מבקר המדינה הקדיש פרק מיוחד בדו"ח שיצא הבוקר (ג') לתוכנית לטיפול בנפגעי אלימות במשפחה, ובחן את המרכז לשלום המשפחה ברמלה, שנותן מענה למגוון רחב של אוכלוסיות. הדו"ח מצביע על עיכוב משמעותי בטיפול בפונים למרכז ברמלה, נטישה משמעותית של מטופלים לפני סיום ההליך וחוסר בהכשרה מתאימה של העובדים.
546 פניות הגיעו בשנת 2018 ל"מרכז לשלום המשפחה" ברמלה, רובן המוחלט הופנו על ידי המשטרה, רק 32 פנו באופן עצמאי, מערכת הבריאות הפנתה פחות מאחוז אחד של המטופלים באותה השנה. מתוך 51 התיקים שהועברו על ידי המשטרה, ב-14 מקרים לא היה דיווח מיידי למרכז, אלא רק לאחר כחודשיים בממוצע.
בשבעה מקרים נוספים היה שיהוי של שבוע עד שלושה שבועות ממשלוח הודעת המשטרה למרכז על תלונת אלימות במשפחה ועד שהמרכז התקשר אל המתלונן. בשבעה מקרים היה שיהוי של כמה חודשים ממועד קבלת הפנייה במרכז ועד לתחילת הטיפול.
כך למשל, בסוף דצמבר 2018 התלוננה במשטרה אישה גרושה על אלימות במשפחה, והתלונה הועברה עוד באותו היום למרכז לשלום המשפחה, אך הטיפול בה החל רק באמצע מאי 2019. לפי המבקר, בפברואר 2019 הגיעה האישה למחלקה לשירותים חברתיים ברמלה, אך שם לא זיהו את בעיית האלימות במשפחה והיא לא הופנתה למרכז.
מבקר המדינה העיר על כך שהעובדים הסוציאליים במחלקה לא עברו אפילו הכשרה בסיסית בנושא אלימות במשפחה, וכי השאלון שמנחה את העו"סים במחלקה לא כולל שאלות ספציפיות על אלימות במשפחה אלא שאלה כללית על אלימות.
בעיה נוספת של המרכז לשלום המשפחה ברמלה היא התחלופה הגדולה של אנשי צוות. בשנת 2018 התפטרו מתפקידם ארבעה עובדים סוציאליים והמרכז פעל במשך תקופה ממושכת עם מחצית מכוח האדם המקצועי שלו. העובדת הסוציאלית של המשטרה, היחידה שדוברת ערבית במרכז, נכנסה לתפקידה במאי 2019 ולאחר חמישה חודשים יצאה לחופשת לידה. בנוסף, רק במאי 2019 קיבל המרכז תקן של עו"ס לטיפול בילדים שנחשפו לאלימות במשפחה.
עוד עלה מדו"ח המבקר, כי בשנים 2017-2018 הייתה נשירה רחבת היקף של מטופלים עוד לפני תום הטיפול. כך למשל ב-2017 נשרו 54 מטופלים בעוד שרק 40 סיימו את הטיפול. בשנת 2018 נשרו 38 מטופלים לפני תום הטיפול.
עיריית רמלה טענה בתשובתה למבקר המדינה כי סיבות הנשירה מטיפול הן לעיתים צריכת סמים ואלכוהול והתמודדות עם מחלת נפש, וכי בכוונתה להביא את הנושא לדיון ברמה הארצית.
חוסר נגישות למגזרים השונים
18% מהפונים למרכז לשלום המשפחה ברמלה הם מהמגזר הערבי ו-21% הם מאוכלוסיות עולים שונות. עם זאת, מנהלת המרכז סיפרה לצוות של מבקר המדינה בפברואר 2019 כי אין לה עובדים סוציאליים מהמגזר הערבי או דוברי אמהרית או ספרדית.
תקנים שהועברו למרכז במסגרת התוכנית לטיפול בנפגעי אלימות במשפחה מקרב עולי אתיופיה וברית המועצות, הועברו באישור חריג של משרד הרווחה לעובדים סוציאליים שאינם דוברים את השפות. הסיבה לכך היא קשיים באיתור עובדים סוציאליים מתאימים.
בבדיקה שנערכה בנובמבר 2019 עלה כי אף גורם מצוות המרכז ברמלה לא עבר הכשרה ייעודית לטיפול במגזרים ייחודיים, כולל במגזר הערבי. מנהלת המרכז אמרה לצוות המבקר כי בעבר מומנו הדרכות לצוות המקצועי של המרכז, אך כיום כבר אי אפשר לממן הדרכות כאלה.
מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "אגף הרווחה בעירייה מעניק סיוע וטיפול לנשים מוכות או מאוימות במהלך כל השנה. לצורך תיאום בין הרשויות נקלטה בתחנה לשלום המשפחה עו"ס משטרה שעומדת בקשר רציף עם תחנת רמלה.
כמו כן, מתקיימות פגישות אחת לחודש עם קציני המשטרה לצורך מעקב וטיפול בכל הנשים שבחרו לא לצאת למקלט. הנושא הועלה גם בפני משרד הרווחה לצורך התאמת מענים לנשים".