(צילום: שחר גולדשטיין, שמוליק דודפור)
מדינת ישראל תיכנס הלילה בחצות (חמישי) לשלב המהודק של הסגר השלישי. היה ניתן לצפות שאחרי שני סגרים קשים והרסניים נעשו מספיק תרגולים, ניסויים ושיעורי בית על הציבור בישראל שיהפכו את מתווה הסגר הבא עלינו לטובה לטוב ומשופר יותר. אולם מסתמן שלא כך הדבר: אוכלוסיות מוחלשות ומשפחות במצבי מצוקה ישלמו שוב מחיר יקר על השבועות הבאים.
הילדים יישארו רעבים
מפעל ההזנה של משרד החינוך מחלק ארוחות חמות ל-420 אלף ילדים ובני נוער במסגרות החינוכיות. כבר בסגרים הקודמים פורסם ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet כי בימי הסגר המפעל החיוני הזה מפסיק את פעילותו ומחלק מנות רק לילדים ונוער בסיכון. המשמעות היא עשרות אלפי משפחות במצבים כלכליים מורכבים שמתקשות לתת הזנה ראויה לילדיהן גם בימי שגרה וקורסות תחת הנטל. חלקן הגדול לא מצליח לתת מענה תזונתי ראוי בתקופה זו כשילדיהן בבית.
"שר החינוך שולח 400 אלף ילדים לישון רעבים, למרות שהיו לו חודשים להתכונן", אומרת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שבמשך החודשים האחרונים פנתה למשרד החינוך בבקשה שייערך לתת מענה ולהשאיר את מפעל ההזנה פתוח אם יהיה סגר נוסף.
"פניתי אל השר פעם אחר פעם וביקשתי שידאג שבמקרה של סגר נוסף עשרות אלפי הילדים הזכאים לארוחה חמה במהלך יום הלימודים יקבלו אותה עד לבית. לצערי, גם כשזה מגיע לילדים רעבים הממשלה לא חושבת על מי שהיא אמורה לשרת".
"מצבנו הכלכלי קשה ואין עזרה משום כיוון", מספרת אורלי, אם חד-הורית לשלושה, המלווה על-ידי התוכנית "פותחים עתיד". אורלי איבדה את עבודתה כמטפלת בקשישים קצת לפני הסגר הראשון ומאז לא הצליחה להשתלב בשוק העבודה.
"קשה לי לקנות מזון וביגוד לילדים", היא אומרת. "הילדה שלי הייתה מקבלת בבית הספר ארוחה חמה. עכשיו אני צריכה לדאוג לה לשלוש ארוחות ביום, וזה קשה באופן משמעותי. הילדה הקטנה בכיתה ד', היא עברה לבית ספר חדש ואין לה אפשרות להכיר את הילדים. היא מרגישה מאוד לבד. על בת ה-11, ילדה עם צרכים מיוחדים, שני הסגרים השפיעו לרעה. היא דיכאונית וחוותה רגרסיה בהתנהגות ובלמידה".
מחשב לכל ילד
החודשים הרבים שבהם הילדים היו מסוגרים בביתם יצרו נזק תקדימי אצל לא מעט ילדים ובני נוער, שלהם אין תנאי למידה מתאימים: משפחות מרובות ילדים שהרעש והסחות הדעת לא מאפשרות עבורם למידה, מחסור במשאבים לימודיים כמו מחשבים והיעדר מבוגר אחראי בבית במשפחות בהן ההורים עובדים חיוניים הפכו את חוויית הלמידה, שגם כך היא מאתגרת בקונסטלציית הזום, לקשה עד בלתי אפשרית וגרמה ללא מעט ילדים להידרדר, ובמקרי קיצון אף לנשור מהלימודים.
"התרענו כבר בחודש מרץ על זה שיש נשירה מוגברת ממסגרות הלימוד", אומרת ד"ר סראב אבו רביע-קוידר, מרצה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון וחברה בצוות המומחים של המשבר. "המשמעות היא ילדים שעלולים להידרדר לאלימות, לפשע, לסמים ולאלכוהול. זה תוצר גם של הפער הדיגיטלי: המצב הזה מגדיל את הפערים בחברה".
"זה קשה ללמוד מרחוק", מספרת סיוון, בת 16 מחיפה שמקבלת סיוע באחד ממרכזי הנוער של עמותת "עלם". "יש לי שבעה אחים, אבל אין לנו מספיק מחשבים. אני לומדת לבגרויות וחווה הרבה חרדות בגלל הלחץ להצליח. בגלל שאין לי מחשב אני לומדת מהטלפון. זה מאוד קשה לסכם ככה שיעורים ולהשתתף בשיעור".
"הייתי תלמידה מעולה לפני זה ועכשיו הרבה יותר קשה לי", היא אומרת. "בנוסף, המצב הזה גורם לי לנתק מכל החברים. אני מרגישה מבודדת חברתית. אמא שלי המון בעבודה אז אנחנו לבד הרבה שעות. קשה גם ללמוד וגם לדאוג לעצמנו לאוכל, אז אנחנו לא אוכלים כמו שצריך לפעמים".
אין מענה לנוער במצבי סיכון
מסגר לסגר אנו עדים להידרדרות משמעותית במצבם הרגשי והפיזי של ילדים ובני נוער ברחבי הארץ, בעיקר כשמדובר בבני נוער במצבי סיכון. השבועות הארוכים ללא חיי חברה וללא גורם חינוכי ומקצועי שיכול לאבחן את המצוקות שלהם בזמן אמת משאירים אותם להתמודד עם מצוקתם לבד.
סקר שבוצע בקרב משפחות במצבי סיכון בתוכנית "פותחים עתיד" מציג נתונים מדאיגים איתם אנחנו נכנסים לסגר השלישי. 35% מהילדים חווים בדידות בתקופת הקורונה, 45% חווים דכדוך והסתגרות, ו־85% ציינו כי לא התחברו ללמידה מרחוק עקב קושי ללמוד בסביבה מקוונת.
"אפשר למנות את הסגר השלישי כמכה אנושה לילדים ולמשפחות במצבי סיכון", אומר ד"ר מרסלו וקסלר, יו"ר הוועדה המקצועית "פותחים עתיד" ומרצה בסמינר הקיבוצים. "מדובר במשפחות שמערכת הסיוע סביבן נעלמת, ופתאום הן נאלצות להסתדר לבדן ואין להן הכלים להתמודד עם זה".
הידרדרות נפשית
הנתונים המתפרסמים על המצב הנפשי בישראל מעידים על הידרדרות משמעותית. זמני ההמתנה בפסיכולוגיה הציבורית עדיין עומדים על חצי שנה ומגיעים אף ל-14 חודשים. דו"ח שפירסמנו במהלך הסגר השני הציג תמונת מצב מדאיגה על בריאות הנפש בארץ שמוכיחה כי מסגר לסגר חלה הידרדרות במצוקה הנפשית בישראל, מצוקה שאינה מקבלת מענה בשירות הציבורי הקיים.
למרות הנתונים הללו לא נרשמה היערכות בשירות הציבורי להגביר את המענה הנפשי במהלך הסגר. "החברה הישראלית נמצאת במצוקה נפשית שמעמיקה מסגר לסגר", מסבירה ירדן מנדלסון, מראשי מטה המאבק של פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית. "טיפול נפשי נגיש ובחינם הוא תנאי הכרחי להתמודדות המשק הישראלי עם המשבר".
הזנחת מורי החינוך המיוחד
אלפי מורים, גננים ומטפלים במוסדות החינוך המיוחד, שמוחרגים מהסגר, כמעט שלא הפסיקו לכל אורך תקופת הקורונה מעבודת הקודש שהם עושים. בימים האחרונים קוראים ארגוני המורים לחסן בעדיפות ראשונה את צוותי החינוך המיוחד, האחראים על 280 אלף תלמידים. עם ההחלטה על הסגר נחושים בהסתדרות המורים להשבית את הלימודים בחינוך המיוחד החל מיום שלישי אם המורים לא יזכו לקדימות בשל אופי הטיפול והחשיפה המתמדת שהוא מביא איתו.
"עם כל האהבה והדאגה לתלמידינו היקרים", אומרת ד"ר מיכל בן-דוד, מנהלת בית ספר לחינוך מיוחד ונציגת צוותי ההוראה של החינוך המיוחד בהסתדרות המורים, "לא ייתכן שבסגר מלא יפעלו מסגרות החינוך המיוחד בלי לחסן את המורים, בלי אבחנה בין הלקויות הקלות והמורכבות. יש הדבקה של מספר רב של אנשי צוות ותלמידים המגיעים בהסעות צפופות גם מאזורים אדומים. הם נכנסים לכיתות שונות, מתקשים בשמירת מרחק ועטיית מסכה, ומרביתם זקוקים למגע ולטיפול פיזי של כמה אנשי צוות".
נטלי כהן, מורה בבית הספר לחינוך מיוחד "עופרים" בקריית-אתא: "אנחנו אוהבים את התלמידים שלנו ורואים בעבודה איתם שליחות, אבל הדבר מלווה בחרדות ובפחדים. יש מגפה משתוללת בחוץ ומפקירים אותנו".
