ההפגנה בבלפור, בשבת
(צילום: גיל יוחנן, satview)
אחרי תחילת הסגר, ורגע לפני כניסת החג, הודיעו המשטרה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים כי גיבשו מתווה להפגנות בתקופת הסגר. המתווה לא מגביל אמנם את המספר הכולל של המפגינים - אך קובע כי יש לשמור על מגבלות ההתקהלות החלות על שהייה בשטח פתוח גם במסגרת הפגנות. לכן, נכתב, יש להתחלק לקבוצות של כ-20 מפגינים, ככל הניתן, ולשמור על מרחק סביר בין כל קבוצה לקבוצה.
"כתוצאה מכך, גודל מקום ההפגנה עלול להגביל את כמות הקבוצות שיכולות להיכנס בכדי לעמוד במתווה המרחק", כתבו - ועקב מגבלה זו ייתכן שהמשטרה לא תאפשר הפגנות במקומות צפופים יחסית כמו ברחוב בלפור שליד מעון ראש הממשלה בירושלים, והמוחים ייאלצו לעבור לאזור אחר בירושלים.
במתווה נכתב כי "לנוכח זאת, משטרת ישראל תיערך בהתאם על מנת לאפשר למשתתפים בהפגנה לשמור על כללים אלו, בין היתר באמצעות הגדלת השטח המיועד להפגנה. על מנת להקטין את פוטנציאל ההדבקה בהפגנות מרובות משתתפים, יתבקשו מארגני הפגנות למנות סדרנים מבין המשתתפים שתפקידם להזכיר למפגינים את הכללים האמורים, ולסייע בחלוקה לקבוצות עם מרחק סביר ביניהן".
מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי אמר בשבוע שעבר באולפן ynet כי ההפגנות בבלפור הן "מנוע להגברת ההדבקה". עם זאת, משרד הבריאות בראשותו לא הציג באופן מסודר נתונים על הדבקות בהפגנות. זה לא מנע מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה לכנות את ההפגנות "מדגרות קורונה".
במתווה צוין כי "בראש ובראשונה קיימת חובה שכל משתתף בהפגנה יעטה מסכה כנדרש בחוק, ויעשה מאמץ מיוחד לשמור ולהקפיד ככל הניתן על כללי הריחוק החברתי. יוזכר כי לפי התקנות, על כל אדם הנמצא במרחב הציבורי לעטות מסיכה, ועובר על חובה זו צפוי לקנס בסך 500 שקל. נוכח נתוני התחלואה המאמירים, המשטרה תפעל לאכיפה מוגברת של חובה זו בשבועות הבאים בהתקהלויות ככלל, ובכלל זאת בהפגנות".
בהמשך ההודעה נכתב כי על פי הוראה נוספת, השוהים במרחב הציבורי ישמרו, ככל האפשר, על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם, למעט אנשים הגרים באותו מקום. "גם זו הוראה מחייבת בדין", הבהירו.
"לפיכך", סיכמו, "בשבועות הקרובים המשטרה תיידע את המארגנים על אודות ההוראות בדבר עטיית מסכות ושמירת ריחוק חברתי, ותפעל לעדכן את הציבור אודות ההוראות והכללים האמורים לקראת ההפגנה ובמהלכה, לרבות באמצעות כריזה". לפי ההודעה, המתווה גובש במסגרת דיונים מקצועיים בהשתתפות בכירי משטרת ישראל ומשרד הבריאות, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה.
ראש העיר בת ים צביקה ברוט, שהוביל את העתירה לבג"ץ להשוואת מספר המתקהלים במרחב הציבורי, בירך על מתווה ההפגנות שפרסמה המדינה: "אני שמח שמשרד המשפטים קיבל את עמדתנו. זה היה צריך לקרות מזמן ובלי שנצטרך ללכת לבג"ץ, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. המדינה הבינה שאי אפשר לעשות איפה ואיפה בין קהלים שונים, וצריך גזירה שווה לגבי כל ההתקהלויות במרחב הציבורי".
לדברי ברוט, "הזכות להפגין היא חשובה, בדיוק כמו הזכות להתפלל. בשני המקרים הציבור יוכל לממש את זכותו אבל יהיה חייב להקפיד על הנחיות משרד הבריאות בצורה שווה וזהה. ההחלטה הזו תביא לחיזוק האמון של הציבור בהנחיות הממשלה לגבי הקורונה, כי יותר לא נראה אפליה בין התקהלות להתקהלות. מעכשיו יהיה דין אחד לכולם, במטרה להביא לצמצום התחלואה".
עו"ד אילן בומבך, שהגיש את העתירה לבג"ץ נגד ההפגנות מסר: "המתווה החדש הוא שינוי של 180 מעלות במדיניות המוצהרת של הפרקליטות, עד להגשת העתירה. הוא מקבל באופן מלא את דרישתנו שלא להפלות בין המתפללים לבין המפגינים. הפגנות הן כלי חשוב בדמוקרטיה, אך במצב חירום עלינו להגביל גם זכויות יסוד". בומבך הגיש את העתירה בשם ברוט, ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן, וראש העיר אור יהודה ליאת שוחט.
בתנועת המחאה "קריים מיניסטר", שמתכוונת לארגן הפגנה במוצאי החג מול מעון ראש הממשלה בבלפור, אמרו בתגובה למתווה כי "גורמיי האכיפה והבריאות קבעו, שחור על גבי לבן, שאין להגביל כלל את ההפגנות, והדגישו את חשיבות ההגנה על זכות הציבור להפגין. ההפגנות הן התשובה הטובה ביותר לחוסר האמון הציבורי, ולכישלון הקולוסלי של הנאשם, שהטיל עלינו סגר פוליטי שלא יוריד את התחלואה ויהרוס את הכלכלה. אנו קוראים לציבור להגיע בהמוניו בראשון בערב לבלפור תוך הקפדה יתרה על ההנחיות".
