חברת הכנסת אוסנת מארק (הליכוד) התייחסה הבוקר (שני) בראיון לאולפן ynet למתיחות בין כחול לבן לליכוד סביב נושא התקציב ולאפשרות שחילוקי הדעות יובילו למערכות בחירות נוספת בנובמבר. היא טענה כי ההפגנות מלובות בידי השמאל הרדיקלי והדפה את הביקורת סביב התבטאויותיה בנושא המחאה.
"אני מאוד מקווה שכחול לבן יתעשתו מהר ולא יגררו אותנו שוב לקלפי", אמרה מארק, שנתונה בבידוד ביתי, והוסיפה: "הסוגייה הכלכלית שעומדת על הפרק היא בהחלט נושא מהותי".
אבל למה את אומרת שכחול לבן יגררו לבחירות? הרי לפי ההסכם הקואליציוני נקבע שיהיה תקציב דו שנתי
"נכון שההסכם הקואליציוני מדבר על תקציב דו שנתי אבל קחו בחשבון שכאשר ההסכם נחתם לפני מספר חודשים, לא באמת ידענו מה עומק הבעיה הכלכלית של מדינת ישראל. אני חושבת שזה נכון עכשיו לאשר תקציב קצר, ואח"כ לבנות תקציב לעוד שנה כי אנחנו לא באמת מבינים ויודעים כמה זמן הנגיף הזה עוד יישאר כאן".
אבל רוב הכלכלנים הבכירים במדינה טוענים שדווקא נכון להביא תקציב דו שנתי
"אני דווקא שמעתי שרוה"מ אמר שבהתייעצות עם בכירים במשק ובכירי הכלכלנים בארץ ובעולם, הם המליצו לאשר תקציב קצר ואחר כך ללכת על תקציב ארוך יותר. אני מאמינה שאף אחד לא יחלוק על כך שראש הממשלה מבין בכלכלה ויודע מה הוא עושה. נכון יעשו כחול לבן אם יתעשתו על עצמם".
את רואה השיח סביבך ברשתות החברתיות ומה אומרים עלייך בכחול לבן, צוחקים עלייך, איך את מתייחסת לזה?
"אף אחד לא יכול לצחוק עליי, אני בן אדם דעתן, והמשנה שלי מאוד סדורה, ולא כמו שאחרים מנסים להציג את זה. לאט לאט גם התקשורת וגם הציבור מתוודעים לדעות שלי ומחבקים אותי חיבוק גדול מאוד".
את אומרת שמחבקים אותך, אבל נראה שהעימות בוועדת הקורונה עם יפעת שאשא ביטון לא שירת אותך
"ממש לא. יפעת שאשא ביטון צריכה להבין שאנחנו משחקים פה משחק קבוצתי ולא משחק יחידני. אם היא לא תבין זאת, אז אין זכות קיום לקואליציה ואנשים רואים את זה. יפעת ניסתה להיות קצת פופוליסטית שזה בסדר, אם זה תפס? אני לא יודעת להגיד, אני יכולה רק לומר שבישיבת סיעה האחרונה שהייתה לנו, הייתה תמימות דעים שהסיעה צריכה להתנהל כאיש אחד ולא כל אחד על פי מה שהוא רוצה. יש משמעת קואליציונית שצריך לכבד".
יש גם ביקורת רצינית על האופן שבו את מתייחסת להפגנות
"הזכות למחאה היא זכות דמוקרטית, רק צריך לזכור דבר אחד נוסף, לעם ישראל היו בשנה האחרונה שלוש הזדמנויות לנצל זכות דמוקרטית וללכת ולבחור פה ראש ממשלה, וכך היה. אין בעיה לעשות מחאות אבל המחאות עברו את גבול הטעם הטוב, של אלימות, של ההתלהמות, של פריצת המחסומים, של לרסס שוטרים בגז פלפל".
אם את אומרת שיש משבר כלכלי גדול, את עדיין חושבת שכל המחאה הזאת היא של שמאלנים בלבד?
"רוב המחאה פה היא מחאה שמתודלקת על ידי השמאל. כשאני רואה במחאות האלה דגלי אש"ף ושלטים שקוראים לשחרור פלסטין, אני לא יכולה לטעות בקשר לזה. אני בטוחה שיש אנשים שבאים לזעוק את הזעקה האמיתית שלהם, הבעיה היא שהשמאל הרדיקלי משתלט על המחאה ומנכס אותה לעצמו".