת - 30 נשים, עדיין רק רבע מהמליאה.
אם הסקרים אכן ישקפו נאמנה יחסית את שיתרחש ב-23 במרץ, הרי שמרבית הח"כים החדשים יגיעו משלוש מפלגות - תקווה חדשה (כצפוי), וגם ימינה ומפלגת העבודה. במפלגתו של גדעון סער כמעט כל צמרת הרשימה מורכבת מבעלי ניסיון פרלמנטרי (לרוב בליכוד), אבל במקומות ריאליים נמצאים גם ראש עיר מכהן (מאיר יצחק הלוי מאילת), משנה לראש עיר (מישל בוסקילה מאשקלון) וחברי מועצה (עופר ברקוביץ', שהתמודד בעבר על ראשות העיר ירושלים, וסהר פינטו מגדרה).
פנים חדשות נוספות מתקווה חדשה עשויות להיות דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע וקונסול ישראל בניו יורק בעבר (מספר 11 ברשימה), אבי גנון (מספר 14, מנכ"ל אורט העולמי) ומיכל דיאמנט, נכדתו של יצחק שמיר (15). סיכוי קטן יותר יש לסאהר איסמעיל (17), פעיל פוליטי מירכא ויועצו לשעבר של סער, לאלון קיסר (18, יועץ תקשורת במגזר הרוסי) ולאורנה דוידאי (19), שהתבטאויות שלה על "חיסון הקוקוריקו של פייזר" הובילו אותה לפרסום הבהרה.
ימינה רצה הפעם בלי האיחוד הלאומי (ולמעשה גם בלי הבית היהודי, שהודעת התמיכה שלה נמסרה אחרי הגשת הרשימה), אבל רוב הסקרים מעניקים מספר מנדטים דו-ספרתי (נמוך) למפלגתו של נפתלי בנט. אל יצחק הלוי מאילת יצטרף בכנסת ראש עיר דרומי אחר, אלון דוידי משדרות, שגם הוא עבר מהליכוד - אבל לימינה. גם עמיחי שיקלי, מייסד המדינה הקדם-צבאית "תבור", ניר אורבך (מנכ"ל הבית היהודי שהפסיד לחגית משה בפריימריז) ומייסד "השולמנים" אביר קארה בדרך לכנסת.
שירלי פינטו, בת 31 שהייתה ממייסדי המרכז הישראלי ללימודי חירשות, שובצה במקום התשיעי ואם תיבחר תהיה החירשת הראשונה בכנסת – וככל הנראה גם הח"כית הצעירה ביותר. במקומות גבוליים נמצאים שי מימון (10 ברשימה) איש הייטק שנפצע קשה בפיגוע שבו נרצח חברו מלאכי רוזנפלד ושסבו הוא שר הדתות המיתולוגי זרח ורהפטיג; יום טוב חי כלפון (11) שעלה בעבר כחייל בודד מצרפת; סטלה וינשטיין (12) חברת מועצת אשדוד ובעלת רשת מכוני כושר; ורוני ססובר (13), אשתו של הבדרן גיל ססובר.
מפלגת העבודה, שכבר הייתה על הקרשים, קמה לתחייה לאחר הפריימריז והניצחון של מרב מיכאלי. הפובליציסטית אמילי מואטי (3 ברשימה) והרב הרפורמי גלעד קריב (4) יצטרפו למיכאלי ובר לב בכנסת אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה, כפי שנראה כעת. גם כוכבת ערוץ הילדים בעבר עו"ד אפרת רייטן (5), שמייצגת בין היתר את משפחות הרוגי אסון נחל צפית ואשת התקשורת אבתיסאם מרעאנה (7) שהתבטאויותיה בעבר עוררו סערה, נמצאות במקומות שעשויים להיות ריאליים. נעמה לזימי, חברת מועצת העיר חיפה, נמצאת במקום התשיעי.
במפלגות שמרכיבות את הקואליציה הנוכחית אין כמעט פנים חדשות. ראש הממשלה בנימין נתניהו שריין במקום ה-26 את השרה אורלי לוי-אבקסיס, שרצה בבחירות הקודמות יחד עם מרצ והעבודה, ח"כ אופיר סופר מהאיחוד הלאומי הוצב במקום ה-28 כחלק מההסכם עם בצלאל סמוטריץ' ובמקום ה-39 שלא נחשב ריאלי שוריין המוסלמי נאיל זועבי. אבל למעשה הח"כית החדשה היחידה מהליכוד תהיה הפובליציסטית תומכת נתניהו גלית דיסטל-אטבריאן, ששוריינה במקום העשירי.
ראש הממשלה החליפי בני גנץ ראה כמעט את כל צמרת מפלגתו נוטשת למחוזות אחרים, ואם הוא גם לא יפרוש וגם יעבור את אחוז החסימה - רק נס בדמות תשעה מנדטים לכחול לבן יכניס חבר כנסת חדש מהרשימה: אל"מ במיל' מופיד מרעי, שאחיו אל"מ נביה מרעי נהרג ברצועת עזה. בכל מקרה, בכנסת החדשה יהיה לכל היותר רמטכ"ל אחד בניגוד לשלושה בקודמת - לאחר פרישתם של שר החוץ גבי אשכנזי ויו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון.
ביהדות התורה אמנם החליף משה גפני את יעקב ליצמן כמוביל הרשימה, אבל פנים חדשות במקומות ריאליים אין. בש"ס היחיד בלי תואר חבר כנסת או חבר כנסת לשעבר בעשירייה הראשונה הוא מספר 5 חיים ביטון, מנכ"ל ש"ס וחבר מועצת מגדל העמק.
יש עתיד רצה לבדה אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות, ו-15 הראשונים ברשימה כבר היו בכנסת. מספר 16 רון כץ, מ"מ ראש העיר פתח תקווה, עשוי לעשות את הקפיצה מהפוליטיקה המוניציפלית לארצית. סיכויים נמוכים יותר לעשות זינוק דומה יש לטניה מזרסקי (18, מ"מ ראש העיר כרמיאל) ויסמין פרידמן (19, חברת מועצה בבאר שבע). אל"מ במיל' נירה שפק מכפר עזה שובצה במקום ה-17.
רק התחזקות של ישראל ביתנו ביחס לסקרים הנוכחיים תכניס לכנסת את מספר 8 ברשימה יוסי שיין, פרופ' למדע המדינה ויחסים בינלאומיים, ואת מספר 9, היועצת המשפטית לימור מגן-תלם, שב-1988 נבחרה לסגנית מלכת היופי. במרצ הפנים החדשות היחידות הן מספר 4 ג'ידא רינאוי-זועבי, מנהלת מרכז אינג'אז לקידום השלטון המקומי בחברה הערבית.
הרשימה המשותפת, שבעקבות ההיפרדות מרע"ם של מנסור עבאס כבר לא ממש משותפת, לא כוללת פנים חדשות בין תריסר המועמדים הראשונים. רע"ם עצמה, שלא ברור אם תעבור את אחוז החסימה, מציגה את מאזן גנאים, בעבר יו"ר בני סכנין וראש העיר סכנין, במקום השני. אם תקבל ארבעה או חמישה מנדטים, הוא יהיה החבר החדש היחיד במליאה.
עוד מפלגה שלא ברור אם תקבל את יותר מ-3.25% הקולות הדרושים לכניסה לכנסת היא הציונות הדתית בהובלת בצלאל סמוטריץ'. אם היא כן תצלח את המכשול, יגיעו לכנסת מטעם האיחוד הלאומי מיכל וולדיגר יו"ר עמותת בת עמי ושמחה רוטמן ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה – ולראשונה גם יו"ר עוצמה יהודית, פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר, שהתמודד בעבר פעמים רבות אך נשאר בחוץ. הסיכויים של מספר 6, יו"ר "נעם" אבי מעוז, נראים קלושים.
מתוך 39 הרשימות שנציגיהן הגיעו ביומיים הקודמים לוועדת הבחירות, הרשימה ה-14 והאחרונה בעלת סיכוי מסוים למעבר אחוז החסימה היא "הכלכלית החדשה" של פרופ' ירון זליכה. על פי מרבית הסקרים היא תישאר בחוץ, אבל אם תפתיע ותעבור יגיעו לכנסת ארבעה פרופסורים שלא כיהנו לפני כן כח"כים – זליכה עצמו (החשב הכללי לשעבר), פרופ' אסנת עקירב, מנחה "שיחת נפש" פרופ' יורם יובל וגם פרופ' עליאן אלקרינאווי, לשעבר נשיא מכללת אחוה.
כאמור, אם ימינה תקבל לפחות תשעה מנדטים שירלי פינטו תהיה כנראה הצעירה ביותר מבין 120 חברי הכנסת. זקן חברי הכנסת, תפקיד שאין לו כיום משמעות בחוק, צפוי להיות בני בגין מתקווה חדשה, בן 78 בעוד חודש - שכבר בכנסת ה-20 היה המבוגר מבין הח"כים.
פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, בדק ומצא כי רק 25 מתוך 120 הח"כים שנבחרו בבחירות 2009, שרדו וצפויים להיבחר גם הפעם. למעשה, בתוך 12 שנים "נעלמו מהמפה הפוליטית" 95 ח"כים.
במפלגות אחדות התופעה בולטת במיוחד: במפלגת העבודה לא יכהן בכנסת הבאה ולו ח"כ אחד מה-13 שנבחרו מטעמה בזמנו. גם מנציגי חד"ש, בל"ד ורע"מ לא שרד אף אחד, ומ-15 הנציגים שייצגו את ישראל ביתנו נותרו רק שלושה.
אחרי הפרישה מהחיים הפוליטיים של עמיר פרץ, נשארו רק שלושה ח"כים שנבחרו לכנסת בבחירות 1988: ראש הממשלה נתניהו, השר צחי הנגבי ויו"ר ועדת הכספים משה גפני. אליהם צפוי להצטרף בגין, בנו של ראש הממשלה השישי. שר הפנים אריה דרעי נבחר ב-1992, ואילו שר הבריאות יולי אדלשטיין וסגן שר החינוך מאיר פרוש – ב-1996.
נתונים אלו, אמרו במכון הישראלי לדמוקרטיה, משקפים קצב תחלופה גבוה מאוד. לפי פרופ' קניג, לתופעה היבטים חיוביים ושליליים. "מצד אחד, מערכת פוליטית חסונה אמורה להתרענן במוטיבציה גבוהה, רעיונות חדשים וסף שחיקה נמוך. אבל כשאנו גולשים לרמה חריגה של תחלופה – זה עלול גם להיות תסמין של מערכת 'חולה'. העבודה הפרלמנטרית היא עניין מורכב וללא המשכיות וצבירת ותק, תחלופה כל כך גבוהה עלולה לפגוע בעבודת הכנסת".
נינה פוקס השתתפה בהכנת הכתבה