עשרות מיליוני שקלים בשנה, שהיו אמורים להגיע לניצולי שואה, נותרו בפועל בקופת המדינה ולא הועברו לידיהם של הזכאים לכך.
ב-1992 – בהסכם בין ועידת התביעות לממשלת גרמניה – הוקמה קרן שנועדה לפצות ניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות או מי שחי בסתר או בזהות בדויה בשטח כבוש, שלא קיבלו פיצוי לפי חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני. מדובר בקצבה שמשולמת לניצולי שואה מכספי ממשלת גרמניה, שמיועדת לניצולים מ"המעגל הראשון".
ב-2018 עמד גובה הקצבה החודשית לאותם זכאים על 352 אירו, וב-2019 הודיעה ועדת התביעות על העלאה הדרגתית של הסכום, שאמור להגיע ב-2021 ל-850 אירו בחודש.
אלא של"ידיעות אחרונות" ול-ynet נודע שבמקום להעביר אותן תוספות לניצולי השואה שזכאים להן, מדינת ישראל מקזזת את גובה התוספת מהקצבה החודשית שהיא עצמה מעבירה לניצולים. המשמעות היא שסכום הקצבה שמועברת מגרמניה לניצולים אינו עולה, אך במקביל מדינת ישראל חוסכת כסף רב לקופתה, בכך שהקצבה שהיא משלמת להם נמוכה יותר בשל קיזוז התוספת.
מנתוני המשרד לשוויון חברתי עולה שב-2019 נחסכו לאוצר המדינה 20 מיליון שקלים כתוצאה מהעלאת הקצבה מגרמניה, ב-2020 נחסכו 16 מיליון שקלים, וב-2021 צפויים להיחסך לאוצר המדינה 23 מיליון שקלים.
מתוך דו"ח המבקר על הסיוע לניצולים
"הרווחנו את הכסף הזה ביושר", אמרה אתמול בכאב ניצולת השואה גיתה קויפמן (82) מהקריות. "הייתי בת שנתיים כשהגעתי לגטו באוקראינה. איבדתי את אימי ואת רוב משפחתי במלחמה. גם בעלי היה ניצול שואה והוא נלחם בכל מלחמות ישראל. אז למה כשגרמניה משלמת לנו כהתנצלות על מה שעברנו, מדינת ישראל לוקחת את הכסף הזה? אנחנו מקבלים כסף על זה שנרדפנו, על זה שנרצחו ההורים שלנו, למה מדינת ישראל צריכה לנכות את זה מהסכום שבמילא מגיע לנו?
"יש הרבה אנשים מבוגרים, במיוחד בגיל הזה, שזקוקים לכסף. אני עכשיו התאלמנתי, ואין לי רכב. אני צריכה להגיע לקופת חולים, אני צריכה לקחת מונית, זה עולה כסף. יש ניצולי שואה שצריכים לקנות כיסאות גלגלים, שצריכים שמישהו ילווה אותם לרופא, שמישהו יעזור להם בבית והם לא יכולים להרשות לעצמם את הדברים הללו. זכותם לחיות חיים נורמליים. למה לקחת מהאנשים האלה את הכסף?".
"ממשלת גרמניה העבירה את הכספים הללו על מנת שרווחתם של ניצולי השואה תשופר ולא כדי להקטין את החובות של האוצר", אמרה אתמול השרה לשוויון חברתי מירב כהן. "היתרות שנחסכות צריכות להיות מושקעות בחזרה בצרכים של ניצולי השואה, ואין להקצותן לכיסוי הגירעונות של האוצר.
“אסור לשכוח שמדי יום ניצולי השואה סביבנו מתמעטים והולכים – חייבים לדאוג לאלו שעודם כאן איתנו ולהבטיח שיחיו ברמת חיים נאותה. כדי שזה יקרה, הכסף שנחסך כתוצאה מהתשלומים מגרמניה צריך לחזור לניצולי השואה ולהיות מושקע ברווחתם. כך כתבתי גם לשר האוצר, יחד עם הרשות לזכויות ניצולי שואה ומנכ"לית משרדי".
ממשרד האוצר נמסר: "ללא התערבות משרד האוצר קצבתם של ניצולי שואה המקבלים את הקצבה האמורה מגרמניה הייתה נמוכה מקצבתם של ניצולי שואה אחרים. לפיכך פעל המשרד להשלים את הפער בין הקצבה הגרמנית הנמוכה יותר לקצבה הישראלית הגבוהה. גובה ההשלמה עומד ביחס ישיר לגובה הקצבה הגרמנית, המשתנה בהתאם למדיניות ממשלת גרמניה. המדינה מעבירה באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה, מדי שנה, כ-5.5 מיליארד שקל לניצולים ופועלת לטובת הפעלת תוכניות סיוע שונות, ביניהן מיצוי זכויותיהם, התאמות בדיור, ועוד".
