לאחר חודשים רבים, 452,379 תלמידי כיתות ז'-י' המתגוררים ביישובים ירוקים, צהובים ו"כתומים בהירים" יחזרו ביום ראשון ללמידה בבתי הספר במסגרת הפעימה השלישית שעליה החליט קבינט הקורונה. מתחילת השנה למדו תלמידי כיתות ז'-ט' 16 ימים לכל היותר ותלמידי כיתות י' 20 ימים.
החל מיום ראשון ילמדו בבתי הספר 1,837,373 במסגרות השונות. הלימודים יתקיימו בקבוצות של עד 20 בקבוצה, לפחות יומיים בשבוע. בהתאם למתווה שנקבע בתיאום עם משרד הבריאות, בתי הספר יהיו פתוחים שישה ימים בשבוע. מורה יוכל לעבור בין ארבע קבוצות קבועות ותלמיד יוכל לעבור בין שתי כיתות אורגניות.
ביישובים אדומים וכתומים רגילים הלמידה תימשך במתכונת הפעילות הנוכחית: לאורך חמישה עד שישה ימים בשבוע, לא יאוחר מהשעה 14:00 בצהריים. כמו-כן, תלמידים בשילוב אישי במסגרות החינוך הרגיל ימשיכו ללמוד בהתאם לתכנית האישית המותאמת להם.
לאחר שלושה סגרים, התלמידים חוזרים בתקווה אך גם בחשש שמדובר במצב נזיל וזמני והם עלולים לחזור ללמידה מרחוק. חוות דעת שכתב פרופ' רצף לוי, שייעץ בשנה האחרונה למספר מדינות בארצות הברית בנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה, מתארת את הנזק ארוך הטווח שנגרם לילדים ולבני נוער.
מדובר בחוות דעת שצורפה לעתירה שהוגשה לבג"ץ בסוגיית החזרת כיתות ז'-י' לבתי הספר. לוי כתב כי לפגיעה ברציפות התפקודית של מערכת החינוך ישנן השלכות בריאותיות ישירות ועקיפות. "הפגיעה כוללת מגוון היבטים, בהם אובדן שנות לימוד, אובדן מתמשך של הרגלי לימוד וכישורים בשנים קריטיות ופגיעה במיומנויות חברתיות".
מעבר לכך להיעדרות מבית הספר קיימות השפעות בריאותיות עקיפות כמו השמנת יתר כתוצאה משהיה ממושכת בבית, דיכאונות, התמכרות למסכים וחשיפה לסמים ואלימות. אלה נובעות מעצם היותה של מערכת החינוך עוגן מרכזי בשימור מסגרת רגשית וחברתית תומכת.
סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אודליה שינדרוף, אמרה שהתרגשות הילדים השבים לספסל לימודים הם כמעט באותה רמה של תלמידים העולים לכיתה א': "אחרי ארבעה חודשים בהם לא פקדו את ספסל הלימודים וכמעט אפס מפגשים חברתיים, התלמידים כמהים לחזור לשגרת מפגשים ולמידה במוסדות החינוך. איזה ילדים יפגשו המורים בשבוע הבא? בוודאי לא אותם ילדים שפגשו לפני ארבעה חודשים: חלקם איבדו תקווה, חלקם מיואשים מהפער הלימודי, חלקם היה בבידוד חברתי וחלקם הפנים את קשיי הבית בתקופת הקורונה".
שינדרוף אמרה כי לצד החזרה ללימודים, מרחף החשש מהדבקה ובידודים אם ההורים והצוותים החינוכיים לא יתחסנו. "יש חשש הגדול מסגר נוסף מיד אחרי פסח אם חס ושלום התחלואה תעלה", היא אומרת, "ואז שוב הראשונים לשלם את המחיר יהיו הילדים. מקווה בכל ליבי שמערכת הבריאות ומקבלי ההחלטות מבינים את הנזק הנורא אשר קרה בהשארת הילדים אחרונים בסדר העדיפויות"
"לא בטוח שזו חזרה אמיתית"
גלי אדרי, תלמיד כיתה ט', שמח לחזור לבית הספר, בעיקר בשביל לפגוש את החברים ואת המורים ולחזור לשגרה שחסרה לו מאוד. "הקורונה היא תקופה קשה ומאתגרת", הוא מספר, "כשהכול רק התחיל אני וחבריי לא ידענו מה מצפה לנו. אחרי שנים של למידה במתכונת תלמיד-לוח-מורה, ציפו מאיתנו לגמישות באופן הלמידה וללמידה עצמאית אינטנסיבית. את רוב החומר מצפים מאיתנו ללמוד לבד. יש עומס, הלמידה היא מסורבלת. אצלי בכיתה המורים פיצו על הריחוק בזום ויצרו קשר אישי טלפוני מעבר לשעות הלימוד. זה היה נחמד והערכתי את זה מאוד".
"היה מעיק לא להיפגש עם החברים אבל הצלחנו להתרגל", ממשיך אדרי, "שמרנו על קשר בטלפון וברשתות החברתיות וגם נפגשנו קצת בין הסגרים. לי באופן אישי קשה עם כל ההגבלות. הפסקתי ללכת לשיעורי גיטרה, ללכת לטיולים ותוכניות שהיו לי התבטלו".
"אני לא בטוח במאה אחוז שזאת חזרה אמיתית", אומר אדרי, "כבר חווינו את זה בעבר ושוב היה סגר. קצת איבדתי אמון, יש לי חשש שעם החזרה יעמיסו עלינו אפילו יותר משימות ומבחנים כדי להשלים את כל הפערים. אני הייתי רוצה שיתמקדו בגיבוש של התלמידים מחדש".
עמית בר, תלמיד כיתה ט' מטל אל שבמועצה האזורית משגב, מתרגש לחזור ללימודים: "שמח שאראה שוב את החברים וגם את המחנכת שלי. בתקופת הלמידה מרחוק היה ממש קשה לייצר קשר אישי עם כל מורה, שזה משהו שלדעתי הוא ממש חשוב ובלתי נפרד מתהליך הלמידה בבית הספר. במהלך הסגרים היה לי קשה בעיקר בגלל שרוב השנה היינו סגורים בבית בלי שום אפשרות לצאת אך גם בגלל שכאשר אתה כל היום בבית אין לך באמת סדר יום אמיתי. אתה צריך ליצור ולייצר לעצמך את סדר היום".
יאיר יוחאי, תלמיד כיתה ט' בישיבת אמית כפר גנים בפתח תקווה, אומר: "האמת היא שאם לפני חודש היו אומרים לי שחוזרים לישיבה וללמידה הרגילה הייתי מאוד מבואס, אבל היום אני מאוד שמח על כך. אמנם הרבה יותר כיף ומהנה ללמוד מרחוק דרך הזום, אבל אין שום תחליף לקשר האישי בין המורים והתלמידים וזה דבר שהיה לי חסר".
"קצת חבל לי שחוזרים רק לכמה ימים בשבוע ויש קפסולות ואי אפשר לראות את כל השכבה", אומר יוחאי. "אבל אני עדיין מעודד ורוצה להאמין שהקשר שלנו בתור שכבה יהיה טוב כמו שהיה לפני ושנצליח להיות מגובשים למרות התקופה שהיינו מרוחקים".
אליה אשכנזי, תלמידת כיתה ט' בתיכון אורט דפנה בקריית ביאליק מצפה לחזרה ללימודים בבית הספר: "בלמידה בבית יש קשיים רבים הרבה קשיים, בין אם זה הקושי בתקשורת בין המורים לתלמידים ובין אם זה הקושי הרגשי בלא לראות את החברים. בכל פעם שהודיעו על מתווה חדש ייחלתי לזה שיחזירו גם אותנו, זו שנה משמעותית, שלא תחזור".
דוניה הינו, תלמידת כיתה י' מתיכון ג׳וליס דרכא מספרת: "חיכיתי כל כך הרבה זמן לרגע שנחזור לבית הספר. היו ימים שמאוד נהנתי להישאר בבית, עם הפיג'מה וללמוד דרך הזום, אבל המקום שלנו הוא בספסל הלימודים מול המורה וליד החברים. גם אם השגרה שונה, אני עדיין מעדיפה לחזור לשיעורי כימיה ומדעים, מנהיגות ופרויקטים משותפים בבית הספר, לפגוש את החברים שלי ואת המורים ולהרגיש את האוויר הפתוח בהפסקות. אין ספק שהחשש מסגר נוסף תמיד מרחף מעליי ולכן יש איזה פחד שאולי זה כיף זמני".
גם המורים מחכים לחזרת התלמידים. משכית זרביב, מנהלת חטיבת הביניים, במדרשת אמית במודיעין אומרת: "החזרה היא אושר גדול. התלמידות זקוקות לזה כמו אויר לנשימה. הלמידה בזום לא קלה והחזרה לנורמליות משחררת ומחזקת אותן בשנה המורכבת כל כך. החזרה היא רק ליומיים בשבוע בקפסולות ועוד מעט יש חופשת פסח כך שרצף לימודי כבר לא יהיה בתקופה הקרובה".
ענבל רון, מנכ"לית רשת דרור בתי חינוך, מוסיפה: "ההנחה שלי לגבי הילדים ובני הנוער היא שכולם בלי יוצא מהכלל נפגעו בשנה האחרונה בכל הרמות: חברתית, רגשית, ירידה בתחושת הערך העצמי, לימודית ועוד. לכן החזרה לביה"ס היא כל כך חשובה דווקא למפגש האנושי, לפני הכל. לצערי, בימים האחרונים נשמעים קולות המדברים על הגברת הלחץ בהיבט הלימודי תוך שימוש במושגים של 'מרתוני לימוד'. לטעמי זהו שיח שלילי אשר עלול להוות אסון ברמה האנושית, החינוכית, החברתית והלימודית. אל לנו להלחיץ בני נוער שאין להם כרגע שום אוויר, שום תחושת ערך. זה יזיק באופן קשה לעתיד".
"צריך לאפשר לתלמידים תקופת החלמה", אומרת רון, "לתת להם תקווה וחיבור מחדש ללמידה. להאיר זרקור על החברה והחזרה לשגרה, אלו מסרים מהותיים לאחר תקופה ארוכה כל כך של תלישות".
