ארמניה, אזרבייג'ן ורוסיה הודיעו הלילה (בין שני לשלישי) על חתימת הסכם לסיום הלחימה באזור נגורנו קרבאך. ההסכם אמור לסיים מלחמה עקובה מדם, שהחלה ב-27 בספטמבר והובילה למאות ואף אלפי הרוגים. במהלך הלחימה הוכרזו כבר שלוש פעמים הפסקות אש - אך כולן הופרו. עם זאת, הפעם הוסכם כי כמעט 2,000 חיילים מצבא רוסיה יוצבו בקו החזית כדי למנוע את המשך הלחימה.
בתגובה להסכם פרצו אלפי מפגינים זועמים לבניין ממשלת ארמניה, חוללו הרס וניפצו את חלונות המשרדים. הם טענו שהסכמתה של ארמניה לוותר על שטחים מוכיחה שאזרבייג'ן, שהודיעה לאחרונה על כיבושים נרחבים באזור, ניצחה במלחמה. רק אתמול הודה דובר הממשלה הבדלנית בנגורנו קרבאך: "האויב נמצא בפאתי סטפנקרט (בירת האזור)".
13 צפייה בגלריה
העיר שושה נכבשה - והאזרים הגיעו לפאתי בירת נגורנו קרבאך. תיעוד מימי הלחימה
(צילום: EPA)
ההסכם שנחתם הלילה קורא לכוחות הארמניים לסיים את השליטה באזורים מסוימים שבהם החזיקו מחוץ לגבולות נגורנו קרבאך, כולל המחוז המזרחי של אגדם. לאזור זה יש משקל סמלי משמעותי עבור אזרבייג'ן, שכן העיר המרכזית שלו - שנקראת גם היא אגדם - נהרסה על-ידי הארמנים בשנות התשעים והפכה לעיר רפאים. הארמנים רצו למנוע מעשרות אלפי התושבים האזרים שחיו באזור לפני המלחמה ההיא לשוב אליו, והמסגד הוא המבנה היחיד שנשאר שלם בעיר.
הארמנים יצטרכו לוותר גם על אזור לצ'ין, שבו נמצא הכביש הראשי שמוביל מנגורנו קרבאך לארמניה. עם זאת, ההסכם קורא להשאיר את הכביש הראשי - שנקרא גם "מסדרון לצ'ין" - פתוח למעבר ומוגן על-ידי כוחות השלום הרוסיים. בנוסף, ההסכם קורא גם להקמה של תשתית תחבורתית שתחבר חזרה את אזרבייג'ן לחלק המערבי שלה, שממנו נותקה גאוגרפית מאז שתושבי נגורנו קרבאך הארמנים הכריזו על עצמאות.
ההרס בסטפנקרט בחודש שעבר: "רועדים מפחד"
13 צפייה בגלריה
"זה לא ניצחון, אבל גם לא תבוסה". ראש הממשלה הארמני בהלוויית חייל שנהרג במלחמה
(צילום: EPA)
ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, אמר בתגובה להסכם כי "ההחלטה התקבלה לאחר ניתוח עמוק של המצב ודיונים עם טובי המומחים". לדבריו, "זה לא ניצחון אבל זו גם לא תבוסה – אתה לא מובס עד שאתה מחשיב את עצמך ככזה. לעולם לא נחשיב את עצמנו כמובסים. זהו תחילתו של עידן האחדות הלאומית והלידה מחדש שלנו". המפגינים הארמנים בבניין הממשלה, מנגד, לא התרשמו מדברי ראש הממשלה - וצעקו "לא נוותר". פשיניאן אמר כי המתפרעים ייעצרו.
נשיא נגורנו קרבאך, נגוראראיק הרוטיוניאן, פרסם בפייסבוק פוסט שבו אישר כי הסכים "לסיים את המלחמה בהקדם האפשרי".
בשיחה מקוונת עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ששודרה בטלוויזיה הודיע נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב על חתימת ההסכם ואמר: "ההצהרה המשולשת תהפוך לנקודה מכרעת בהסדר הסכסוך". הוא הוסיף כי טורקיה, בעלת הברית של האזרים, תשתתף גם היא בשמירת השלום באזור - חרף המתיחות ההיסטורית שלה עם ארמניה.
מיד לאחר חתימת ההסכם החלה רוסיה בפריסת 1,960 חיילים לאורך קו החזית בנגורנו קרבאך. לפי פוטין, כוחות שמירת השלום הרוסיים יישארו באזור לפחות חמש שנים. הוא הוסיף כי עקורים יוכלו לחזור לנגורנו קרבאך, אסירים ומתים יוחלפו בין הצדדים הלוחמים וכל הקשרים הכלכליים והתחבורתיים ייפתחו מחדש בעזרת צבא רוסיה. לדבריו, "אנחנו פועלים מתוך הנחה שההסכמים ייצרו את התנאים הדרושים להסדרה מלאה וארוכת טווח של המשבר, על בסיס הוגן ותוך שמירה על האינטרסים של העמים הארמנים והאזרים".
מוקדם יותר אתמול הודיעה מוסקבה כי מסוק רוסי הופל מעל ארמניה, סמוך לגבול עם אזרבייג'ן, על-ידי כוחות אזריים. בתקרית נהרגו שני אנשי צוות ואחד נוסף נפצע. משרד החוץ של אזרבייג'ן התנצל ואמר שהמסוק יורט בטעות, מאחר שטס בגובה נמוך באזור נפיץ. האזרים אף הציעו פיצוי כספי לרוסיה בעקבות התקרית.
יום בלבד לפני ההסכם אזרבייג'ן הכריזה על כיבוש עשר ערים באזור הלחימה, ועל ניצחון בקרב על העיר שושה, השנייה בגודלה בשטח שבמחלוקת. כיבוש העיר העניק לאזרים יתרון אסטרטגי משמעותי, שכן היא ממוקמת בגבעות שמשקיפות על בירת נגורנו קרבאך סטפנקרט, ומרוחקת רק עשרה קילומטרים ממנה. מעבר לכך, שושה היא בעלת חשיבות דתית ותרבותית באזור.
לאחר שארמניה הכחישה את ההישגים הארמניים, אמר דובר הממשלה בנגורנו קרבאך כי "למרבה הצער, אנו נאלצים להודות ששורה של כישלונות רודפת אותנו, ושהעיר שושה לחלוטין אינה בשליטתנו". הוא הוסיף כי "האויב נמצא בפאתי סטפנקרט". אזרבייג'ן טענה כי הצליחה להחזיר את רוב האדמות שהפסידה במלחמה שהתרחשה בשנת 1994-1991, שבה לפי ההערכות נהרגו כ-30 אלף בני אדם.
ארמניה, נזכיר, נחשבת לבעלת ברית קרובה של רוסיה - ואילו אזרבייג'ן נחשבת לבעלת ברית קרובה של טורקיה. לאור המתיחות באזור והסכם ההגנה של רוסיה עם ארמניה, מנהיגי העולם חששו מפני אפשרות שהלחימה תסלים ויהיו מעורבות בה שתי המעצמות. ארמניה וצרפת טענו שטורקיה מעורבת במלחמה ושולחת שכירי חרב לסייע לאזרבייג'ן, אך אנקרה הכחישה את הטענות. לפי ההערכות, במלחמה נהרגו מאות ואף אלפי בני אדם.
