למרות חשדות נגד ניצב במשטרה גילה גזיאל, הבדיקה בעניינה שהחלה במשטרה, עברה למח"ש והייתה אמורה לחזור למשטרה - "נפלה בין הכיסאות" והסתיימה בלא כלום. נציב התלונות על מייצגי המדינה, השופט בדימוס דוד רוזן, שבדק את הפרשה מתח ביקורת חריפה ואמר כי מדובר בהתנהלות שאינה תקינה והוסיף כי ברור שהחלטתה של מח"ש לסגור את התיק, פירושה כי "ניצב גזיאל לא תישא בכל סנקציה".
במוקד הפרשה שהחלה לפני כשש שנים - מכירת דירות במחיר מוזל לשוטרים. הבדיקה החלה בעקבות תלונה שהעביר עורך הדין פיני פישלר לנציב רוזן, שערך בדיקה מקיפה וגילה שורה של תקלות בפרשה.
משטרת ישראל קידמה רכישה מוזלת של דירות בפרויקטים שונים ברחבי הארץ. על פי התלונה שהגיעה ראשית למחלקת המשמעת של המשטרה, ניצב גילה גזיאל, מי שכיהנה כראש אגף משאבי אנוש במשטרה, נתנה עדיפות ברשימת הזכאים לקצינים בכירים במשטרה במקום לשוטרים זוטרים להם היה מיועד הפרויקט. במחלקת המשמעת חשבו כי יש חשד לעבירה של הפרת אמונים והחליטו להעביר את התיק למחלקה לחקירות שוטרים. אלא שראש מח"ש קרן בר מנחם החליטה שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית.
בבדיקה שערך השופט בדימוס רוזן התגלה מסמך של מח"ש שבו נכתב כי "יש לסגור את התיק ללא שליחת מכתבים וללא העברה למשמעת, מאחר שמשמעת הודיעו כי אין בכוונתם לנקוט בהמשך צעדים". במשטרה החליטו מנגד לא לנקוט צעדים משמעתיים נגד ניצב גזיאל רגע לפני שחרורה מהמשטרה כדי לא "להעיב על כל תקופת השירות".
כך יצא שמחלקת משמעת של המשטרה חשבה שהנושא חמור יותר מעניין משמעתי וכי יש לטפל בו בהליכים פליליים, במח"ש חשבו שאין סיבה להגשת כתב אישום פלילי - אבל לא עדכנו את המשטרה, וגזיאל יצאה ללא כל עונש.
בעקבות כך קובע השופט רוזן כי "תוכנו של המסמך מעורר מספר סימני שאלה בעניין התנהלותה של מח"ש בפרשה". הוא מוסיף כי "היה ברור, על פני הדברים, כי החלטתה (של מח"ש - א.ס) לסגור את התיק, פירושה כי ניצב גזיאל לא תישא בכל סנקציה בגין התנהלותה הנטענת בפרשה... לא מדובר בעניין של מה בכך".
בסיום ממליץ השופט בדימוס רוזן לשפר את נהלי העבודה בין מחלקת המשמעת של המשטרה לבין מח"ש ומוסיף ש"ראוי כי החומר שמח"ש אספה במסגרת בדיקתה יובא בפני מחלקת המשמעת".
