(צילום: ערוץ כנסת)
האישור הלילי בכנסת של הגבלת ההפגנות במהלך הסגר חתם למעשה את מהלך הטלת הסגר הכללי, סגר שעליו נאמר לא פעם כי הוא הדוק יותר מזה שהוטל במרץ-אפריל, בתחילת הגל הראשון. אבל האם זה מדויק? הנה הבדיקה המלאה.
ב-25 במרץ, לפני חצי שנה וחמישה ימים, אישרה הממשלה את ההנחיות החדשות, שהכניסו למעשה את ישראל לסגר ראשון. אמנם גם לפני כן הוטלו לא מעט הגבלות, והלימודים במערכת החינוך הושבתו שבועיים קודם לכן, אבל זו נחשבת לנקודת הציון של תחילת הסגר.
באותה ישיבה במרץ החליטה הממשלה כי פרט להחרגות שצוינו אזרחים יוכלו לצאת מבתיהם למרחק של עד 100 מטרים, ולזמן קצר. בסגר שהוטל החודש, עוד לפני ההחרפה הנוכחית, נקבעה מגבלת המרחק ל-1,000 מטרים.
בסגר מרץ-אפריל הוחלט כי התפילות יתקיימו במקומות פתוחים בלבד, במגבלה של עד עשרה אנשים במרחק של שני מטרים זה מזה. כחודש לאחר מכן המספר הועלה לעד 19 מתפללים.
הפעם הוחלט כי מספר המתפללים המקסימלי יהיה 20 איש, גם כן בשטח פתוח (ובמרחק של עד קילומטר מהבית). במהלך יום הכיפורים אף הותר לקיים תפילות בתוך בתי הכנסת, במתחמים בקבוצות קבועות של עד 25 או 10 אנשים, בהתאם לצבע האזור במודל הרמזור.
(צילום: אלכס גמבורג, גיל יוחנן, אור משה)
עם ההחלטה על סגר הדוק לפני כשבוע, נטען כי רשימת המקומות החיוניים שיורשו לעבוד תהיה מצומצמת מאוד. אבל בסופו של דבר הרשימה דומה מאוד לזו של הסגר הראשון. עם זאת, בסגר הראשון המכסה בשוק הפרטי הוגדרה כ-30% ואילו כיום למעשה רק עובדים במקומות חיוניים יכולים להגיע לעבודה. עם זאת, הרשימה הזו ארוכה מאוד ולכן אין שינוי דרמטי ביחס לסגר הראשון.
הלימודים, כאמור, הופסקו עוד לפני הסגר הראשון, כבר לאחר פורים - וכולל החינוך המיוחד. רק חודש לאחר מכן חודשו הלימודים בחינוך מיוחד, בתחילה בקבוצות קטנות. בסגר הנוכחי החינוך המיוחד הוחרג.
בנוגע לתחבורה הציבורית, בסגר הראשון הושבתה הרכבת ליותר משלושה חודשים. לעומת זאת, הפעם היא ממשיכה לפעול, גם אם באופן מצומצם יחסית לימי שגרה.
גם הגישה לגינות השעשועים הייתה אסורה בתקנות במהלך סגר מרץ-אפריל ולמעשה הותרה רק בתחילת אוגוסט, אחרי יותר מחמישה חודשים. הפעם אין הגבלות ספציפיות בתקנות לגבי ההגעה לגינות הציבוריות ולפארקים, כל עוד הם במרחק קילומטר ממקום המגורים.
בסגר הראשון הנסיעה ברכב הותרה לשני נוסעים בסך הכול. הפעם? שלושה נוסעים. גם ספורט יחידני היה אסור אז, ואילו הפעם מותר לקיימו. בנוסף, בסגר מרץ-אפריל נאסר לקיים אזכרות, כולל ביום הזיכרון עצמו. המחאה בעקבות זאת הייתה אחת מהסיבות שהפעם הותר לקרובי חללי מלחמת יום הכיפורים להגיע לבתי העלמין.
משרד הבריאות המליץ באותה עת לא לעבור דירה, אלא במקרים דחופים. הפעם מעבר דירה הוחרג. החרגה אחרת שתאפשר לצאת מגבול אלף המטרים הפעם היא לצורך טיפול בבעל חיים.
פרט לכך, בסגר הראשון נקראו בני 60 ומעלה להישאר בבתיהם, בדגש על קשישים ואוכלוסיות בסיכון. הפעם לא הועברה קריאה שכזו.
כל אלו, כאמור, הקלות ביחס לסגר הראשון. למעשה, ההחמרה הכמעט יחידה בהשוואה לסגר מרץ-אפריל נוגעת להפגנות. בסגר הקודם לא היו הגבלות עליהן, ואילו הפעם מפגינים יוכלו להפגין במהלך הסגר רק במרחק קילומטר ממקום המגורים, ובקבוצות של עד 20 איש.
(צילום: ישראקופטר - שירותי תעופה ותיירות, חברת נתיבי ישראל)
היום בשעה 16:00 יתכנס קבינט הקורונה כדי לדון בהמשך מתווה הסגר, בקריטריונים למעבר לשלבים הבאים ובקביעת יעדים ליציאה מודרגת מהסגר לשגרת קורונה.
שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי ו"צוות 19", שמורכב משורה של מומחים ובהם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דן אריאלי, ד"ר אלעד ברקן וחוקרים מהמכון הישראלי למצבי חירום, גיבשו מתווה לחזרה מדורגת לשגרה שהוגש אתמול לפרויקטור רוני גמזו ולאחר מכן הופץ לחברי הקבינט.
המתווה יוצא מנקודת הנחה שכדי להגיע ליעד של 100 חולים ליום יהיה צורך להמשיך בסגר הנוכחי לפחות עוד שישה שבועות, דבר שאינו נחשב ריאלי מבחינה כלכלית והמשק לא יעמוד בו לאורך זמן. המתווה מציע פתיחה הדרגתית של המשק מיד לאחר סוכות באופן שיביא להאטה בקצב ירידת התחלואה ויאפשר למשק לעבוד ולאנשים להתפרנס. נקודת הפתיחה היא כ-1000 חולים מאומתים ביום. צוות אחר בראשות פרופ' אלי וקסמן שמייעץ לקבינט מציע כנקודת פתיחה 1,500-2,000 מאומתים ביום.
(צילום: ניצן דרור)
על פי מתווה שי ו"צוות 19" אלו שלבי היציאה:
שלב א', 11.10: מחזירים את המגזר הפרטי שלא מקבל קהל כגון חברות היי-טק ומשרדי עורכי דין. במקביל ממשיכים בסגר לילה וסופי שבוע כדי לוודא שאנשים חוזרים רק לעבודה ואין מפגשים חברתיים או ביקורי משפחות.
שלב ב', 25.10: שבועיים אחרי השלב הראשון פתיחת עסקים שמקבלים קהל תחת "תו סגול" כגון מסחר, שירותים, מספרות וטיפולים אלטרנטיביים.
המעבר בין השלבים מותנה גם במדדים, בניגוד ליציאה מהגל הראשון. המדדים ייקבעו משילוב של נתוני תחלואה, מגמות, יחס חיוביים ומקדם הדבקה. המדדים יקבעו גם חזרה אחורה במקרה של החמרה.
בין השלב השני לשלב השלישי או שבועיים אחרי 25 באוקטובר יש לשקול לפי מתווה זה את פתיחת השמיים והחזרת נתב"ג וכן את פתיחת החינוך לגיל הרך.
שלב ג', 8.11: פתיחת עסקים נוספים כמו מסעדות ובתי קפה, חדרי כושר ועסקים אחרים.
שלב ד', 22.11: פתיחת בתי מלון וצימרים.
תחילת דצמבר: חזרה לשגרת רמזור.
בנוסף מוצע מתווה מיוחד לחנוכה ולחג המולד, שיתקיים בסוף דצמבר.
השר יזהר שי אמר: "הערכת משרד הבריאות היא שירידה ל-100 חולים ביום תיקח לנו 5-6 שבועות בסגר מלא. זה כנראה לא ישים ולכן אנו חושבים שאזור 1,000 מאומתים ביום זה המקום שבו צריכים להתחיל להסתכל על צעדים הדרגתיים. יש חשש גדול ממה שקרה ביום כיפור ודיווחים על עשרות אלפים שסיכנו את עצמם, תוך כעשרה ימים נדע את זה. יש הצעות של צוותים נוספים ועכשיו הפרויקטור גמזו עושה אינטגרציה של כל התוכניות לתכנית יציאה אחת. הלוגיקה של כולם היא לא לחכות עד לירידה כל כך דרמטית ל-100 נדבקים ביום כי זה לא ישים".
פרופ' אלי וקסמן שמייעץ למל"ל סבור שחזרת הגנים וכיתות א' וב' צריכה להיעשות באופן זהיר מאוד, תוך הקטנת מספר התלמידים בכיתות. לגבי כיתות ה' ומעלה, ההערכה היא שהם לא ישובו ללימודים בחודשיים הקרובים. "אין מה לדבר על פתיחת מערכת החינוך במלואה לפני חנוכה", אמר וקסמן.
