עם שוך מגפת הקורונה בישראל ושבועיים מאז שחזרו כלל תלמידי ישראל ללימודים מלאים ללא קפסולות - מתרבים הדיווחים מצד מורים שנאלצו ללמד במשך יותר משנה מרחוק, מיועצות בית-ספריות ומהורים, על תלמידים שמתקשים ואף מסרבים להגיע לבתי הספר וכן על עימותים ומקרי אלימות בין תלמידים בהפסקות.
היו גם מי שסיפרו על איחורים תכופים והתמודדות עם תחושות חרדה וירידה בביטחון העצמי בקרב חלק מהתלמידים - כל זאת בשל קשיי ההסתגלות של תלמידים רבים מאז החזרה המלאה ללימודים במוסדות החינוכיים. הם צופים שהמצב יימשך לכל הפחות כמה שבועות, כשבינתיים ממשיכים בתי הספר למקד מאמצים לקליטה רכה ככל האפשר וחזרה לשגרה.
לצד חדוות החזרה לשגרה והגעגועים לחברים, למורים וללמידה בבית הספר, נאלצים התלמידים להסתגל מחדש - ולרבים מהם המצב החדש-ישן לא קל. מנהלת מחוז המרכז במשרד החינוך, ורדה אופיר, אמרה שמדיווחי מפקחים במשרד עולה כי תלמידים רבים עדיין מתמודדים עם קשיים והמערכת מגויסת על מנת לסייע להם. "מאז החזרה לבתי הספר", היא אמרה, "ישנם תלמידים שמתקשים להתרכז כשיש רעש; הם מתקשים לשבת באופן רצוף במהלך השיעור משום שבבית הם היו רגילים לקום, ללכת מחדר לחדר ולא היה להם סדר יום קבוע".
"הריחוק גרם לילדים לאבד כישורים חברתיים", אמר אב לתלמיד בחטיבת ביניים בחיפה. לדבריו, בנו מתלונן על מריבות וחיכוכים רבים בין תלמידים. "יש פחות סבלנות והמתחים והחרדות גוברים", הוסיף האב. "אין ויתורים וכל הזמן יש מאבקים וריבים". לדברי האב הצטרפה אם לתלמידה ממרכז הארץ. היא אמרה כי בתה מסרבת לחזור לבית הספר. אם אחרת שבנה שב לספסל הלימודים סיפרה על תחושת חוסר אונים בשל העובדה שבנה מסתגר בחדרו והוא מסרב להיפגש עם חבריו.
כמו פקק שהשתחרר
נועה פניג-הכט, יועצת חינוכית מגני תקווה, אמרה כי הצוותים החינוכיים מזהים מורכבות מאוד גדולה בהסתגלות לחזרה לשגרה: "מצד אחד יש רצון גדול למפגשים הפיזיים, ומצד שני צפים הרבה קשיים והתמודדויות. יש קושי בהתרגלות המחודשת לשגרה וכן קושי לייצר מציאות עם ודאות. דווקא החזרה לשגרה מציפה המון חרדות".
אם כן, ממה בדיוק אותם תלמידים חרדים? "משגרה לחוצה", משיבה פניג-הכט, "וכן מהתמודדות עם סיטואציות שבתקופת הקורונה הם נמנעו מהן באופן טבעי". לדבריה, "יש אתגרים רבים בכל הנושא החברתי. זה כמו פקק שהשתחרר והעיסוק סביב דימויי גוף והפרעות אכילה גבר".
כך למשל י', תלמידה ממרכז הארץ, סירבה להגיע לבית הספר בטענה שעלתה במשקל. בשל כך, היא ביקשה לשוב אליו רק בשנה הבאה. תלמיד אחר שחווה קשיים חברתיים שעמם לא התמודד בתקופת הקורונה דיווח על מתח רב בשל העובדה שעליו להתמודד עם מפגשים חברתיים.
נועה פניג-הכטמירב כתפי, יועצת חינוכית בבית הספר "שרת" ברמלה, אמרה: "תלמידים שחוו קשיים לימודיים, רגשיים ומשפחתיים עוד בטרם פרץ המשבר, הם האוכלוסייה הכי פגיעה כיוון שהשנה הזו רק העצימה את הקשיים הללו". לדברי כתפי, הצוותים החינוכיים "מנסים לסייע לילדים המתקשים להסתגל לחזרה למסגרת - ללמידה פרונטלית, לכללי התנהגות ולדרישות לימודיות. אחרי חזרה מכל סגר צפו קשיים: ילדים שמסתגרים ולא יוצרים קשרים חברתיים, בעיות התנהגות והתפרצויות זעם. הדבר הקשה מכל הוא דיווחים על אלימות במשפחה".
כתפי הוסיפה: "ההבנה שלנו כצוות חינוכי היא שהטיפול חייב לכלול את כל הגורמים בבית הספר, בבית ובקהילה". היא ציינה בין היתר כי זוג הורים פנה אליה בבקשה להדרכה ולסיוע בהתמודדות עם ילדם, שלא רצה ללמוד והגיב בהתקפי זעם. כתפי סיפרה גם על אם לילדה בכיתה ד' שביקשה עזרה בשל העובדה שבתה לא מוכנה להיפגש עם חברות ומסתגרת בבית. "עם החזרה לשגרה", אמרה היועצת החינוכית, "עלינו להיות קשובים וערניים לכל שינוי או סימן מצוקה מצד התלמידים על מנת לתת מענה מתאים ומהיר".
מירב כתפילדברי כתפי, אחת הסיבות לקשיים שתוארו לעיל היא היפוך השעות: "התלמידים התרגלו ללכת לישון מאוחר וכעת הם מתקשים להגיע בזמן ללימודים. כבר באמצע היום חלק מהתלמידים מתלוננים על עייפות. ניכר כי התלמידים צריכים לארגן מחדש את סדר היום שלהם ולהתרגל לקימה המוקדמת בבוקר וליום לימודים ארוך".
כמו כן, טוענת היועצת כי למרות שיעורי הזום המגוונים, המשימות המתוקשבות וסרטוני ההסברה, "התלמידים התקשו להבין את החומר מרחוק, ונושאי הלימוד לא הובנו להם בצורה מספקת. יש תלמידים רבים שהקשב והריכוז שלהם בלמידה מרחוק הקשה עליהם את הלמידה. בכל זאת, זה לעולם לא יהיה כמו בלמידה בתוך כיתה".
האתגר: לשקם את הקשב ואת הרגלי הלמידה
קמיליה ארביב-שמול, מורה בבית הספר היסודי "קשת" במזכרת בתיה, הוסיפה: "בעקבות השינויים הרבים שנעשו, אותם ילדים איבדו את הסדר הבסיסי וההסתגלות בחזרה לשגרה. זה קשה להם. הם עברו בבת אחת לכיתה מלאה, צפופה ורועשת יותר והפניוּת ליחס אישי במהלך השיעור פחתה".
קמיליה ארביב-שמול "החזרה למערכת מלאה בתקופה זו של השנה יוצרת אצל התלמידים בלבול רב שמתחיל בהתארגנות לשיעורים והבאת ציוד לשיעורים שהם לא רגילים אליו - וזה ממשיך ביחסם למקצוע", ציינה ארביב-שמול. "עד כה למדנו בעיקר את מקצועות הליבה וכיום אנו חוזרים ללמד מקצועות נוספים כגון מולדת, תרבות יהודית, אמנות, חקלאות וכו'. התלמידים חשים את חוסר הרצף לאורך השנה ומתקשים להכיל את חשיבות המקצועות שנוספו". לדבריה, הקשיים המרכזיים הם איבוד יכולת הקשב והרגלי הלמידה.
"החזרה לשגרה היא ברוכה, אך השינויים הרבים שעברנו עוד מהדהדים בימים אלו ועוד ימשיכו להדהד; כדי להחזיר את הרגלי הלמידה הנכונים - ניצבת בפנינו עבודה ארוכה וקשה; זאת במקביל להכלה של מצבם הרגשי של התלמידים. זה המקום והזמן שלנו כצוות וכמערכת להסיק מסקנות וללמוד מהי הדרך הנכונה לעבוד אם מצב זה יחזור, חלילה".
עינב לוק, מנהלת השרות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, הסבירה כי החזרה המיוחלת ללמידה במתכונת מלאה מעוררת מנעד רגשי בקרב התלמידים, הצוות וההורים. "מצד אחד, כולם ייחלו לשגרה ולתחושת ביטחון ויציבות, אך מצד שני - החזרה לשגרה מלווה בחשש מפני פערים שנוצרו, מריחוק או תחושת ניכור".
לדברי לוק, "החשש מפני נגיף הקורונה שעדיין לא פס מעולמנו מרחף ממעל, לצד הקושי בפרידה משגרת החיים והלמידה המשולבת שאליה התרגלו הצוותים, התלמידים והוריהם". עוד אמרה לוק כי כבר לקראת החזרה המלאה לשגרת הלימודים, "הנחה השירות הפסיכולוגי-ייעוצי את צוותי החינוך לאפשר תהליכי הסתגלות והתמקמות מחדש, וכן לתת תוקף ומקום להבעת רגשות מורכבים ולהציע מענה תומך של קשר וסיוע. לאורך השנה הקצה משרד החינוך יותר ממאה מיליון שקלים למתן מענים פרטניים וקבוצתיים, כמו גם להכפלת שעות הייעוץ החינוכי לגני הילדים. כעת, החזרה הפיזית לבתי הספר מאפשרת מתן מענה ממוקד יותר".
