נציבת זכויות האדם של האו"ם מישל בשלט קראה היום (ה') לאתיופיה לאפשר לפקחי האו"ם להיכנס למחוז תיגראי כדי לחקור את הדיווחים על מעשי טבח ותקיפות מיניות שהתבצעו שם, בצל החשד שהלחימה שהתנהלה בחבל בחודשים האחרונים הידרדרה לפשעי מלחמה מחרידים. הודעתה של בשלט באה אחרי שבסוף השבוע הגבירה גם ארה"ב את הלחץ על הממשלה באדיס אבבה, והביעה "דאגה עמוקה" מהדיווחים על הזוועות בתיגראי.
בחבל תיגראי פרצה בנובמבר לחימה עזה בין הצבא הפדרלי של אתיופיה ובעלי בריתו, בני קבוצות אתניות שונות באזור, לבין כוחותיהם של המנהיגים התיגרינים של החבל, אנשי "החזית העממית לשחרור תיגראי", אחרי שהאחרונים התנערו מסמכותה של הממשלה הפדרלית, מרדו בהחלטותיה והחליטו לקיים בחירות במחוז בניגוד להוראתה. התיגרינים, שהיו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים עד עלייתו לשלטון של ראש הממשלה אביי אחמד ב-2018, חשים מאז כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם.
לפי דיווחים מהימנים, חלק מבעלי הברית שהתגייסו לסייע לצבא האתיופי במלחמתו בתיגראי הם חיילים מאריתריאה השכנה, דיקטטורה סגורה ומבודדת שעד לפני פחות משלוש שנים שרר מצב מלחמה בינה לבין אתיופיה, אבל ראש הממשלה אביי אחמד שם קץ לו בהסכם שלום ב-2018, הסכם שאף זיכה אותו בפרס נובל לשלום. ממשלת אתיופיה מכחישה שכוחות אריתראיים נכנסו לשטחה והשתתפו בלחימה, אבל ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת בעולם מדווחים כי מצטברות בידיהם עוד ועוד עדויות למעשי זוועה שכוחות כאלה חוללו שם. גם גורמים בממשלה הזמנית שהרשויות הפדרליות עצמן מינו למחוז תיגראי הודו בנוכחותם של חיילים אריתראים.
פליטים בורחים מתיגראי לסודן דרך הנהר בנובמבר
לפני כ-20 שנה, כשמנהיגי "החזית העממית לשחרור תיגראי" היו הכוח הדומיננטי בממשלה האתיופית הפדרלית, ניהלו אתיופיה ואריתריאה מלחמה אכזרית זו נגד זו, ועשרות אלפים נהרגו בה. תושבים תיגרינים רבים סבורים כעת כי החיילים האריתראים שפשטו על כפריהם ועיירותיהם במהלך הלחימה בנובמבר האחרון וביצעו מעשי טבח מחרידים עשו זאת כנקמה על אירועי אותה מלחמה.
לפי דיווחים שהגיעו לידי גורמים זרים, בין השאר לסוכנות הידיעות AP ולארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", הטבח הגדול ביותר במהלך המלחמה בתיגראי אירע בעיר אקסום בסוף נובמבר. מהדיווחים עולה כי בסוף השבוע שבו הוא התחולל נרצחו באקסום וסביבותיה כמה מאות בני אדם, לפי אחת העדויות כ-800. הטבח הזה היה כנראה רחוק מלהיות הטבח היחיד שהתחולל באותם הימים: כעת, כשהקשר הטלפוני עם האזור התחדש ועוד ועוד תושבים בורחים ממנו וחושפים את סיפוריהם, צצות עדויות על מעשי רצח המוניים רבים אחרים. העיתון הבריטי "דיילי טלגרף" למשל דיווח על טבח שהתחולל בדברה אביי, ו-CNN וסוכנות הידיעות הצרפתית AFP חשפו טבח שהתחולל בכפר דנגולט.
גברים הוצעדו אל מותם, כדורים פילחו ראשים
בכתבה שפרסמה אתמול סוכנות הידיעות AFP העידה תושבת דנגולט, ביינש טקליוהאנס, על טבח שאירע ב-29 בנובמבר, כשאירחה בביתה כ-30 בני משפחה וחברים לסעודה לרגל חג נוצרי. היא סיפרה כי לפתע הגיעו למקום חיילים אריתראים, אילצו את כל האורחים להיכנס אל הבית, הפרידו את הגברים והנערים מהנשים – ואז הצעידו אותם במורד הגבעה. בעודה בורחת אל הכיוון השני, שמעה יריות. שלושה ימים אחר כך, כשיצאה מהמחבוא, גילתה שכולם נטבחו, בהם בעלה, שני בניה ושני אחייניה. ביינש סיפרה שהחיילים קשרו את ידיהם של הקורבנות בחגורות ובחבלים וירו בראשיהם: "הייתי מעדיפה למות מלראות את זה", אמרה ל-AFP כשדמעות זולגות על לחייה. גורמים בכנסייה מקומית סיפרו שבסך הכול רצחו החיילים האריתראים בדנגולט 164 בני אדם, רובם ב-30 בנובמבר, היום שאחרי החג.
אחד הניצולים מהטבח בדנגולט, טמרת דיקאנו בן ה-66, סיפר ל-AFP שבבוקר שבו הגיעו החיילים האריתראים הוא צעד לשדה התירס שלו, והם ירו ברגלו. הוא נותר שכוב על הקרקע, לא מסוגל לזוז, ובינתיים שמע את החיילים רוצחים גברים אחרים, בהם בנו בן ה-26, שרק לאחרונה התחתן. "הם רצו להשמיד אותנו, להשפיל אותנו", סיפר טמרת ממיטתו בבית החולים בעיר מקלה, בירת האזור. גם עכשיו הוא מסוגל לקום מעט ממשכבו ולהתיישב רק בעזרת חבל.
לפי העדויות, בזמן שהחיילים האריתראים רצחו גברים במרכז דנגולט, מאות אזרחים אחרים ברחו והתחבאו בכנסייה בת מאות שנים בהרים. החיילים האריתראים גילו זאת, והודיעו להם שאם הגברים לא ייכנעו וייצאו החוצה – הכנסייה תופגז. חלק מהמתבצרים ניסו לברוח אל ההרים, אבל החיילים האריתראים ירו בהם למוות לפני שהצליחו להתרחק. אחד הניצולים, גברמריים בן ה-30, סיפר כי נמנה עם כמה גברים שהסגירו את עצמם לידי האריתראים. הם אילצו אותו להעביר באלונקות לקברי אחים את גופותיהם של הנרצחים, שראשיהם פולחו בקליעים, ולקבור אותן. לדבריו בשל ניתוקו של החבל מאמצעי תקשורת, גם אחרי שהחיילים האריתראים עזבו לא הייתה לו ולתושבים האחרים דרך לדווח לעולם על שאירע, ולכן הם צבעו אבנים וסימנו בעזרתן את מיקומם של קברי האחים: "חשבנו שאולי ככה יראו אותם מאיזה לוויין".
עדי ראייה דיווחו כי חיילים אריתראים ביצעו גם מעשי ביזה ושרפו גידולי שדה. תיגראי, יש לציין, הוא חבל הנשען במידה רבה על התוצרת החקלאית שלו.
סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מדווחת כי כשכתביה הגיעו השבוע אל הכפר דנגולט, עשרות גברים ונשים מיהרו אליהם החוצה, מנופפים בתמונות יקיריהם המתים. נשים בכו וכרעו על הארץ, חלקן קראו בשמות בניהן המתים. גם גברים פרצו בבכי, מסתירים את פניהם בצעיפים.
נציבת זכויות האדם של האו"ם מישל בשלט מסרה היום כי משרדה הצליח לאמת מידע על אירועים שהתחוללו באקסום ובדנגולט ושכללו "רצח המונים", ואמרה כי ייתכן שהדברים עונים להגדרה של פשעי מלחמה. היא ציינה כי שלל צדדים המעורבים בסכסוך בתיגראי, בהם גם צבא אתיופיה והחזית העממית לשחרור תיגראי, נזכרים כמי שייתכן שביצעו פשעי מלחמה.
חשש שרבבות יגוועו ברעב
אתיופיה מואשמת שגם כעת, ארבעה חודשים אחרי המלחמה, היא מקשה מאוד על עיתונאים זרים לקבל גישה לחבל תיגראי, וכך מונעת מהעולם לבחון מקרוב את מה שהתרחש שם. הממשלה האתיופית אמנם החלה בימים האחרונים לאפשר למספר מצומצם של עיתונאים זרים לבקר בתיגראי, אך היא הזהירה אותם כי עיתונאים ש"יפרו את החוק", בכלל זה החוק האוסר "לסייע לגורמי פשיעה", יועמדו לדין, והדגישה כי תוכל להבטיח את שלומם רק בחלקים של תיגראי שנמצאים תחת שליטתה: "מי שמסתכנים בעזיבת האזורים האלה לוקחים את האחריות על עצמם". אתיופיה גם עצרה בימים האחרונים כמה עיתונאים אתיופים העובדים בשירות כלי תקשורת זרים. הם אמנם שוחררו בהמשך, אבל כתבים זרים טוענים כי המעצרים ולשון-האזהרה שבהם ליוותה ממשלת אתיופיה את ההיתר לבקר בתיגראי נועדו להפחיד עיתונאים הנכנסים לשם ולגרום להם לצנזר את עצמם.
הלחץ על אתיופיה לאפשר לעולם לבחון מקרוב את שהתרחש בתיגראי צפוי רק לגבור החודש, כשארה"ב תהפוך לנשיאה התורנית של מועצת הביטחון ותבקש להעלות לדיון את האירועים בחבל – המשבר האפריקני הגדול הראשון שאיתו מתמודד ממשלו של ג'ו ביידן. אתיופיה היא בעלת ברית חשובה של המערב באזור, ועל הכף מוטל הסיוע בשווי מיליוני דולרים שהיא מקבלת. בשבוע האחרון החריפה וושינגטון את התבטאויותיה בנוגע לאירועים בתיגראי, וקראה לכוחות האריתראיים לצאת מיד מהחבל.
בסוף השבוע הביע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן "דאגה עמוקה מהדיווחים על מעשי זוועה בתיגראי", ואתמול אחרי ששוחח בטלפון עם ראש הממשלה אביי חזרה בה לפתע ממשלת אתיופיה – אולי בלחצו – מהלשון הסקפטית שנקטה קודם לכן בנוגע לדיווחים על אירועי זוועה בתיגראי. אם בימים שלפני השיחה התייחסה ממשלת אתיופיה אל האירועים כאל "אירועים שהתרחשו לכאורה" ופקפקה בהם בקול רם, אתמול כבר הודיעה כי פתחה בחקירה בנוגע ל"טענות אמינות למעשי זוועה והפרות של זכויות אדם" שבוצעו שם.
הלחימה עודה נמשכת בכמה חלקים מתיגראי, וגורמים בחבל מדווחים כי בימים אלה שורר שם רעב, אם כי בשל הקושי לדווח משם לא ברור מה היקפו. הסיוע ההומניטרי לתיגראי גדל בשבועות האחרונים, אבל עובדי סיוע אומרים כי הוא עדיין רחוק מלהיות מספיק וכי לכ-80% מהאזור עדיין אין גישה. הצלב האדום האתיופי הזהיר בחודש שעבר כי אם לא תינתן גישה נרחבת יותר לרחבי תיגראי, בתוך חודש ימותו שם ברעב אלפים – ובתוך חודשיים כבר יגיע המספר הזה לעשרות אלפים.
ממשלת אתיופיה טענה אתמול כי חילקה מזון לכ-3.8 מיליון בני אדם מבין 6 מיליון התושבים בחבל, והצהירה שוב שארגונים הומניטריים נהנים כעת מגישה בלתי מוגבלת לתיגראי. עובדי סיוע, לעומת זאת, מתארים מציאות אחרת. לדבריהם הרשויות מערימות עליהם קשיים והם חוששים לביטחונם.
