הבחירות לנשיאות סוריה ייערכו בחודש הבא, אבל בינתיים עדיין אין קמפיין בתקשורת או ברחובות, וגם לא ברור אם ההצבעה תתמקד בשאלה "בשאר אסד – כן או לא?", או שיופיעו שניים או שלושה מועמדים נוספים, שיעניקו להצבעה ניחוח דמוקרטי כביכול.
מי יכול להתמודד? צריך להיות בן 40 לפחות, בעל אזרחות סורית מצד שני ההורים, ללא תיקים פליליים ולא נשוי לאזרחית זרה. צריך גם לקבל תמיכה מ-35 חברי הפרלמנט בדמשק, ולהוכיח שבעשור האחרון התגוררת בסוריה. כך חוסמים מראש את האופוזיציה, ואת מועמדותם של הבורחים ממלחמת השלטון נגד אזרחיו.
האופוזיציה הסורית מגדירה את התנאים הללו כ"בדיחה עצובה", ובמקביל שגריר סוריה במוסקבה ריאד חדאד מוסיף כי הבחירות ייערכו הפעם "בהפתעה", בגלל הקורונה, ואין עדיין תאריך מחייב.
אסד עצמו בכלל לא הציג עדיין מועמדות, אבל הוא מתכוון לקחת בגדול. זאת תהיה כהונתו הרביעית, אף שהחוקה מגבילה לשתי קדנציות בלבד. לפי כל הסימנים התוצאות כבר נקבעו בהתייעצויות דיסקרטיות עם רוסיה ואיראן, שעסוקה עכשיו בכלל במשא ומתן המקדים מול ארה"ב.
מסתמנת תופעה מדהימה של אלפי פליטים שפונים לישראל ומבקשים "קחו אותנו". הסיפור על החולים מסוריה שעברו טיפולים אצלנו עשה לו כנפיים והצמיח תקוות, אבל ישראל בינתיים מתעקשת לסרב
הנשיא ג'ו ביידן לא מתעניין בסוריה כשלעצמה – להערכת גורמי מודיעין אמריקניים, אם יושגו תוצאות חיוביות מול איראן אז סוריה וחיזבאללה בלבנון יירגעו. על הרקע הזה נולד מכנה משותף לארה"ב, ישראל, איראן ורוסיה: כל אחת, מסיבותיה, מעוניינת ברצף השלטון הסורי, בלי הפתעות.
מבחינת ישראל אסד הוא הרע במיעוטו, ואם היא רוצה להמשיך לתקוף בסוריה בסיסי צבא איראניים עדיף שהנשיא המוכר יישאר, ושלא תפרוץ מהפכה רוויית דמים שתוביל להתערבויות חזקות יותר מצד רוסיה, איראן וטורקיה. כן, טורקיה בהחלט מטרידה, ורג'פ טאיפ ארדואן נתפס כמי שעלול בכל רגע להנחית פקודה לפלישה עמוקה.
בסך הכל אסד מרגיש נוח. בהערכות המצב נחשפת פעילותו המיוחדת: כשלא הולך לו עם האיראנים הוא ממהר לפנות לאיש הקשר הרוסי, וכשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה מהרוסים הוא דואג להקפיץ אליו את איש הקשר האיראני שמחובר לחמינאי בטהרן.
רוסיה, אחרי חמש שנות שהייה בסוריה, מונעת משלטון אסד להתמוטט – וישראל לא תבצע מתקפה נרחבת שעלולה להפר את האיזון הזה. מנגד, סוריה לא רשאית לחזור לחיק העולם הערבי, אבל שלוש נסיכויות במפרץ הפרסי – עומאן, אבו-דאבי ודובאי – שלחו מברקי ברכה לאסד, לאחל יום עצמאות שמח ב"חג הפינוי", לציון יציאת הצרפתים מסוריה.
ונותר עניין אחרון: אסד ועוזריו הבכירים מתעלמים מהבעיה של הפליטים הסורים. לפחות 5.5 מיליון שוהים בטורקיה, בירדן, בלבנון ובמצרים, רשומים כאזרחי מדינתם, ולא חולמים לחזור כל עוד בשאר ואחיו מאהר מנהלים באכזריות את השלטון. על הרקע הזה מסתמנת תופעה מדהימה של אלפי פליטים שפונים לישראל ומבקשים "קחו אותנו". הסיפור על החולים מסוריה שעברו טיפולים אצלנו עשה לו כנפיים והצמיח תקוות, אבל ישראל בינתיים מתעקשת לסרב.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com