מנדלבליט: נתניהו לא צריך לצאת לנבצרות
(צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר הערב (ה') בטקס לציון פתיחת שנת המשפט בוועידת המשפט התשיעית, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים (1000, 2000 ו-4000), לא צריך לצאת לנבצרות, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet. באירוע השתתפו נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שר המשפטים אבי ניסנקורן ויו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי. ynet העביר את האירוע בשידור ישיר.
מנדלבליט על המתקפות נגדו: "מה חדש?"
בינתיים, יצוין כי במכתב ששיגר הערב יועצו הבכיר של מנדלבליט, עו"ד גיל לימון, לתנועה למען איכות השלטון, הוא כתב כי בעת הזו אין עילה להכריז על נבצרות ראש הממשלה, וכי "המועד הנכון לבחינת הדברים הוא בעת התגבשות תשתית עובדתית רלוונטית". לדברי עו"ד לימון, "יכול להיווצר מצב של נסיבות חריגות שבו תתקיים נבצרות תיפקודית".
מנדלבליט אמר בטקס, כי "כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחסים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חלילה נגד מפלגה פוליטית כלשהי. כפי שהבהרתי לבית המשפט העליון - כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים הינה אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים, המונע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות".
"הסדר ניגוד עניינים שכזה", המשיך מנדלבליט, "יבטיח את ההפרדה המוחלטת בין כהונתו של מר נתניהו כראש ממשלה והסמכויות המוקנות לו במסגרת זו, לבין ההתמודדות האישית שלו עם ההליך הפלילי המתנהל בעניינו".
קודם לכן, התייחס היועץ המשפטי לממשלה למתקפות על מערכת המשפט: "אין במדינת ישראל מערכת תביעה פוליטית. הזירה הלגיטימית היחידה לניהול המשפט היא בבית המשפט עצמו. שם כולם שווים בפני החוק ושם הראיות ידברו. שם גם המקום להעלות כל טענה מטעם ההגנה, אשר תיבחן על ידי בית המשפט באמות המידה המשפטיות המקובלות ותוכרע על ידו.
"אני דוחה בתוקף את הניסיון להפוך טענות הגנה שמקומן בבית המשפט בהליך הפלילי לטענות בדבר רדיפה פוליטית הנזרקות לחלל האוויר בזירה הציבורית, מתוך מטרה ברורה לעשות דה-לגיטימציה להליך בכללותו. אמרתי בעבר ואומר שוב – אנחנו לא בעד אדם אלמוני ולא נגד אדם פלמוני, אנחנו בעד בירור האמת. אנו עושים את עבודתנו בהתאם לדין ולראיות בלבד.
"אם לסנגורים יש טענת הגנה כלשהי, אדרבא – שיטענו אותה בבית המשפט, ושבית המשפט יכריע בדבר, לאחר שישמע את מכלול הטענות וייחשף לכלל הראיות הרלוונטיות לכך. בהחלט יש אינטרס ציבורי בהכרעה כזו. במדינת חוק, משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. זהו מנגנון ההכרעה הלגיטימי היחיד שנקבע בחוק להליך הפלילי. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית – הרשתות החברתיות.
"אני גם דוחה בתוקף את הניסיונות הנלוזים לאיים או לפגוע בשמם הטוב של אלו העוסקים בטיפול בכתב האישום שהוגש בהליך זה. המציאות שבה בנה פרקליטה בכירה חשוף לאיומים אך משום היותה התובעת האחראית על ניהולו של הליך משפטי בלתי מתקבלת על הדעת, ואנחנו לא נשלים עם תופעות כאלה.
"בתוך כך, אם מישהו מעלה על דעתו שאותה פרקליטה או כל פרקליט אחר, יושפע בעבודתו המקצועית כהוא זה, מאותן התקפות אישיות, אז אני מבקש להודיע כאן שהוא טועה. אנשי התביעה הכללית, ואני בראשם, נמשיך לפעול אך ורק מתוך שיקולים ענייניים, בהתאם לדין, ולא מתוך שום שיקול אחר".
שר המשפטים אבי ניסנקורן בטקס
(צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
ניסנקורן: "כל עוד אני שר המשפטים - לא תהיה פסקת התגברות"
שר המשפטים אבי ניסנקורן, שנשא גם הוא דברים בטקס, אמר: "ביקורת היא כלי הכרחי להתפתחות ולתיקון, אך יש להבדיל בין ביקורת בונה לבין השתלחות; בין ניסיונות כנים לשיפור המערכת לטובת הציבור לבין ניסיונות להחלשת המערכת משיקולים אחרים".
ניסנקורן הוסיף: "אנו בעיצומו של משבר שמאיים על יציבות שלטון החוק הישראלי. בלמנו נסיון לחוקק את פסקת ההתגברות, ישנם גורמים שמבקשים לקדם אותו שוב. אני רוצה להדגיש, אם אחת הרגליים תערער על יציבות הרגל האחרת, האיזונים במערכת הישראלית הם אלו שמייצרים את החוזקה שלה. 'התגברות' על בית המשפט היא 'התגברות' על זכויות האדם במדינת ישראל. לכן, כל עוד אני שר המשפטים, לא תהיה פסקת התגברות".
שר המשפטים התייחס גם הוא למתקפות על מערכת המשפט: "כחלק מאותה מתקפה מסוכנת על שלטון החוק, אנו נאלצים להתמודד גם עם השתלחויות חסרות רסן של בכירים במערכת הפוליטית בנאמני שלטון החוק, ובהפצת תיאוריות קונספירציה בדויות נגד גורמי האכיפה ושומרי הסף אני חוזר ומדגיש - למרות שאותם בכירים מנסים להסתתר בכסות ערך הביקורת, אלו אינם דברי ביקורת, והם בטח לא נועדו לשפר את המערכת.
"מדובר בניסיונות מחושבים ומתוכננים להחלשת החוק והמשפט, ניסיונות להטיל מורא ולרפות את ידיהם של שומרי הסף מלבצע את עבודתם בצורה מקצועית ונאמנה לציבור".
נשיאת העליון: "נשברו שיאי השחרה ודה-לגיטימציה"
(צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
חיות: "נשברו שיאים של השחרה ודה-לגיטימציה"
קודם לכן נשאה דברים נשיאת העליון חיות והתייחסה גם היא להסתה נגד מערכת המשפט "בשנה החולפת נקבעו ונשברו שיאים של השחרה, דה-לגיטימציה ושיח מתלהם, שהטביעו חותם לא רק במרחב הציבורי ובתקשורת. הם חלחלו, לדאבוני, במידה מסוימת גם אל אולמות המשפט.
"הנזק שיצר השיח המפלג אינו מסתכם רק בשחיקת הקשרים שבין חלקי החברה הישראלית. המשטר הדמוקרטי כולו נשען על היכולת לקיים שיח מכיל ומכבד, בין השלטון לפרט ובין רשויות השלטון לבין עצמן - זאת מתוך הכרה בחשיבותה של העצמאות המוסדית לכל אחת ואחת מן הרשויות. כשופטים, אנו מחויבים שלא ליטול צד בשיח הזהויות הפוליטי. נאמנותנו נתונה לציבור בכללותו ולכל פרט מן הפרטים המרכיבים אותו. אין עלינו מרות זולת מרותו של הדין.
"אנו, השופטים, מכהנים ברשות השופטת, שהינה צלע אחת – שוות מעמד – מתוך שלוש הצלעות המרכיבות את משולש רשויות השלטון. צלע זו היא מרכיב הכרחי לקיום מערכת האיזונים והבלמים הנדרשת במדינה דמוקרטית, והדברים ידועים וברורים.
"בחרתי לשוב ולהדגישם היום בשל ניסיונות שאנו עדים להם בעת האחרונה להציג את הרשות השופטת כ'פקידות' וכמי שנוטלת לעצמה סמכויות לא לה, בטענה שהשופטים לא נבחרו בבחירות ישירות על ידי העם. טענות ממין זה מבקשות להשליט שיקולים פוליטיים בהליך המינוי של שופטים, במקום הליך בחירה ממלכתי המתקיים מאז קום המדינה".
חיות הוסיפה: "הליך בחירה מסוג זה, אשר לצערי יו"ר הכנסת בחר הבוקר לכנותו הליך 'מעוות', מבטיח, ככל הניתן, שלצד נבחרי הציבור יכהנו שופטים עצמאיים, בלתי-תלויים וא-פוליטיים, הנתונים לביקורת ולפיקוח במידה שאין לה אח ורע באף אחת מהרשויות האחרות.
"התנהלותה התקינה של החברה הישראלית תלויה בכך שמרבית האזרחים מצייתים לחוק רוב הזמן – הם נמנעים מיישוב סכסוכים בצורה אלימה, הם מכבדים חוזים ומאפשרים את קיום הכלכלה ומערכות השוק, והם מקבלים את הכרעות בתי המשפט ומצייתים להן. לכן, אמון הציבור הוא נכס חשוב שאותו על הרשות השופטת לשמר ולחזק".
מוקדם יותר היום התייחס יו"ר הכנסת יריב לוין בוועידת המשפט להחלטת בג"ץ ולפיה יש לפנות את הבתים במצפה כרמים. בג"ץ, נזכיר, קבע בדעת רוב כי יש לפנות תוך שלוש שנים מבנים בהתנחלות שבבנימין, מאחר שאלה נבנו על קרקע פלסטינית פרטית.
"הביקורת, בעיניי, צריכה להיות עניינית ומנוסחת בלשון הוגנת", אמר ח"כ לוין, "אבל מה שחמור באמת אלו פסקי הדין הללו; מה שהורס וקורע את החברה הישראלית לגזרים הן החלטות שאף אדם בר דעת לא יכול לקבל אותן - שהן תולדה של השקפת עולם.
"בהינף יד מורים על הריסת בתי יהודים שבנו את ביתם בתום לב. אלה דברים מקוממים ובלתי נסבלים. הבעיה הגדולה היא שמה שקובע בבית המשפט העליון זו לא מהות הזכות, אלא מהות המבקש. התוצאה בלתי נסבלת ומחייבת שינוי".
יו"ר הכנסת לוין הוסיף: "בג"ץ רומס את הכנסת ברגל גסה בשורה ארוכה של פסיקות, שמתערבות בדברים שהם בסמכותה הבלעדית של הכנסת, כגון חקיקה וחסינות".
בדבריה התייחסה נשיאת העליון חיות גם לדברים של ח"כ לוין: "הביקורת כלפי אחרים היא לגיטימית, כמובן, אך כאשר היא מושמעת מפי גורם שלטוני בכיר, בהחלט מותר לצפות כי תהיה עניינית, הוגנת ולא פופוליסטית. לצערי, הדברים שנשמעו בוועידה הבוקר מפי יו"ר הכנסת אינם עונים על ציפייה זו - לא מבחינת התוכן ולא מבחינת הסגנון - שבינו ובין ממלכתיות אין דבר וחצי דבר.
"אני, ברשותכם, מתעקשת שלא לחרוג ממנהגי ומתוך אחריות לתפקידי אשאר נאמנה לממלכתיות, ואומר לסיום כי כולנו עומדים בכל רגע נתון בפני צומת דרכים. אנו יכולים להעמיק תהומות, או לבחור בשיח מתון ומאחה ולהקפיד על תרבות דיון מכבדת הנותרת קשובה לזולת, גם כאשר איננו מסכימים איתו".
יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי, שנשא גם הוא דברים, אמר כי "גם מערכת המשפט אינה חפה מטעויות. יש לבקר אותה כדרך קבע, לתקן ליקויים ולהיות פתוחים לשינויים. בלעדיהם - המערכת תתנוון ותפסיק לשרת את מטרתה ואת הציבור שבשמו היא פועלת".
