מערכות הבחירות החוזרות ונשנות גורמות לישראלים רבים לחשוב על האפשרות לשים פתק לבן בקלפי בתור מחאה. אבל למעשה, אין לכך שום משמעות של מחאה – אלא פשוט של עוד קול שמתווסף לרשימת הקולות הפסולים, יחד עם אלה שנקרעו או קושקשו. אז למה יש פתק לבן? האם יש משמעות לקולות הפסולים בבחירות בישראל? ומה קורה בעולם? ynet מסבירים בחירות.
- כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ספירת קולות, ארכיון
(צילום: אלכס גמבורג)
מה נחשב קול פסול?
סעיף 78 לחוק הבחירות לכנסת קובע שישנם כמה סוגים של קולות פסולים: קולות שהגיעו במעטפות שלא סופקו על ידי ועדת הבחירות המרכזית, פתקים שהיו במעטפות הצבעה שהגיעו באיחור לוועדה, כמו גם פתקי הצבעה שאינם עונים על דרישות החוק והחלטת הוועדה בכל הנוגע לגודל והצבע או פתקים ומעטפות שיש עליהם סימן כלשהו.
גם מעטפה שיש בה פתקים של רשימות שונות תיחשב קול פסול וכן מעטפה עם ארבעה פתקים ומעלה של אותה רשימה, פתק לבן ריק או פתק לבן שאינו עונה על ההגדרות שנקבעו בחוק לסימון הצבעה על גבי פתק לבן ריק.
האם הקולות הפסולים משפיעים על תוצאות הבחירות?
הקולות הפסולים כלל לא משפיעים על תוצאות הבחירות. כאשר ועדת הבחירות המרכזית מחשבת את מספר הקולות שנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה היא מתעלמת לגמרי מהקולות הפסולים, ומחשבת 3.25% מהקולות הכשרים בתור הסף של אחוז החסימה.
ההשפעה הציבורית היחידה של הקולות הפסולים היא שהם נכללים בחישוב אחוז ההצבעה, שמפורסם על ידי ועדת הבחירות.
ד"ר שפיראצילום: המכון הישראלי לדמוקרטיהאמנם הקולות הפסולים לא משפיעים על תוצאות הבחירות, אך הם מעידים על חוסר אמון במערכת הפוליטית. "כיוון שקולות פסולים נספרים בחישוב אחוז ההצבעה, אז ההנחה היא ששיעור הצבעה נמוך מלמד על חוסר אמון במערכת הפוליטית", הסביר ד"ר אסף שפירא, מנהל התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה. "בישראל דווקא אי-הצבעה מהווה הבעת מחאה יותר מאשר הצבעה בפתק לבן".
כמה קולות פסולים יש בדרך כלל?
בבחירות האחרונות שהתקיימו בישראל, בחירות 2020, היו 25,073 קולות פסולים – קצת יותר מחצי אחוז מכלל הקולות. בהשוואה לדמוקרטיות מבוססות אחרות מדובר בשיעור נמוך מאוד של קולות פסולים.
במבט היסטורי שיעור הקולות הפסולים בישראל נמצא בירידה. מעבר לתנאים הבסיסיים של שיטת בחירות פשוטה ויחסית, שמלכתחילה מקטינים את השיעור הצפוי של הקולות הפסולים, אפשר לייחס את הירידה לגורמים כמו התערות העולים בחברה, שיפור ההשכלה וידיעת קרוא וכתוב, ואולי גם ירידת קרנו של הפתק הלבן בשנים האחרונות.
בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות, מצבנו טוב מאוד מבחינת שיעור הקולות שנפסלים בבחירות. לפי סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישראל נמצאת במקום הנמוך ביותר בשיעור הקולות שנפסלים בקרב מדינות שלא סופרות את הפתק הלבן. במדינות שסופרות בנפרד את הפתק הלבן, רק להולנד יש שיעור נמוך מישראל של קולות שלא נחשבים (פתק לבן וקולות פסולים).
מה משפיע על שיעור הקולות הפסולים?
שיטות בחירות מורכבות יכולות להוביל את הבוחר לבצע יותר "טעויות" שיובילו לפסילת הפתק. כך למשל, במדינות שבהן מסמנים מועמדים על גבי הפתק ייתכן שסימון במקום הלא נכון או סימון מועמדים ממפלגות שונות יובילו לפסילה. גם הליכי הצבעה מורכבים, כמו הצבעה בדואר או הצבעה מוקדמת, עלולים להגדיל את שיעור הקולות הפסולים.
ישנן שיטות הצבעה ש"מעודדות" הצבעת מחאה באמצעות פתק פסול או לבן. כך למשל יש מדינות שבהן קבועה בחוק חובת הצבעה, ואף מוטל קנס על מי שלא מצביע, כמו אוסטרליה, בלגיה לוקסמבורג ועוד. במדינות אלה רבים מהאזרחים שלא מעוניינים להצביע יגיעו ויטילו פתק לבן או פסול.
אז למה צריך פתק לבן?
בכל קלפי נמצאת ליד פתקי הרשימות השונות גם ערימה של פתקים לבנים ריקים. המטרה של אותם פתקים היא לאפשר למי שרוצה להצביע לרשימה, אך לא מוצא את הפתק שלה בקלפי, לכתוב את סימנה ואת האות שלה בעט כחול על הפתק – ולהצביע.
אין קשר בין פתק לבן למחאה?
אין כל בסיס ממשי לתפיסה שלפיה פתק לבן הוא הצבעת מחאה או הימנעות. זאת לא המטרה שלו בישראל, וגם לא התוצאה של הצבעה בפתק לבן. הפתק נספר כקול פסול לכל עניין ודבר, ואין שום דרך לדעת כמה מצביעים שלשלו לקלפיות מעטפות עם פתקים לבנים.
למרות זאת, מפעם לפעם נשמעות קריאות לשלשל לקלפי פתקים לבנים כדי להביע מחאה פוליטית. כך למשל, בבחירות הישירות לראשות הממשלה ב-1996, בין שמעון פרס לבנימין נתניהו, נשמעו קריאות בציבור הערבי להצביע בפתק לבן, בין היתר כמחאה על מבצע ענבי זעם בלבנון.
במקרים אחרים היו ניסיונות להשתמש בפתק הלבן כמחאה באמצעות כיתוב. לפני בחירות 2009 היו שקראו לכתוב על גבי הפתק הלבן את השם "גלעד שליט", וכנראה שהיו כאלה שעשו זאת – אך אין שום דרך לדעת זו, כי מדובר בקולות פסולים כמו שאר הקולות שנפסלו.
ומה קורה בעולם?
יש מדינות שכמו ישראל גם אצלן הפתק הלבן הוא פתק פסול לכל דבר ואין לו מעמד בפני עצמו. מנגד, יש כאלה שסופרות את הפתקים הלבנים שהתקבלו, ויש כאלה שמאפשרות לסמן הימנעות באופן מפורש על גבי פתק ההצבעה. למרות שבפועל אין משמעות לפתקי ההצבעה הלבנים או הנמנעים, הספירה הנפרדת שלהם מעניקה להם מעמד מיוחד של הצבעת מחאה או הימנעות – הן בעיני הבוחר והן בעיני הפוליטיקאים.
לפי ד"ר שפירא, "הטענה המרכזית בזכות ספירת הפתקים הלבנים או הצבעות המחאה היא שמנגנון כזה עשוי להעלות את שיעורי ההצבעה, כיוון שמי שאינו מצביע כיום כלל מתוך מחאה יוכל להביע את מחאתו על-ידי הטלת הפתק הלבן. זה גם מפחית את ההצבעה למפלגות קיצוניות, מפלגות מחאה או מפלגות קטנות שהן בגדר קוריוז בלבד".
אבל, לצד זאת, שיעור גדול של פתקים לבנים או פתקי מחאה בבחירות עלול לערער את הלגיטימציה של הבחירות והשלטון.
