הנשיא ה-11, או אולי הנשיאה הראשונה? הקרב על תפקיד נשיא המדינה הולך וצובר תאוצה. נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין יסיים ב-27 ביולי 2021 שבע שנות כהונה. טרם נקבע מועד מדויק לבחירת הנשיא, אך באופן פורמלי ההצבעה צריכה להתקיים עד 30 יום לפני תום תקופת הנשיאות.
לפי החוק, ההצבעה יכולה להתבצע בין 30 ל-90 יום לפני מועד סיום כהונת הנשיא. מאחורי הקלעים המועמדים כבר החלו בשיחות עם חברי הכנסת כדי לגייס תמיכה. חלקם עוסקים בכך כבר חודשים ארוכים.
הזנקת הקמפיין מחייבת איסוף 10 חתימות של חברי כנסת. בקרב הנוכחי צפוי להישבר שיא במספר המועמדים שמתמודדים על כס הנשיאות מחוץ למשכן הכנסת, אמנם רובם טרם הכריזו רשמית על ריצה לתפקיד.
ניתן להעריך שראש הממשלה בנימין נתניהו יחפש מועמד מטעמו שישמש כ"טבעת הגנה" אחרונה למקרה שיורשע בבית המשפט, אז הנשיא יוכל להעניק לו חנינה שתמלט אותו מהדין. זו גם הסיבה שבמערכת הפוליטית מדברים על כך שההתמודדות של נתניהו עצמו לנשיאות היא לא בלתי מופרכת. ראש הממשלה, אם יכהן כנשיא המדינה יזכה לחסינות זמנית מהעמדה לדין, על פי "חוק יסוד: נשיא המדינה".
במערכת הפוליטית מוזכרים שמותיהם של המועמדים הבאים, אם כי בהחלט ייתכן שיצוצו שמותיהם של מועמדים נוספים בהמשך.
יו"ר הסוכנות היהודית יצחק בוז'י הרצוג (60):
בנו של נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג ז"ל, נחשב לבעל סיכויים טובים כי נהנה מתמיכה רחבה של החרדים, הערבים, ומפלגות המרכז והשמאל. יש הטוענים שכשם שבשקט בשקט גיבש תמיכה לבחירתו לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית, כך גם הפעם מי שעמד בראשות מפלגת העבודה עד לא מזמן פועל מאחורי הקלעים לגיבוש רוב לבחירתו לנשיא.
שר הכלכלה עמיר פרץ (68):
יו"ר מפלגת העבודה, שלפי כל הסקרים לא תעבור את אחוז החסימה, מכין לעצמו מילוט בדמות מועמדות לנשיאות. פרץ החל באחרונה בשיחות עם חברי כנסת ומציג את עצמו כמי שמקובל על רוב המפלגות ויוכל להיות גורם מאחד וממלכתי. במערכת הפוליטית טוענים שפרץ אומר בשיחות סגורות שקיבל הבטחות מחברי כנסת שיתמכו בו. לפני כשנה הצהיר עמיר פרץ שלא ירוץ לנשיאות ויוביל את מפלגת העבודה לדרך ארוכה, אולם בריאיון בגלי צה"ל אתמול הוא נשמע אחרת לגמרי, וניתן להסיק שאף הודיע רשמית כי ירוץ לנשיאות.
"אם יש תפקיד שהייתי יכול לתרום בו למדינת ישראל זה תפקיד נשיא המדינה", ציין. הוא המשיך: "יש שסעים וקרעים ומתח עצום בעם ישראל. אני יכול לתרום את תרומתי למדינת ישראל, בוודאי אחרי כל כך הרבה שנים במערכת הפוליטית"
13 צפייה בגלריה
"אני יכול לתרום למדינה". השר פרץ, הודיע על התמודדותו
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
הזמר והשחקן יהורם גאון (81):
גאון נחשב למקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה. כעת הוא שוקל להתמודד. אם לשפוט לפי התבטאויות העבר שלו נגד עד המדינה נגד רה"מ נתניהו בתיק 4000 שלמה פילבר ("מלשן", "יהודה איש קריות" ו"עד כזה נחשב גם לעבריין, שהוא מלשן והוא נמצא בתחתיתו של סולם הערכים עליהם אנחנו גדלים כבני אדם") הרי שיש סיכוי לא רע שיהנה מתמיכת בלפור.
ביום העצמאות ה-69 השיא גאון משואה בטקס הדלקת המשואות. הוא נבחר למעמד כאחד מסמליה המובהקים של העיר ירושלים. גאון הוא יליד הבירה, שהשתתף לאורך השנים ביצירות שהפכו לנכס צאן ברזל תרבותי במדינה.
כלת פרס ישראל מרים פרץ (66):
פרץ, ששכלה את שני בניה, נהנית מתמיכה ציבורית רחבה אך לא ברור אם תוכל לתרגם אותה לתמיכה פוליטית. פרץ נחשבת כמקורבת ליו"ר ימינה נפתלי בנט שהעניק לה את פרס ישראל בשנת 2018. אם תרוץ היא תעשה מאמץ לתרגם את התמיכה הציבורית האדירה שלה למהלך.
ההצבעה החשאית עשויה להגדיל את סיכויה להיות הנשיאה הראשונה של מדינת ישראל.
שר הבריאות יולי אדלשטיין (62):
בעבר הוזכר מי שהיה יו"ר הכנסת כאחד המועמדים המובילים לתפקיד הנשיאות. לפי הערכות במערכת הפוליטית אדלשטיין נוטה שלא לרוץ ומקדיש את כל מירצו למאבק בנגיף הקורונה.
השר לשעבר דוד לוי (82):
ייתכן כי קיים הסכם שהציבור טרם נחשף אליו שכורך את תמיכתו של נתניהו בשר החוץ לשעבר לוי כתמורה לתמיכתה של הבת שלו, יושבת ראש גשר והשרה אורלי לוי אבקסיס ברה"מ בסיבוב הבחירות האחרון.
לוי אבקסיס עצמה הכחישה טענה זו מספר פעמים בעבר. אם הסכם שכזה אכן לא קיים סיכויי בחירתו נמוכים.
חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק (55):
חברת הכנסת מהליכוד לשעבר הוא מועמד מטעם עצמו בעיקר. סיכויי בחירתו נמוכים עד אפסיים.
השר לשעבר שמעון שטרית (74):
פרופסור שמעון שטרית, שכיהן בעבר בין היתר כשר הכלכלה ושר המדע והטכנולוגיה, הודיע בספטמבר על כוונתו להתמודד על נשיאות המדינה. בריאיון לאולפן ynet הוא הסביר כי שוחח עם למעלה מ-80 שרים וחברי כנסת וביקש את תמיכתם. "יש לי תחושה טובה בנוגע לסיכויי לנצח", טען.
שטרית, בין הבודדים שהודיעו רשמית על כוונתם לרוץ לנשיאות רואה בתפקיד זה "משימת חייו". במערכת הפוליטית מעריכים שסיכויו נמוכים.
רה"מ בנימין נתניהו (71):
לא הצהיר שבכוונתו להתמודד אך האפשרות הזאת עולה במערכת הפוליטית כתרחיש שיביא לביטול המשפט והתחמקות מדין. על פניו לא נראה שיש סיכוי גבוה שנתניהו ירצה בכך אך הדבר תלוי הן בהתפתחויות הפוליטיות והן במצבו המשפטי.
השר לשעבר נתן שרנסקי (72):
שרנסקי הוא אסיר ציון וסמל ממלכתי שכיהן כסגן ראש הממשלה של אריאל שרון ובתפקידים שר הפנים, שר הבינוי והשיכון ויו"ר הסוכנות היהודית. הוא נחשב מקורב לנתניהו ואין להוציא מכלל אפשרות שיגייס אותו למועמדות.
שופט בית המשפט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין (73):
השופט בדימוס רובינשטיין נחשב גם הוא למועמד נוח לנתניהו בהיבטי חנינה. רובינשטיין כיועץ משפטי לממשלה בכהונת נתניהו הראשונה היה זה שסגר לבני הזוג את התיק בפרשת המתנות ופרשת קבלן ההובלות עמדי ופטר אותם מעונש.
אולם בדו"ח הציבורי שפרסם מתח עליהם ביקורת: "על נבחרי ציבור ועובדיו, לא כל שכן העומדים בראש הפירמידה ובסמוך לו, להקפיד עם עצמם לבל ייכשלו בדבר שגם אם לא הוכחה פליליותו ברמה הנדרשת במשפט פלילי, יש בו ממידת הכיעור". הוא כיהן כשופט בית המשפט העליון בין השנים 2017-2004.
