בתקופה האחרונה, וביתר שאת בימים האחרונים שבהם המתח בין מערכת אכיפת החוק למערכת הפוליטית שובר שיאים, שבה ועולה סוגיית הנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואיתה השאלה אם הוא יכול להמשיך לכהן בזמן שהוא מנהל את ענייניו המשפטיים, ואם בכלל השאלה יכולה לעלות לדיון. מהי נבצרות? ואיך היא קשורה להסדר ניגוד העניינים שעליו מסרב נתניהו לחתום? נעשה סדר בדברים.
נבצרות היא מוסד משפטי מוכר ומשמעותו שנושא משרה שלטונית אינו יכול למלא את תפקידו מסיבות שונות. כך למשל, סעיף 21 ל"חוק יסוד: נשיא המדינה" מסדיר נבצרות של נשיא המדינה מטעמי בריאות וקובע כי "הכנסת רשאית, בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה, לקבוע כי מטעמי בריאות נבצר מנשיא המדינה, דרך קבע, למלא תפקידו". סעיף 16 ל"חוק יסוד: הממשלה" קובע כי "נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו".
חוק היסוד לא עורך הבחנה בין סיבות בריאותיות לנבצרות של ראש ממשלה לבין סיבות אחרות, אלא קובע כי כאשר הוא לא יכול להמשיך למלא את תפקידו במשך 100 ימים רצופים – הממשלה התפטרה ביום ה-101.
לפיכך מתעוררות שתי שאלות: הראשונה היא מהן הנסיבות שבהן ראש הממשלה ייחשב כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו? השנייה היא מי הגורם שמחליט אם נסיבות הנבצרות מתקיימות במקרה הפרטני. חוק היסוד שותק ביחס לשאלות הבסיס הללו, ולכן יש לבחון את התקדימים ההיסטוריים.
המקרה היחיד שבו נקבע כי ראש הממשלה מצוי בנבצרות הגיע בעקבות האירוע המוחי שבו לקה אריאל שרון ב-2005, אז הכריז היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ששרון נבצר מלמלא את מתפקידו, וסמכויותיו הועברו לאהוד אולמרט.
כאשר החלו החקירות הפליליות נגד אולמרט עלו טענות שהוא לא נענה לבקשות מטעם המשטרה בכל הנוגע למועדים ולפרקי הזמן שבהם ייחקר. באופן זה, נטען, הוא עיכב את התקדמות ההליך נגדו. עתירה נגד היועמ"ש, בדרישה שיכריז על נבצרות של אולמרט לתקופת החקירות, בג"ץ דחה וקבע: "מוכנים אנו להניח כי צודק היועץ בטענתו שלפיה ההוראה אינה מוגבלת אך לנבצרות זמנית מטעמי בריאות אלא עשויה לחול במגוון נסיבות, ביניהן קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה.... עוד מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה... אף אם כך הוא, הרי ברי כי הכרזה כאמור על רקע קיומה של חקירה פלילית נגד ראש ממשלה, הינה פעולה חריגה אשר תיעשה אך במקרים נדירים ויוצאי דופן".
מכך עולה שנבצרות של ראש הממשלה יכולה להתקיים במגוון נסיבות, ולא רק מטעמי בריאות אובייקטיביים וברורים. כך למשל, יכול שנבצרות תתייחס גם למצב שבו מטעמים אישיים-סובייקטיביים שונים – משפחתיים, ציבוריים או משפטיים – נושא המשרה אינו יכול למלא את תפקידו באופן ראוי. עוד עולה כי, ככל הנראה, היועמ"ש הוא הגורם המוסמך לקבוע אם מתקיימות נסיבות שבהן ראש הממשלה אינו יכול עוד למלא את תפקידו, אך יהיה זה רק "במקרים נדירים ויוצאי דופן".
מה יכול לשנות את דעתו של מנדלבליט
הנסיבות האפשריות לביסוס טענה של נבצרות ביחס לנתניהו יכולות להתבסס על שני נימוקים: הראשון, יש הטוענים שיהיה עליו להתייצב בבית המשפט באופן תדיר בשלב ההוכחות, ולכן לא יהיה פנוי דיו להמשיך ולנהל את ענייני המדינה; השני – וזו הטענה המרכזית - יש הסבורים שהעובדה שכהונה תחת כתב אישום יוצרת ניגוד עניינים חריף בין נתניהו לבין תפקידיו וסמכויותיו כראש הרשות המבצעת. כך למשל, יכולתו להשפיע על מינויים בצמרת משרד המשפטים והמשטרה, או התקפותיו על מערכת אכיפת החוק.
במילים אחרות, הם טוענים שהחלטותיו של בנימין נתניהו בכל הנוגע למערכת אכיפת החוק והמשפט לא יכולות להיות עניינית ואובייקטיבית, שכן ענייניו האישיים-משפטיים ישפיעו ויכריעו את הכף כנגד האינטרס הציבורי.
מנדלבליט על הנבצרות, בשבוע שעבר
(צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
מיד לאחר הגשת כתב האישום קבע היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי "יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי ואין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
בהמשך, בתגובה לעתירות שביקשו למנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה, הותיר מנדלבליט פתח ממשי לקביעת נבצרות של נתניהו, וכתב כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
אם יהיה שינוי בעמדתו של היועמ"ש ביחס לנצברות של נתניהו, שפורסמה לראשונה ב-ynet, הוא יכול לנבוע משילוב של השניים: ראשית, סירובו של ראש הממשלה לחתום על הסדר ניגוד העניינים שהציע היועמ"ש. מנדלבליט הבהיר לפני כמה ימים כי "כהונתו בתפקיד של ראש ממשלה העומד לדין בפלילים אפשרית תחת מגבלה מאוד ברורה של הסדר ניגוד עניינים", שימנע ממנו כל אפשרות להשפיע על ענייניו הפליליים האישיים באמצעות הפעלת סמכויותיו השלטוניות; שנית, המשך מתקפותיו של ראש הממשלה על מערכת אכיפת החוק.
מכל מקום, גם מבלי שהיועמ"ש יכריע, אין ספק שבזמן הקרוב יתגלגל תפוח האדמה הלוהט של "נבצרות ראש הממשלה" לפתחו של בג"ץ.
ד"ר מתן גוטמן הוא הפרשן המשפטי של אולפן ynet
