על פי תוצאות המדגמים רוב אזרחי ישראל לא הפתיעו בהצבעתם בבחירות 2021. הם פעלו בדיוק כפי שההיגיון הפוליטי ציפה מהם. מי שלאורך הבחירות לא איפשר לקמפיינרים ולמהנדסי תודעה לבלבל את כושר הניתוח שלו - יכול היה לחזות את התוצאות באופן כמעט מדויק.
נתחיל בדמות שמסתמנת כנראה כטרגדיית הבחירות: גדעון סער פתח את מסע הבחירות שלו ברעש גדול. הוא אפילו הוכתר כראש ממשלה אפשרי. אף אחד לא נעצר לחשוב איך איש ימין שהציג רשימה ימנית מובהקת - יסחף כמות עצומה כזו של מנדטים מהשמאל. מנגד, גם ציפייה לסחף גדול בימין לא הייתה ריאלית מהרגע הראשון. ובכן, אחרי שהבלון התנפח - הוא החל להתכווץ, אבל עדיין טחו העיניים מראות: גם בישורת האחרונה, הסקר הממעיט ביותר העניק לו 9 מנדטים. לבסוף התברר כי ההיגיון חזק מהציפיות.
נעבור לנפתלי בנט, מי שהיה ראש הממשלה החליפי בממשלה התלת-ראשית שהוקמה בדמיונם של פרשנים. בנט, אולי בניגוד לסער, דיבר על מהות ולא רק על פרסונות: הוא עשה חריש עמוק בדיבורים על אופן ניהולו של משבר הקורונה, הציג תוכניות לשיקום הכלכלה, וזכה לאמון. ועדיין, היה כשל בשיווק המצב הנוכחי בישראל ככישלון, כאשר מדינות העולם רואות במבצע החיסונים מושא לקנאה.
התוצאות, שלפיהן אלפים רבים של קולות שזלגו מיהדות התורה לחבר הכנסת הסרוג שמדבר בחרדית רהוטה - מוכיחות כי המפלגה הזקנה הזו תצטרך לעשות חריש עמוק כדי לחזור לליבם של המוני מצביעים
אם לא די בכך, בישורת האחרונה של מערכת הבחירות נפתח המשק הישראלי כמעט לחלוטין, ואווירת סוף הקורונה שהשתלטה יצרה באג מובנה בקמפיין של בנט. גם כאן, התכווצותו של בנט לממדים קטנים מהתחזיות (אם כי עדיין ממדים מכובדים למדי) - הייתה בגדר ההיגיון שטושטש על ידי מסך העשן של הציפיות הלא מציאותיות.
כישלון דומה, אגב, נרשם ליאיר לפיד: כאשר רוב הקמפיין דיבר על הכישלון בקורונה, והמציאות העכשווית בשטח דיברה אחרת - היה צורך לאתחל את הקמפיין מחדש, אלא שאז היה כבר מאוחר מדי.
אבל גם בנימין נתניהו - שדיבר על אפשרות להשיג גוש ימין של 61 מנדטים ללא עזרתו של נפתלי בנט - התנגש אל סלעי המציאות. אמנם הוא בהחלט שיפר עמדות ביחס לבחירות הקודמות - שבהן לא השיג גוש הימין יחד עם בנט 61 מנדטים, מה שגרר אותו לסאגת הממשלה הפריטטית שהסתיימה בבכי לאומי. אבל הנדסת התודעה מצידו נחלה כישלון. נתניהו, במקרה הטוב, תלוי בבנט.
גם ליברמן ניסה להנדס תודעה: הקמפיין שלו נשען על שני אדנים. האחד - נתניהו בלתי לגיטימי; השני - החרדים הם דמון. "צריך לזרוק אותם למזבלה". בתוצאות האמת התברר שאף אם המחלוקות הציבוריות קיימות ודורשות ליבון, וחוסר ההסכמה בין מגזרים שונים, בעיקר על רקע תופעות שצצו במשבר הקורונה, הוא בהחלט עמוק - יש גבול עד כמה אנשים מוכנים ללכת רחוק ולהעמיק את השסע הזה. הקמפיין של ליברמן קיבל כרטיס אדום מהציבור.
ונסיים עם החרדים: במפלגת יהדות התורה שררה לאורך התקופה אופוריה שנשענה על מחשבה שלפיה לא משנה איזה משקעים קיימים בקרב הציבור בעקבות תחושת המרמור החרדי שהצטברה בתקופת הקורונה - המצביעים נמצאים בכיסה של המפלגה. חשבו שברגע האחרון הציבור ייצא להצביע, גם אם הקמפיין יהיה מקרטע וגם אם מנגד יקרוץ סמוטריץ' לקהל מצביעים חרדי צעיר, כשהוא עוקף את חברי הכנסת החרדים מימין מבחינת השיח על זכויות האזרח החרדי.
התוצאות, שלפיהן אלפים רבים של קולות שזלגו מיהדות התורה לחבר הכנסת הסרוג שמדבר בחרדית רהוטה - מוכיחות כי המפלגה הזקנה הזו תצטרך לעשות חריש עמוק כדי לחזור לליבם של המוני מצביעים שאולי לא נטשו אותה, אבל בהחלט החליטו להעביר לה סדרת חינוך.
- אריה ארליך הוא עיתונאי "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com