טקס החתימה בבית הלבן
הסכם עם איחוד האמירויות יש, הסכם עם בחריין יש, שגרירת ארצות הברית באו"ם אמרה לפני חמישה ימים כי הסכם עם מדינה ערבית נוספת יגיע תוך "יום-יומיים" - וכעת דנים בארצות הברית בסיכויים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לזכות בפרס נובל לשלום.
כתבת שער מקיפה במגזין האמריקני "ניוזוויק", תחת הכותרת "דילמת נתניהו", עסקה בדיוק בכך. אבל בימים האחרונים נראה שהסיכוי לחתימה מיידית עם מדינה שלישית לא גדל. סודן תוארה כאופציה המובילה למדינה שתלך בעקבות איחוד האמירויות ובחריין, אבל על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס" היא דורשת מיליארדי דולרים כחלק מהסכם שכזה בתיווך אמריקני.
בדיווח ב"ניו יורק טיימס, שעליו חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, נכתב כי גורמים ישראלים בכירים אמרו שכסעודיה הייתה אמנם מעורבת בשיחות שהובילו להסכמים עם בחריין ואיחוד האמירויות, אבל אין לה כוונה לחתום בעצמה על הסכם בעתיד הקרוב.
לדבריהם, יורש העצר מוחמד בן סלמאן היה בין הבכירים הסעודים שהיו בסוד המשא ומתן. אחד מהגורמים הישראלים אמר כי הסעודים אף סייעו בחשאי לשדל מדינות אחרות באזור לתמוך במהלכים. עם זאת, להם אין כוונה להסכים לנרמול היחסים בשנה הנוכחית.
מרוקו: "הכישלון בחידוש המו"מ מדאיג מאוד"
מדינה נוספת שתוארה כאופציה - לצד כוויית ועומאן, בין היתר – היא מרוקו. אבל בנאומו בעצרת האו"ם אתמול אמר ראש ממשלת מרוקו סעד א-דין אל עות'מאני כי "שלום צודק ובר-קיימא" אפשרי רק אם תינתן לפלסטינים מדינה עצמאית שבירתה ירושלים.
בנאומו, שהוקלט מראש, אמר ראש ממשלת מרוקו כי "הצעדים החד-צדדיים של ישראל בשטחים מגבירים את המתיחות ואת חוסר היציבות באזור". לדבריו, הכישלון בחידוש שיחות השלום "מדאיג מאוד" את מדינתו. יממה לפני כן עשרות מפגינים הפרו את הנחיות הקורונה ומחו מחוץ לבניין הפרלמנט במרוקו נגד ההסכמים שחתמו בחריין ואיחוד האמירויות, אותם הם כינו "בגידה".
ובינתיים, כאמור, במגזין "ניוזוויק" הקדישו את כתבת השער לנתניהו ולאפשרות שיזכה בפרס נובל לשלום, השנה או בשנה הבאה, בעקבות ההסכמים עם בחריין והאמירויות. הם ציינו כי חבר פרלמנט פיני הגיש את מועמדות נתניהו עוד לפני טקס חתימת ההסכמים בוושינגטון.
"הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו ואמיר אבו דאבי ראויים להכרה על שיתוף הפעולה שלהם", אמר וילהלם ג'ונילה, ראש ועדת הכספים בפרלמנט הפיני. "ההסכמים שנחתמו הם פריצת הדרך החשובה ביותר לשלום זה חצי מאה".
עוצמה ושלום
בנאומו בטקס בבית הלבן, ציינו במגזין האמריקני, התמקד נתניהו בחשיבות עוצמתה של ישראל להשגת ההסכמים: "הקדשתי את כל חיי כדי להבטיח את מקומה של ישראל בין העמים, להבטיח את העתיד של המדינה היהודית האחת והיחידה. פעלתי כדי להפוך את ישראל לחזקה, חזקה מאוד. ההיסטוריה מלמדת אותנו שעוצמה מביאה ביטחון, עוצמה מביאה בני ברית ובסופו של דבר – וזה משהו שהנשיא טראמפ אומר פעם אחר פעם – עוצמה מביאה שלום".
"שלום באמצעות עוצמה לא נשמע כמו המוטו הרגיל של מועמד לפרס נובל לשלום", כתבו ב"ניוזוויק", אך ציינו כי "בנאום קבלת פרס נובל לשלום שלו, גם ברק אובמה דיבר כי לעתים המלחמה הכרחית. בכל מקרה, אין מחלוקת שההסכמים – וההבטחה לעוד הסכמים – עשויים לשנות את המזרח התיכון".
"אבל האפשרות שנתניהו יקבל את הנובל לשלום מעוררת מחלוקת – ולעתים אף נחשבת כבלתי מתקבלת על הדעת – בעיני רבים", נכתב. "הוא מתמודד עם ביקורת קבועה מצד האו"ם וארגוני זכויות אדם על מדיניות בבנייה בהתנחלויות ויוזמת הסיפוח, ובמקביל מתמודד בישראל עם האשמות בשוחד, מרמה והפרת אמונים".
ניוזוויק: "אפילו היטלר וסטלין היו מועמדים"
"מחלוקת אינה דבר חדש בהיסטוריה בת ה-119 שנה של פרס נובל לשלום, שמוענק על שם אלפרד נובל, ממציא הדינמיט", הזכירו ב"ניוזוויק" וציינו כי "אפילו אדולף היטלר ויוסף סטלין היו מועמדים לפרס". אם נתניהו יזכה בנובל לשלום, הוא יהיה ראש הממשלה הרביעי שזוכה בפרס אחרי מנחם בגין (על השלום עם מצרים, לצד נשיא מצרים אנואר סאדאת), יצחק רבין ושמעון פרס (על הסכם אוסלו, ביחד עם יאסר ערפאת).
דן קרצר, בעבר שגריר ארצות הברית בישראל ובמצרים, אמר לעיתון כי חשיבות ההסכמים עם בחריין ואיחוד האמירויות אינה משתווה לאלו של הסכמי השלום עם מצרים וירדן: "הם אמנם חשובים, אבל הם לא הסכמי שלום. הן האמירויות והן בחריין לא לחמו מעולם נגד ישראל. לנתניהו מגיע קרדיט על ניווט היחסים הללו אל מחוץ לאפלה, שם הם היו ב-25 השנים האחרונות, אבל זה לא מגיע לרמה של להעניק לו נובל לשלום. צריך לשמור זאת לראש ממשלה ישראלי שיעשה שלום עם הפלסטינים".
פרופ' רונלד קרבס מאוניברסיטת מינסוטה, שכתב על הפוליטיקה של הנובל לשלום, מסכים עם קרצר – אך סבור כי חתימה עם סעודיה עשויה לשנות את התמונה, ואולי גם אפשרות לחתימה כזו: "אפשר לחשוב שהענקת הפרס כעת לנתניהו תמריץ את הסעודים להגיע לשולחן, אבל ועדת הנובל לשלום לעולם לא תעניק את הנובל לנתניהו, עקב יוזמת הסיפוח שלו".
יחד עם נתניהו, היה גם מי שהעלה כמועמד לפרס נובל לשלום את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. אויוינג טוננסון מאוניברסיטת אגדור, ששימש בעבר כיועץ לוועדת הנובל, אמר כי "בעיקרון, לא הייתי שולל תיאורטית את נתניהו וטראמפ כמועמדים. אבל דעתי האישית היא שהרקורד ומדיניות החוץ שלהם נמצאים בניגוד מוחלט למסלול שאליו מכוונת הוועדה מאז 1901".
"אובמה קיבל נובל, ולא הביא שלום. נתניהו הביא"
"לאף ראש ממשלה ישראלי מאז בגין ורבין לא היה הישג כזה", אמר מנגד דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם שייעץ למנהיגים ישראלים ובהם נתניהו. "הוא שינה את מדיניות הסיפוח שלו, ולגנות זאת זה דבר לא רלוונטי". בנוגע להאשמות בתיקי 1000, 2000 ו-4000, אמר: "זה יוכרע בבית המשפט".
לפלסטינים, כמובן, יש דעה ברורה בסוגיה. דיאנה בוטו, בעבר היועצת המשפטית של אש"ף שהשתתפה בשיחות עם ארגונים ישראלים, אמרה כי "העובדה ששתי מדינות ערביות הולכות איתו רחוקה מלהיות אינדיקציה שאנחנו צועדים בנתיב השלום, אלא שנוצר כאן סדר חדש שבו נראה פושעי מלחמה מקבלים הכרה".
פרופ' ישראל אומן, שקיבל בעצמו את פרס נובל בכלכלה, התכוון להגיש את מועמדותו של נתניהו, אבל התברר שאינו יכול לעשות זאת טכנית. ביוזמה עצמה הוא תומך: "הפרס לשלום הוא עבור שלום, לא עבור להיות אדם נחמד. זה נכון שזה ניתן בעבר לאמא תרזה ולאובמה, אבל אף אחד מהם לא הביא שלום. נתניהו הביא שלום, וממשיך להביא".
