6 צפייה בגלריה
רבקה ברהון ז"ל, אילנה אזולאי ז"ל, רחל סגרון ז"ל, חנה שחף ז"ל
רבקה ברהון ז"ל, אילנה אזולאי ז"ל, רחל סגרון ז"ל, חנה שחף ז"ל
מימין לשמאל: רבקה רבהון, אילנה אזולאי, חנה שחף ורחל סגרון
(צילום: זאביק, באדיבות המשפחה)
4,419 ישראלים נפטרו מקורונה מפרוץ המגפה - והמספר הולך וגדל מיום ליום. רק בחודש ינואר נפטרו 1,028 בני אדם, ובבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 1,878 חולי קורונה, 1,140 מהם במצב קשה. 358 חולים – מספר שיא – מחוברים למכונות הנשמה. קרוביהם של הנפטרים לא זכו להיות איתם ברגעים האחרונים, ומספרים בכאב כיצד הידרדרה המחלה ולקחה את היקר להם מכל. ynet מביא את סיפורי האנשים מאחורי המספרים.

המדריכה המיתולוגית מהגולן נאבקה חמישה ימים על חייה

"חנה הייתה הסבתא הכי טובה בעולם", מספר דורון נאווה (54), חתנה של חנה שחף, על חמתו האהובה, שהלכה לעולמה בגיל 78 אחרי שחלתה בקורונה.
6 צפייה בגלריה
חנה שחף ז"ל
חנה שחף ז"ל
"הכירה כל פינה בגולן". חנה שחף
(באדיבות המשפחה)
שחף נולדה בקיבוץ גבעת ברנר. בצבא שירתה כמ"כית בנח"ל, שם הכירה את בעלה אהרון. השניים נישאו והקימו בית במושב מולדת שבגלבוע. אחרי 13 שנים במולדת הם עברו לקצרין כאקט חלוצי של יישוב הגולן. אחרי 35 שנים בקצרין חזרה חנה לחיות במולדת, לצד בתה אורית ונכדיה.
"חנה התגוררה רוב חייה בקצרין ועבדה במוזיאון עתיקות הגולן כמדריכה", מספר דורון. "היא מאוד אהבה את הגולן, הכירה כל פינה בו ונחשבה למומחית בתחום. היא עשתה אינספור הדרכות והדריכה מבקרים רבים, ישראלים ותיירים, שהגיעו לסייר בגולן. היא עזבה את הגולן בלב כבד כדי להיות קרובה לבתה במולדת. היא הייתה התופרת המיתולוגית של המושב, לכל בעיה היא מצאה פתרון, ובמקביל עבדה כרפלקסולוגית ופדיקוריסטית. היא הייתה בריאה ופעילה, והתנדבה בעזרה לקשישים במושב".
בשנה האחרונה, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, שחף נשמרה ומיעטה לצאת. כמו רוב בני גילה, רוב הזמן שהתה בבית. בשבועות האחרונים הקורונה הכתה במולדת, וגם היא נדבקה. "היו לה תסמינים מובהקים והיא נבדקה ואומתה מספר ימים לאחר שחלתה", מספר חתנה. "כשהמצב החמיר העברנו אותה למחלקת קורונה בביה"ח העמק בעפולה, והיא נאבקה על חייה במשך חמישה ימים עד שנפטרה. בעצב ראינו את ההידרדרות במצבה. בימים הראשונים עוד הייתה לנו תקווה שהיא תצא מזה כי היא אישה חזקה, אבל לאסוננו הקורונה הכריעה אותה".
שחף הותירה אחריה שלוש בנות ובן, 12 נכדים ושני נינים.

מושתלת הכליה לא שרדה את הנגיף

לפני ארבע שנים עברה רחל סגרון ניתוח השתלת כליה. כשפרצה מגפת הקורונה היא נשמרה במיוחד בגלל השתייכותה לקבוצת הסיכון. "במשך כל התקופה שמרנו על אמא, כי ידענו שאם הקורונה תפגוש אותה זה יהיה הסוף", מספרת הבת אפרת.
6 צפייה בגלריה
רחל סגרון
רחל סגרון
"הייתה עוזרת לכל מי שרק רצה". רחל סגרון
( באדיבות המשפחה)
6 צפייה בגלריה
רחל סגרון
רחל סגרון
רחל סגרון
( באדיבות המשפחה)
אבל המאמצים לא עזרו בסופו של דבר, וסגרון נפטרה בבית החולים תל השומר, זמן קצר לאחר שאובחנה כחולה בקורונה. "הייתה לה דלקת והיא הלכה ונחלשה", מספרת הבת. "אחרי כמה ימים במיון של שערי צדק החזרנו אותה הביתה, ואז בבדיקה גילינו שהיא נשאית של הנגיף. היא אושפזה בתל השומר ואחרי כמה ימים מצבה התייצב. אפילו אמרו לנו שמתכוונים לשחרר אותה. היא ואבא כבר קבעו תור לחיסון. אבל יומיים לאחר מכן אמרו לנו שהמצב לא טוב. חלף עוד יום והודיעו לנו שהיא נפטרה". בזמן שבני המשפחה טיפלו באמם, גילו כי גם האב, רפאל (63), אובחן כחולה קורונה. גם הוא נזקק לטיפול רפואי והיה מאושפז בבית החולים סורוקה בבאר שבע. "הוא חזר הביתה וכרגע נתמך בסיוע נשימתי. אנחנו מאוד דואגים לו ומקווים שיעבור את זה", מספרת אפרת.
רחל סגרון, בת 63 במותה, אם לשתיים וסבתא לשני נכדים, התגוררה ביישוב עותניאל. עד השתלת הכליה הייתה גננת וטבחית בישיבה ביישוב. מאז ההשתלה לא חזרה לעבודתה והקפידה להתנדב במועדון הוותיקים של הר חברון. "אמא הייתה עוזרת לכל מי שרק רצה. הייתה ידועה בבישולים, עזרה להורים צעירים בבייביסיטר ובישלה לילדי הגנים בהתנדבות. היא תחסר לכולנו", מספרת אפרת בדמעות.

הבעל נשאר לבד, שבור לב, בדיור המוגן

ביום שבו רבקה רבהון הייתה אמורה להתחסן נגד קורונה היא חלתה בנגיף. כמה ימים מאוחר יותר נפטרה בבית החולים. בעלה, שלום, נשאר עם עצב גדול והמון געגועים בבית האבות.
6 צפייה בגלריה
רבקה רבהון ז"ל
רבקה רבהון ז"ל
"השנה האחרונה הייתה נוראית עבורה". רבקה רבהון
(צילום: זאביק)
"סבתא רבקה חיכתה כל כך לחיסון נגד נגיף הקורונה", מסרת הנכדה, רחלי שלו. "זו הייתה סבתא שלא סבלה מכלום, בריאה, צלולה, חברה לחיים, אחת שעבדה כל ימי חייה, וכאשר נהנתה היא עשתה זאת עד הסוף. היא תפרה את תל אביב, ניו יורק ולונדון בהליכות בטיולים. היא וסבא היו מהזוגות של פעם, שלא נשארים דקה אחד בלי השני. עכשיו לסבא עצוב כל כך".
בני הזוג רבהון היו נשואים 63 שנים. "הם הכירו בראיון עבודה לבנק לאומי בתל אביב בגיל 19", מספרת הנכדה. "הם התקדמו במרוצת השנים והפכו למנהלים בכירים בבנק בו כל כך אהבו לעבוד. כשהתבגרו עזבו את תל אביב לטובת בית דיור מוגן בירושלים. השנה האחרונה הייתה נוראית עבורם, שנה של בידוד. אבל סבתא רבקה תמיד ראתה את הטוב, תמיד מאירה פנים, תמיד אופטימית, חייכנית ומסבירה שיהיה בסדר כי אמרו להם שהחיסונים יגיעו גם לבתי האבות".
"שבוע לפני שבאו לחסן אותם ערכו להם בדיקות. ואז, ביום החיסון, היא התגלתה כחיובית. היו לה כאבים בגוף, קשיי נשימה, ואז העבירו אותה לטיפול בבית החולים קפלן, שם מצבה החמיר עד שנפטרה. כל כך עצוב לנו בלי סבתא רבקה שלנו, שראתה את קו הסיום אבל לא הצליחה להגיע אליו לצערנו".
רבקה רבהון הייתה בת 82 במותה. הותירה אחריה בעל, שתי בנות, 9 נכדים ו-23 נינים.

ניצולת השואה נלחמה על כל נשימה

אילנה אזולאי שרדה את השואה, כשהיא ובני משפחתה הוחבאו במרתף של משפחה נוצרייה. היא הצליחה להישאר בחיים במלחמת העולם השנייה, אבל במלחמתה בנגיף הקורונה לא הצליחה לנצח. ביום חמישי נפטרה בבית החולים הלל יפה שבחדרה, מצטרפת לסטטיסטיקה העגומה של מתי חודש ינואר. בת 93 הייתה במותה.
6 צפייה בגלריה
אילנה אזולאי ז"ל
אילנה אזולאי ז"ל
"לא נפטרה בטרם עת". אילנה אזולאי
(באדיבות המשפחה)
אזולאי התגוררה במשך 20 שנה בבית דיור מוגן בחיפה. היא עברה מספר בדיקות קורונה בשנה האחרונה. בבדיקה התשיעית, לפני קצת יותר מחודש, היא התגלתה כחיובית לנגיף.
״אמא עברה לבית החולים במצב קשה מאוד, היא התקשתה לנשום", מספר בנה, אריק אזולאי. "מצבה החמיר. היא הייתה מוקפת צוות אנושי מדהים בהלל יפה, מלאכים אמיתיים שעשו הכל כדי שאמא תשרוד. היא נלחמה איתם על כל נשימה, עד שבחמישי האחרון הכוחות שלה לא יכלו לה יותר והיא נפטרה״.
״אמי שרדה את השואה, השאירה אחריה 3 ילדים, 6 נכדים ועוד 6 נינים. היא נלחמה כדי לשרוד, אבל הנגיף הקטלני הכריע גם אותה", אומר אריק.
הבת אורנה הוסיפה בכאב גדול: "אמא שלי לא נפטרה בטרם עת. אמא חיה 93 שנים באושר רב, מוקפת אהבה. ראינו אותה בימיה האחרונים והיא נאבקה כמו שתמיד נאבקה. הייתה אישה כל כך חזקה. סליחה, אמא, שלא יכולנו להיות לצידך יותר בימייך האחרונים כמו שאת היית לצידנו כל חיינו. התקופה האחרונה והארורה, שנמשכה ארבעה שבועות, הייתה הקשה בחייך ולא היינו שם לאחוז את ידך. אנחנו גאים בך ואוהבים אותך אהבה אמיתית. דמותך היפה, תווי פנייך הנאים, עינייך הירוקות, יהיו חקוקים בנו לעולם. ביאליק אמר: היה איש ואיננו עוד. אבל שירת חייך לא נגדעה. את שירת חייך נישא עימנו לעד".