דווקא בזמן משבר הקורונה, שבו זקוקים ישראלים רבים לסיוע, חלקם נתקלו באטימות הרשויות. נציב תלונות הציבור ומבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף היום (שלישי) בדו"ח כי מתחילת המשבר במרץ ועד סוף חודש יוני הוגשו לנציבות 1,677 תלונות בנושאים העוסקים בקורונה. 1,253 מהתלונות הוגשו נגד הביטוח הלאומי. כ-82% מהן נמצאו מוצדקות. תלונות מעטות הוגשו נגד רשות המסים ושירות התעסוקה, שגם אליהם פנו מאות אלפים.
בעקבות הגבלות הקורונה הנרחבות, שהוטלו במרץ, הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו מאות אלפי עובדים. הטיפול בתביעות הטיל עומס יוצא דופן על הביטוח הלאומי. 93.6% מהתלונות שהוגשו לביטוח הלאומי עסקו בנושא גמלאות – בעיקר בנושא דמי אבטלה.
כ-41% מהתלונות בנושא דמי אבטלה היו על עיכוב בטיפול, שבעקבותיו לא קיבלו הפונים – שהיו זקוקים מאוד לכסף – את דמי האבטלה שסברו שמגיעים להם. כ-25% מכלל התלונות בנושא עסקו בעצם ההכרה בזכאות לדמי אבטלה.
התלונות הבולטות:
לא קיבלו דמי אבטלה בגלל רובוט: אישה שיצאה לחופשה ללא תשלום הגישה בחודש מרץ תביעה לקבלת דמי אבטלה. עד שהגישה תלונה לנציבות במאי, קיבלה רק מקדמה בגובה 2,000 שקלים.
בבירור שערכה הנציבות עולה כי תביעתה טופלה באמצעות רובוט דיגיטלי, שהזין את נתוני התביעה למערכות המחשוב של הביטוח הלאומי. בבדיקה התברר כי במקרים שבהם היה חסר בטופס התביעה נתון כלשהו שנדרש להזין, עצר הרובוט הדיגיטלי את הטיפול בתביעה, בלי שנשלחה התראה על כך לגורם אנושי לשם המשך טיפול.
התקלה השפיעה על תובעי אבטלה רבים. בסופו של דבר הודיע הביטוח הלאומי לנציבות כי כל התביעות שהטיפול בהן עוכב על ידי הרובוט טופלו והתובעים קיבלו את דמי האבטלה.
התפטר בגלל קרובים בקבוצת סיכון – ולא קיבל אבטלה: עובד התפטר מעבודתו במרץ, מחשש שייחשף לנגיף הקורונה במקום עבודתו וידביק בו את אמו הקשישה הנמצאת בקבוצת סיכון. האיש הגיש תביעה לביטוח הלאומי לדמי אבטלה, אך עד מאי הוא לא קיבל שקל.
הביטוח הלאומי מסר לנציבות כי אם עובד התפטר בשל הבריאות שלו או של בן משפחתו, יראו את ההתפטרות כפיטורים, אך התפטרות רק בשל חשש להדבקה אינה מוכרת כפיטורים. בהתאם, נקבע שזכאותו לדמי אבטלה תחול שלושה חודשים לאחר שהתפטר.
בעקבות פניית הנציבות התקיים עוד דיון, ובסופו הוחלט לראות בהתפטרות בשל רצון להגן אוכלוסייה בסיכון – התפטרות מוצדקת. בהתאם לכך גובשה והופצה הנחיה לסניפים. לנוכח שינוי עמדת הביטוח הלאומי, האיש קיבל את התשלום המגיע לו ממרץ.
הטרטור של שחקנית התיאטרון: שחקנית תיאטרון הפסיקה את עבודה בתקופת המשבר ותבעה דמי אבטלה. לטענתה, במשך כמה חודשים לא שולמו לה דמי אבטלה, מלבד מקדמה בסך 2,000 שקל. בפנייתה לנציבות היא ציינה: "לחיות על 2,000 שקל, זה להישאר רעב".
מבדיקה בביטוח הלאומי התברר שהשחקנית ציינה שהיא עובדת בתיאטרון גם כעצמאית ובשל כך הופחתה מדמי האבטלה שלה כשכירה הכנסתה העצמאית, אך הטיפול לא הושלם ולא התבקש ממנה מידע נוסף על עיסוקה כעצמאית. לאחר התערבות הנציבות, קבע הביטוח הלאומי כי היא שכירה ומדמי האבטלה לא יופחתו הכנסותיה כעצמאית.
חל"ת בתקופת היריון: אחת התלונות נגד שירות התעסוקה הוגשה על ידי עובדת בהיריון, שהוצאה לחופשה ללא תשלום ב-24 במרץ. היא הגישה בקשה לדמי אבטלה וגם דיווחה לשירות התעסוקה על היותה דורשת עבודה. היא ציינה בטפסים את מועד הפסקת העבודה.
למרות זאת, קיבלה דמי האבטלה רק מהמועד שבו נקלט רישומה בשירות התעסוקה – 12 באפריל. "אני בבית ללא משכורת בהיריון מאוד מתקדם. מנסה להשיג את ביטוח לאומי ולשכת התעסוקה. אני כועסת , מאוכזבת ובעיקר מותשת מלקבל מענה", כתבה האישה.
הנציבות פנתה לשירות התעסוקה ומשם נמסר כי תוקן הדיווח לביטוח הלאומי והאישה קיבלה את כל הכסף המגיע לה.
חודש בבידוד – בלי שהיה בכך צורך: אישה שנחשפה לחולה מאומת ב-24 במרץ פנתה למד"א וביקשה לעבור בדיקת קורונה. היא ערכה בדיקה, אך לא קיבלה תוצאה. ב-5 באפריל היא פנתה שוב למד"א ובעקבות כך הופנתה לבדיקה חוזרת. ב-10 באפריל קיבלה הודעה להיבדק שוב, על אף שלא קיבלה את תוצאות שתי הבדיקות.
לאחר ששהתה בבידוד כשלושה שבועות, בלי שקיבלה את תוצאות הבדיקות ובלי שמשרד הבריאות השיב על פניותיה, פנתה האישה לנציבות. ב-22 באפריל רופא ממשרד הבריאות אישר לאישה בדיקה רביעית. כעבור יומיים קיבלה תוצאה שלילית. בנציבות קבעו שהתלונה מוצדקת ושמהממצאים עולה שחלק מהימים שבהם שהתה בבידוד היו לשווא.
שלושה ילדים, שני חדרים וחולה קורונה: במקרה נוסף התלוננה אישה בקבוצת סיכון, המתגוררת בדירת שני חדרים עם שלושת ילדיה – אחד מהם נכה 100%.
האישה ציינה כי בנה בן ה-17 חלה בקורונה ושבקופת חולים מכבי סרבו לפנות אותה למלונית. לדבריה, הבן החולה הסתגר בחדרו כדי לא לסכן את אמו ואחיו הנכה.
עם קבלת התלונה פנתה הנציבות לקופת חולים מכבי, ורק אז זו נרתמה לסייע. בעת בירור התלונה שוחחו עובדי הנציבות עם האם הנסערת. הם הרגיעו אותה והבטיחו לנסות לעזור. בעקבות ההתערבות הועבר הבן למלונית ביום שבו הוגשה התלונה.
ניצולת שואה בת 99 ללא מזון: וכמו תמיד גם ניצולי שואה נפגעים. תושב חיפה פנה לנציבות סמוך לערב ליל הסדר וסיפר כי הוא ואשתו, שניהם בני יותר מ-70, מתגוררים עם חמותו, ניצולת שואה בת 99. הוא ציין כי בשל ההגבלות שהוטלו עקב מצב החירום ושל המצב הרפואי של אשתו, הם אינם יכולים לצאת מהבית ולרכוש מוצרי מזון ותרופות. הוא ציין כי אין למשפחה קרובים בארץ.
לטענתו, הוא ניסה ליצור קשר עם כמה גופים, ובהם עיריית חיפה והביטוח הלאומי, אולם אף שכל הגופים שאליהם פנה היו אדיבים מאוד, אף אחד לא סייע לו. הוא הוסיף שחמש החמגשיות שאגף הרווחה בעירייה אמור לספק אינן מספיקות לשלושתם.
בנציבות פנו בדחיפות למנהלת המחלקה לשירותים החברתיים בעירייה. המנהלת הבטיחה שגורמים בעירייה ייצרו קשר עם המשפחה על מנת לספק להם תוספת מנות מזון. לאחר החג סיפר האיש שהדברים באו על תיקונם.
החולה הסופנית לא זכתה לביקור הקרובים: אישה שאובחנה כחולה במחנה סופנית בשלבים מתקדמים ביקשה להזמין את קרובות משפחתה, המתגוררות באתיופיה, לביקור פרידה בישראל. נוכח החלטת הממשלה להנהיג מדיניות "שמיים סגורים" ולאסור כניסת לא ישראלים, לא קיבלו הקרובות אישור כניסה. בנציבות פנו לרשות האוכלוסין ולמשרד החוץ, ואושרה כניסת קרובות המשפחה, בכפוף להפקדת ערבות ועמידה בהנחיות משרד הבריאות.
הגיע להסדיר מעמד בצה"ל ונתקע בארץ: ישראלי המתגורר באוסטריה הגיע בתחילת מרץ לצורך הסדרת מעדו בצה"ל, בשל בעיות רפואיות. בשל המשבר הודיע צה"ל שלא ניתן לתאם לו לבדיקה, אבל מצד שני הוא לא יכל לחזור לאוסטריה בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציא נגדו הצבא. בעקבות פניית הנציבות תואמה לצעיר בדיקה בלשכת הגיוס ובעקבותיה קיבל פטור משירות צבאי. הצעיר ביקש לצאת מהארץ, אבל אז התברר שהצו תקף. הנציבות התערבה שוב והוא שב לאוסטריה.
רוצה דואר? תשלמי: כדי לשפר את שירותיה מתקשרת רשות הדואר עם בעלי עסקים פרטיים, המשמשים כמרכזי מסירה של דברי דואר. בתקופת הקורונה נסגרו חלק מעסקים אלה.
אישה התלוננה שבעל חנות ששימשה מרכז מסירת דברי דואר ונסגרה בשל המשבר, דרש ממנה, כשהחנות הייתה סגורה תשלום עבור דואר שנשלח אליה. בעקבות פניית הנציבות בדק דואר ישראל את התלונה והתברר שבעל החנות התנה בתשלום את מסירת הדואר. בדואר אמרו שהבקשה לא תקינה ובסופו של דבר ניתן הדואר לאישה ללא תשלום.
ביטוח לאומי: "העומס היה אדיר, אנו מפיקים לקחים"
בתגובה לדו"ח נמסר מהביטוח הלאומי: "משבר הקורונה הביא לפתחנו מספר חסר תקדים של כמיליון תביעות לדמי אבטלה, לעומת 17 אלף תביעות בממוצע לחודש בימי שיגרה. עקב כך הסטנו מאות עובדים מעבודתם השגרתית לטיפול בדמי אבטלה, וזאת בנוסף למאות עובדים לעיבוי כוח האדם במרכזים הטלפוניים. כדי לענות על הביקוש למידע הקמנו 'מתחם קורונה' באתר האינטרנט שלנו, שריכז את כול האינפורמציה העדכנית בנושא דמי האבטלה. כמו כן פרסמנו באופן אינטנסיבי בכול אמצעי התקשורת מידע על אופן מילוי והגשת התביעות ועודדנו את הציבור להיכנס לאתר אישי שבו מופיע המידע הנוגע רק להם.
"למרות העומס האדיר הצלחנו לסיים את הטיפול ברוב האזרחים וכמעט כולם קיבלו תשלום מלא של דמי האבטלה. עם זאת, אנו מודעים לכך שהשירות השוטף נפגע וישנם אזרחים שלא זכו למענה במוקד הטלפוני או בערוצים אחרים, וכן אנו מודעים גם לטעויות שנעשו בתהליך העבודה, אך במקביל הפעלנו אמצעי בקרה לאיתור ולתיקונן.
"בתחילת המשבר המענה המיידי שניתן לעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם היה תשלומים על פי חוק אבטלה ותנאי זכאות שלא התאימו למצב שנכפה על העובדים, ולכן אי-העמידה בתנאי החוק גרמה בצדק לתלונות רבות. כמענה לכך יזמנו וגיבשנו מספר רב של תיקוני חקיקה, אשר הגמישו את תנאי הזכאות ואפשרו לשלם דמי אבטלה למאות אלפי אזרחים. בימים אלה אנחנו בעיצומו של תהליך מורכב של הפקת לקחים בתחומי התפעול והשירות לציבור כדי לשפר את המענה שיינתן בעתיד לציבור הרחב אותו אנו משרתים".
הדר גיל-עד השתתפה בהכנת הכתבה
