"התחלואה בריצת אמוק, ככה לא נוכל לבלום את זה": מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, אמר היום (ראשון) בריאיון לאולפן ynet כי "אנחנו בהחלט דורשים להחמיר את התנאים של הסגר. נבוא עם זה להצבעה בממשלה, משום שהסגר הזה הוא גם לא מקיף מספיק וגם אנשים לא מתנהגים לפיו". הוא התייחס לחזרה אפשרית ללמידה מרחוק בכל שכבות הגילאים, ואמר כי "עם כל הקושי והכאב, אנחנו ממליצים כרגע לסגור את מערכת החינוך".
לדברי פרופ' לוי, "יהיה דיון אם נמליץ להשאיר או לסגור את כיתות א'-ד', אבל כרגע אנחנו רוצים להחמיר. סך הכל מערכת החינוך עובדת באופן מלא בערים הירוקות והצהובות, ובכתומות והאדומות היא עובדת תחת הגבלות".
פרופ' לוי הוסיף: "אנחנו רואים את ריצת האמוק בתחלואה, שהולכת ומכפילה את עצמה. אנחנו רואים את העומס הניכר בחולים קשים במחלקות, שהוכפל בפחות מעשרה ימים. לא נוכל להמשיך בלי לבלום את הדבר הזה - כי לא נוכל לטפל היטב בכל החולים במחלה".
"סגר כואב שיהיה קצת יותר הדוק יוריד את התחלואה לממדים שאנחנו חושבים שנכון לרדת אליהם", הוסיף פרופ' לוי. "בכל אותה עת נמשיך גם במבצע החיסונים".
כשנשאל אם ייסגרו גם גני הילדים, השיב פרופ' לוי כי הדבר עדיין לא ברור. "נדון בזה בקבינט הקורונה, כדי לראות מה נעשה במערכת החינוך ומה יתקבל", אמר. "אנחנו ממליצים כרגע לסגור את מערכת החינוך, עם כל הקושי והכאב, כדי לעשות באמת סגר שהוא אולי כואב יותר אבל יחזיר אותנו לאיזושהי שגרה במקביל למבצע החיסונים. כרגע לא נראית ברירה אחרת".
פרופ' לוי סירב להטיל על הכנסת או על הממשלה את האחריות לעלייה בתחלואה, ואמר רק כי "אני יכול להגיד שאני מתנגד להקלות ומאוכזב, ושאנחנו רואים שהתחלואה בכל זאת עולה. אם שר האוצר או הכלכלה מתנגדים להשבתת המסחר זה בא משום שזה התחום שהם מופקדים עליו, אבל כמו שאנחנו רואים בכל העולם, אי אפשר להוריד את התחלואה בלי סגרים".
כשנשאל מדוע הסגר הוא ארצי למרות שאחוזי התחלואה בערים מסוימות נמוך משמעותית מערים אחרות, השיב פרופ' לוי: "כשאנחנו מסתכלים על התחלואה ומה קרה לה בחודש האחרון, אנחנו רואים שהיא עזבה את הגיאוגרפיה והמגזריות והפכה לכללית - בכל המגזרים ובכל המקומות. אנחנו רואים שכמות הערים האדומות והכתומות הולכת וגדלה, הגענו כבר ל-200. יש ירידה בכמות הערים הירוקות לטובת הצהובות, הכתומות והאדומות. לכן אני חושב שצריך סגר כללי יותר".
"ראינו את המסיבה בירקון", הוסיף פרופ' לוי. "זה לא היה במג'דל שמס. התחלואה מזנקת ויכולה לפי התחזיות להכפיל את עצמה, ואז נהיה עם 10 אלף מאומתים ביום מכל היישובים בארץ. לכן הדיון של למה בעיר אחת משלמים מחיר בגלל עיר אחרת הוא לא רלוונטי".
חרף הסגר, ניכרת תנועה ערה בכבישים ברחבי הארץ, והמשטרה כמעט שאינה אוכפת את מגבלות התנועה באמצעות מחסומים. פרופ' לוי התייחס לכך ואמר: "זו בעיה מעורבת של אכיפה ומשילות, והמשטרה עושה ככל יכולתה. היא לא יכולה להיות בכל בית ולאכוף אבל - זו בעיה עיקרית גם בנו, כולנו, בהבנה של איפה אנחנו נמצאים. אנשים אולי רוצים להתריס ולמחות, לדבריכם הם איבדו את האמון בממשלה, אבל אני לא מבין מה זה נוגע לכך שמישהו ישמור על הכללים כדי להגן על הבריאות שלו, של ילדיו ושל הוריו".
"בבית החולים יש כרגע יותר מ-700 חולים קשים. זו עובדה ולא פייק ניוז", הוסיף פרופ' לוי. "זה הרבה חולים, משום שהעומס מכריח את בתי החולים להסב מחלקות פנימיות למחלקות קורונה. זה מעסיק את הצוות של הטיפולים הנמרצים והמורכבים. הם מתמודדים עם המצב בגבורה, ואני לא טוען שמערכת הבריאות קורסת חלילה, אבל אנחנו קרובים מאוד לכך שנתקשה לטפל בחולים".
על הצעת המשנה שלו פרופ' איתמר גרוטו לחסן אנשים רק במנה הראשונה, הצעה שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", אמר פרופ' לוי: "מותר להגיד דברים בדיונים פנימיים, אבל יש החלטה ברורה וחדה - מחסנים שני חיסונים. כך החיסון אושר גם ב-FDA וגם ברשויות האירופיות, וכך נעשה הניסוי. אם יהיו מספיק נתונים שאפשר לעבור לחיסון אחד, גם ישראל תדון בכך - אבל כרגע זה לא המצב".
על האפשרות של מחסור עתידי בחיסונים אמר: "רצנו בקצב יפה מאוד בעקבות העבודה המסורה של כל מי שהיה מעורב, בין אם זה מקבלי ההחלטות ובין אם המבצעים. כרגע אנחנו מתקרבים לקצה גבול החיסון במנה הראשונה, ולכן אנחנו מאטים קצת. אנחנו משאירים מלאי לטובת חיסון שני לכל מי שחוסן במנה הראשונה. חשוב שכל מחוסן ידע שהוא מקבל את המנה השנייה".