"החששות בשמיים": ההורים דואגים
"אני מודאגת מאוד. הבת שלי נכנסת בפעם ראשונה למסגרת ב-1 לספטמבר, ולפי מתווה הקורונה אנחנו בתור הורים לא יכולים ללוות אותה לעולם החדש שהיא נחשפת אליו. אנחנו צריכים לסמוך בלב שלם על צוות שאנחנו לא מכירים ואני מפחדת שאני לא אוכל להיות שם בשבילה". כך תיארה שחף כהן, אמא לילדה בת שנה וארבעה חודשים מבאר שבע, את תחושותיה לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מקרי ההתעללות בגנים שנחשפו לאחרונה רק מגבירים את החששות. תקנות חוק הפיקוח שפורסמו אתמול אמורות להיראות בשטח רק בשנת הלימודים הבאה, ובינתיים הורים רבים מרגישים שבמצב הקיים האפשרות להיות נוכחים במסגרות לגיל הרך קריטית לשמירה על ביטחון ילדיהם.
"כל יום את שומעת על מקרה חדש של התעללות וזה מאוד מקשה ומגביר את הלחץ", הסבירה כהן. "אומרים לנו שאנחנו לא יכולים להיכנס לשטח הגן, אבל אם יקרה משהו איך נעלה על זה? איך נדע? ביקורים בגן זה הפיקוח היחיד שיש לנו כרגע. אני מרגישה שהמדינה מפקירה אותנו כהורים. שמקבלי ההחלטות לא מספיק רגישים למערבולת הזאת שאנחנו נמצאים בה. זה המון ילדים וזו תופעה שכואבת למדינה שלמה".
מי שפעל אתמול בנושא הוא ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, שפנה במכתב לשרי הבריאות, החינוך והרווחה וביקש שיתקנו את המתווה לגיל הרך.
"ילד הוא לא חבילה שאפשר להשאיר וללכת", כתב ג'בארין. "אני חושב על הילדים שלי ולא יודע איך דבר כזה יכול להתאפשר. הילדים וההורים זקוקים לתקופת ההסתגלות, וגם צוותי הגנים לא יוכלו לקבל את המתווה הנוכחי. אני קורא לכם למצוא באופן מיידי מתווה שיאפשר איזון בין הצורך הבסיסי של הסתגלות לגן לבין זהירות מהנגיף. רק ככה אפשר להעניק ודאות למאות אלפי ילדים, הורים וצוותים חינוכיים".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה: "ההורים כעת נמצאים בדרך ללא מוצא. אין פיקוח על גני הילדים, אין מצלמות, וגם הכלי היחיד שהיה להם עד עכשיו – לבוא פיזית לגן – לא קיים. המדינה מפקירה את הפעוטות ולאף אחד לא אכפת".
4 צפייה בגלריה
"בקניונים הצפופים אפשר לבלות אבל לגנים אי-אפשר להיכנס?" טל מיבלט בקמן
(צילום: שלום גזיאל)
טל מיבלט בקמן, אמא לילד בן שנה וחצי מקריית גת, הצטרפה לדברים. "אי אפשר להשאיר את הילדים כמו שקית בכניסה לגן וללכת", אמרה. "אני חושבת שחייבים לאפשר להורים להיכנס. לא יכול להיות שאנשים מבלים בקניונים צפופי אדם – ולהכניס הורים לגן אי אפשר".
ואילו כרמל חנני דגני, אמא לילד בן שנה ולילדה בת שלוש מתל אביב, אמרה: "אני פשוט פוחדת. יש עכשיו גל של מקרי התעללות במסגרות לגיל הרך, זה מטלטל את כולם ויוצר משבר אמון מאוד חמור בין ההורים לצוותים. בעבר ידעתי שאני מסתובבת בבוקר, רואה את האינטראקציה של הילד עם הגננת, ואני יכולה לעשות ביקורי פתע. עכשיו אפילו את זה אני לא יכולה".
אנשי מקצוע מגבים את חששות ההורים. הפסיכולוג יאיר סהר מהפסיכולוגיה הציבורית הסביר שכדי שיתאפשר לילדים עד גיל שלוש תהליך הסתגלות מיטבי, הם זקוקים לנוכחות הוריהם. "חשוב לזכור כי חוויה רגשית שלילית בתקופת ההסתגלות עלולה להשפיע מעבר לתקופה הראשונית, ועלולה להכתיב את חוויית הילד, ההורה והצוות במסגרת במהלך חודשים רבים", סיכם.
