נשיא ארה"ב ג'ו ביידן השתתף הלילה (בין שלישי לרביעי) בטקס בעיר טולסה שבמדינת אוקלהומה, לציון 100 שנה לפרעות שהיו מהאלימות ביותר נגד שחורים בהיסטוריה האמריקנית, טבח שבמהלכו נרצחו לפחות 300 בני אדם בידי אספסוף לבן, אך מאז נשכח – יש שיאמרו הושכח – מהשיח הפומבי ומספרי הלימוד בארה"ב. ביידן הוא הנשיא המכהן הראשון שמגיע לטולסה לציון הטבח, והוא קרא בנאומו לאמריקנים להתמודד עם עברם האפל, אם כי נמנע מלהבטיח לצאצאי הקורבנות את הפיצוי הכספי שאותו הם דורשים.
100 שנה לטבח בטולסה: שרים "הללויה" לזכר הנספים
(צילום: רויטרס)
13 צפייה בגלריה
ביידן ברגע של תפילה בנאומו הלילה, והעשן המיתמר במהלך הטבח ב-1921
(צילום: AP, Department of Special Collections, McFarlin Library, The University of Tulsa, AFP)
13 צפייה בגלריה
(צילום: AP, Department of Special Collections, McFarlin Library, The University of Tulsa)
הטבח בטולסה אירע ב-1921 בין 31 במאי ל-1 ביוני, והתחולל בשכונת "גרינווד" המשגשגת של בני הקהילה האפרו-אמריקנית באוקלהומה, מדינה שרק כמה עשורים לפני כן עוד הייתה מותרת בה עבדות. השכונה, שזכתה אז לכינוי "וול סטריט השחור" בשל עושרה, נחרבה כמעט לחלוטין בטבח: המון לבן הצית בניינים וכנסיות של שחורים לאורך כ-30 רחובות. לפי הרשויות באותם ימים, רק 37 בני אדם נרצחו, אולם גופות רבות נעלמו לאחר שהושלכו לנהר ארקנסו הסמוך, ורבים אחרים נקברו בקברי אחים. ההיסטוריונים מעריכים שמספר הקורבנות עומד על יותר מ-300.
ההמון הזועם החל בפרעות בעקבות טענה של אישה לבנה כי הותקפה על ידי גבר שחור. לפי ההיסטוריונים "התקיפה" שבגינה הועמד לדין אותו אדם הייתה דריכה על כף רגלה. עיתון מקומי ניפח את הסיפור, וכאשר בני הקהילה השחורה בגרינווד הגיעו עם כלי נשק שלופים לבית המשפט המקומי על מנת למנוע ניסיון לינץ' בנאשם השחור – מאות לבנים זועמים הגיבו בפרעות נגד כל תושבי השכונה. כעשרת אלפים נותרו ללא קורת גג, ועברו להתגורר במחנות פליטים שהקים המשמר הלאומי. חברות הביטוח סירבו לפצות אותם על הנזקים החמורים.
במשך עשרות שנים האירועים הקשים בטולסה לא זכו כמעט לתשומת לב לאומית בארה"ב, ואפילו בטולסה עצמה התלמידים לא למדו על הטבח בבתי הספר. הניצולים ובני משפחותיהם סיפרו כי גם מצדם היה ניסיון להשכיח את הטראומה, והם העדיפו שלא לדבר עליה.
אף שכבר ב-2001 פורסם דו"ח מקיף על האירועים שבו גם נאספו עדויות מהניצולים המזדקנים, רק לאחרונה הטבח קיבל ממד של אירוע לאומי בארה"ב, ולכך תרמה כנראה מחאת הענק שפרצה בעקבות רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד בידי שוטר לבן, אירוע שאילץ את האמריקנים להתמודד מחדש עם עברם האפל. רק בשבוע שעבר התנצל רשמית ראש העיר של טולסה על כישלונן של הרשויות להגן על התושבים השחורים בעיר, אם כי בדו"ח מ-2001 קבעו החוקרים כי העירייה עצמה סייעה לחמש את הפורעים הלבנים. השבוע החלה העירייה שם לחפור מחדש בקברי האחים של הקורבנות, במטרה לשפוך אור נוסף על שהתרחש ועל כמות ההרוגים בטבח.
גיהינום עלי אדמות
בנאומו הלילה אמר ביידן כי בטבח שוחרר עלי אדמות "גיהינום תרתי משמע", והוא התייחס גם לעובדה שהאירועים לא זכו עד כה לתשומת לב לאומית: "זו לא הייתה התפרעות, זה היה טבח. זה היה אחד האירועים הנוראים ביותר בהיסטוריה שלנו, אבל לא היחיד שנשכח למשך זמן רב מדי". לדבריו, "ברגע שזה קרה, היה ניסיון ברור למחוק את זה מהזיכרון הקולקטיבי שלנו... במשך זמן רב מדי בבתי הספר של טולסה אפילו לא לימדו על הטבח, שלא לדבר על בתי ספר במקומות אחרים".
"יש אירועים של אי-צדק שהם כה נוראים, כה מחרידים, כה מכאיבים, שאי-אפשר לקבור אותם – לא משנה כמה ננסה", הוסיף הנשיא. "רק עם אמת ניתן להביא ריפוי... איננו יכולים לבחור רק את מה שאנחנו רוצים לדעת, ולא את מה שאנחנו צריכים לדעת". הוא הבטיח "למלא את השקט" סביב הטבח בטולסה: "בגלל שתחת השקט, הפצעים רק מעמיקים".
למרות דבריו הנחרצים, ביידן לא התייחס בנאומו לדרישת צאצאי הנספים ושאר הנפגעים בפרעות בטולסה לפיצוי כספי, המלצה שנכללה גם בדו"ח שבחן את הטבח ב-2001. בהמשך התעלם ביידן משאלה שהפנה לעברו אחד הכתבים שסיקרו את האירוע, בנוגע לאפשרות שיפרסם התנצלות רשמית מטעם הממשל הפדרלי. הבית הלבן מסר כי ביידן תומך במחקר שיבחן מתן פיצויים, אך הדגיש כי הנשיא מאמין שהמשימה החשובה ביותר היא "לשרש מהיסוד את הגזענות הממסדית".
הנשיא טען בנאומו בטולסה כי "קו ישר" מחבר בין הטבח הנורא בעיר מלפני 100 שנה לאירועים אלימים אחרים שהתרחשו לאורך השנים בארה"ב, האחרון שבהם מהומות הקפיטול ב-6 בינואר השנה, שבמהלכן הסתערו תומכיו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על בניין הקונגרס בוושינגטון בניסיון נואש וכושל לשבש את אישור ניצחונו של ביידן בבחירות לנשיאות. ביידן ציין כי אחד הניצולים בטבח בטולסה סיפר לו כי המהומות הללו הזכירו לו את שחווה על בשרו: "מה שקרה בגרינווד היה מעשה של שנאה וטרור מקומי, וחוט מקשר בינו למה שמתחולל כיום".
ביידן תקף בדבריו בחריפות את ניסיונותיהם של מחוקקים רפובליקניים במדינות השונות המרכיבות את ארה"ב להטיל מגבלות שונות על הליך ההצבעה – מהלך שלטענתם נועד לחזק את אמון הבוחרים בתוצאות הבחירות ולמנוע בהן זיופים, אולם הדמוקרטים מאשימים שמדובר בניסיון לדיכוי הצבעה ולצמצום שיעור ההשתתפות בבחירות של קהלים הנחשבים מסורתית לתומכיהם של הדמוקרטים, בעיקר בני מיעוטים כמו שחורים. "מתקפה חסרת תקדים מתנהלת נגד הדמוקרטיה שלנו", אמר ביידן, "הזכות המקודשת הזו נמצאת כעת תחת מתקפה בעוצמה אדירה שמעולם לא ראיתי כמותה".
"צעקו שהורגים את כל השחורים"
הנשיא הכריז הלילה כי יטיל את המשימה להיאבק בניסיונות הללו של הרפובליקנים להקשיח את הליך ההצבעה בבחירות על סגניתו קמלה האריס, האישה והשחורה הראשונה שמכהנת בתפקיד. ביידן הכריז גם על שורה של צעדים שמטרתם לתמוך בקהילות של מעוטי יכולת: בין היתר הודיע כי הממשל הפדרלי יגדיל את החוזים שלו עם עסקים קטנים ב-50% עד 2026, מה שלדברי הבית הלבן יתורגם לתוספת תקציבית של 100 מיליארד דולר לאורך חמש השנים הקרובות.
אתמול נפגש ביידן עם שלושה מניצולי הטבח הבודדים שעוד נותרו בחיים, והבטיח להם שמעתה סיפוריהם ייוודעו לכלל האמריקנים. אחת הניצולות שעמן נפגש היא ויולה פלצ'ר בת ה-107, שהייתה בת 7 כאשר התחולל הטבח. בריאיון לרשת NBC השבוע היא סיפרה כיצד חוותה את האירועים הללו כילדה, וכיצד הוריה העירו אותה באישון לילה ואמרו לה שהם חייבים לברוח מהבית.
13 צפייה בגלריה
ניצולת הטבח ויולה פלצ'ר בת ה-107 (בקדמת התמונה). "צעקו שהורגים את כל השחורים"
(צילום: AFP)
"אנשים רצו וצעקו, היה רעש באוויר כמו של מטוס", נזכרה. "היו כל כך הרבה דברים מטרידים. שריפות בערו, והרחתי עשן. אפשר היה לשמוע אנשים עוברים בשכונה... (וצועקים) שכולם צריכים לעזוב את העיר, שהם הורגים את כל השחורים. אז, אתם יודעים, זה היה מפחיד". הוריה של פלצ'ר הובילו אותה ואת חמשת אחיה אל מקום מבטחים. המשפחה מצאה עצמה חיה באוהל ביער ליד טולסה.
הגעתו של ביידן לגרינווד שבטולסה עוררה תקוות חדשות בקרב תושבי השכונה, ורבים מהם קיוו לפגוש את הנשיא האמריקני. אחת מאלו שחיכו לו הייתה לטשה סנדרס בת ה-33, שהביאה אל מחוץ לאולם שבו נאם ביידן את חמשת ילדיה וגם את האחיין שלה. "עברו 100 שנה, וזו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים מנשיא אמריקני", היא אמרה. "הבאתי את הילדים שלי היום כדי שהם יוכלו פשוט להיות חלק מההיסטוריה, ולא רק לשמוע עליה – וכדי שהם יוכלו ללמד את הדורות הבאים".
ג'ון אונדיק, טולסני נוסף שהיה בקהל שהמתין לביידן, וצפה בנאום בטלפון הסלולרי שלו, אמר כי הוא מעודד מכך שלא כולם סביבו שחורים. "זה אומר לי שיש כעת התעוררות במדינה הזו", אמר לסוכנות הידיעות AP.
אולם לא נראה שכולם בטולסה מרוצים, וחלקם הביעו אכזבה מחוסר נכונותו של ביידן להתחייב לפיצויים. קריסטי וויליאמס, צאצאית של אחד מקורבנות הטבח ופעילה מקומית בטולסה, אמרה לסוכנות הידיעות AFP כי היא סבורה שביידן צריך "לעשות איתנו צדק". לדבריה, במהלך 100 השנים שחלפו תושבי השכונה שנחרבה המשיכו לסבול מאפליה: "הושפענו באופן שלילי בתחומים שונים, מדיור ועד פיתוח כלכלי. האדמה שלנו נלקחה. למדינה הזו יש כעת הזדמנות לתקן את העוול".
