עובדים ברשתות מזון מהיר קיימו אתמול שביתת מחאה ב-15 ערים ברחבי ארצות הברית, בדרישה להעלות את שכר המינימום הפדרלי מ-7.5 דולר לשעה ל-15 דולר. השביתה נערכה כשברקע פוחתים הסיכויים שהנשיא החדש ג'ו ביידן יצליח לקיים את הבטחת הבחירות שלו להגדיל את שכר המינימום פי יותר משניים ולהעמיד אותו על 15 דולר לשעה. בשביתה השתתפו בין השאר עובדי הרשתות וונדיס, מקדונלדס וברגר קינג, והיא נערכה בערים כמו שיקגו, מיאמי ומילווקי.
שכר המינימום הפדרלי בארה"ב נקבע על 7.25 דולרים בשנת 2009, וב-11 השנים שעברו מאז הוא לא עודכן. מאז קביעת שכר המינימום הראשון ב-1938, אחרי השפל הגדול, לא קרה מעולם ששנים רבות כל כך חלפו בין העלאה אחת לאחרת. כשמתאימים את שכר המינימום של 2009 לשיעור האינפלציה, הוא צריך לעמוד על כ-8.80 דולרים לשעה.
בכל הקשור לשכר המינימום נמצאת ארה"ב בפיגור גדול אחרי מדינות מפותחות אחרות: בשנת 2018 עמד שכר המינימום שלה על 33% מהשכר הארצי החציוני, ומבין מדינות ה-OECD היא דורגה במקום ה-31 והאחרון במדד זה. בקנדה, לעומת זאת, עומד שכר המינימום על 51% מהשכר החציוני ובצרפת על 62%.
ההצעה שביידן העלה רדיקלית-משהו: אף שנשיא ארה"ב מציע העלאה הדרגתית, שבתחילתה יעלה השנה השכר ל-9.5 דולרים לשעה, הוא מבקש להשלים את העלייה ל-15 דולר עד לשנת 2025, כלומר בעוד ארבע שנים. לפי תוכניתו, משם והלאה יגדל שכר המינימום באותו קצב כמו השכר החציוני.
גם 12 דולר זה בסדר
להעלאת שכר המינימום עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על חייהם של עובדים בארה"ב ועל העסקים שמשלמים להם משכורת, אבל על השאלה מה יהיו ההשלכות האלה יש מחלוקת גדולה. ממשל ביידן מצדו טוען כי העלאה כזו תסייע לחלץ מיליונים מהעוני, תפחית את חוסר השוויון האדיר ותעזור להמריץ את הכלכלה. "שום אמריקני לא צריך לעבוד במשרה מלאה ולחיות בעוני", אמרה לאחרונה דוברת הבית הלבן רוזמרי בוגלין. "המחקרים מלמדים שהעלאת שכר המינימום מפחיתה את העוני ושיש לה תועלת כלכלית לעובדים, למשפחותיהם, לקהילותיהם ולעסקים המקומיים שבהם הם משקיעים את הדולרים הנוספים שהם מרוויחים".
מבקרי התוכנית, מנגד, טוענים כי העלאת שכר המינימום תכביד את המעמסה הכלכלית על המעסיקים, תאלץ אותם לקצץ משרות – ובסופו של דבר תפגע בדיוק באותם עובדים ששכר המינימום נועד לעזור להם. במיוחד הם מזהירים מהסכנה הטמונה בהעלאה חדה כל כך, של יותר מ-100% בתוך ארבע שנים. הכלכלנים מייקל פרולי ודניאל סילבר מ-JPMorgan Chase מציינים כי בדרך כלל כאשר מעלים את שכר המינימום נהוג להעלותו ב-5% עד 15%, והעלאה של 100% בפרק זמן קצר כל כך היא עלייה חריגה ביותר. עם זאת, הם מזכירים גם כי העובדה שמדובר בהעלאה מדורגת תאפשר לקובעי המדיניות לעצור את התהליך אם יזהו סימנים שליליים.
על כובד משקלה של ההחלטה הניצבת בפני ביידן והמחוקקים מעידה גם הערכה של לשכת התקציב של הקונגרס שפורסמה החודש. לפי הערכה זו, העלאת שכר המינימום ל-15 דולר עד 2025 אמנם תגדיל את שכרם של 17 מיליון איש ותחלץ 900 אלף בני אדם מהעוני, אבל היא גם תביא לחיסולן של 1.4 מיליון משרות, משום שמעסיקים ייאלצו לקצץ משרות כדי לפצות על השכר הגבוה יותר שיהיה עליהם לשלם.
עתידה של יוזמת שכר המינימום של ביידן אינו ברור: הנשיא האמריקני ניסה לשלב את היוזמה בתוך חבילת הסיוע למשבר הקורונה, בסך 1.9 טריליון דולר, שהוא מקדם כעת בקונגרס, אבל בשבועות האחרונים הודה כי נראה שייאלץ להסירה מהחבילה בשל התנגדות המחוקקים. ביידן, שהעלאת שכר המינימום הייתה מהבטחות הבחירות שלו, הודיע כי ימשיך לחתור למימוש ההבטחה במסלול חקיקתי נפרד, אבל בלילה שעבר, באירוע שאלות-תשובות שבו השתתף, כבר אותת כי הוא נכון לקדם גם העלאה צנועה יותר של השכר, למשל ל-12 או 13 דולרים עד שנת 2025.
מכת מוות: "ב-2020 רק הפסדנו"
יוזמת 15 הדולרים של ביידן יכולה לעזור מאוד לאנשים כמו כריסטיאן קרדונה, צעיר בן 21 שעובד בסניף מקדונלדס באורלנדו, פלורידה. קרדונה מרוויח רק 11 דולרים לשעה, ומכיוון שהוא אינו יכול להרשות לעצמו דירה משלו – הוא נאלץ לגור עם הוריו ולהשתתף איתם בהוצאות המחיה. את תוכניתו לחסוך כסף לקולג' הוא נאלץ להקפיא, בינתיים לזמן בלתי מוגבל.
"11 דולר לשעה זה לא משהו שאפשר לחיות ממנו", הוא אומר. "הרבה אנשים שמרוויחים שכר כזה חיים ממשכורת למשכורת". לדבריו רבים מחבריו לעבודה אינם נערים שבאים להרוויח כמה דולרים אחרי בית הספר, אלא אימהות חד-הוריות או אנשים מבוגרים שמתקשים לשלם את שכר הדירה וחשבונות החשמל או לקנות מצרכים במכולת.
אבל יש כמובן גם את הצד השני. ניה מרשל, בעלת מסעדה שגרה בדטרויט, יותר מ-1,500 קילומטרים משם, חוששת שהעלאת שכר המינימום ל-15 דולר תגדיל את ההוצאות שלה ותאלץ אותה לסגור את המסעדה שפתחה רק לפני שנתיים. מגפת הקורונה גרמה ממילא לירידה של 85% בהכנסותיה, והיא מזהירה שאם תצטרך לשלם יותר לעובדים – תהיה זו מכת מוות לעסק שלה: "אנחנו לא מרוויחים כסף. שנת 2020 הייתה רק הפסדים. לכפות עלינו עכשיו העלאה גדולה כל כך בשכר המינימום זה לא רעיון טוב, והרבה מאיתנו ייאלצו פשוט לסגור".
יצוין כי כלכלנים רבים חולקים על התפיסה שהעלאת שכר המינימום פירושה פגיעה משמעותית במעסיקים וכתוצאה מכך גם בשיעור התעסוקה. כשכלכלנים במורגן סטנלי למשל בחנו את תוכנית 15 הדולרים של ביידן, הם קבעו שההשפעה על שיעור התעסוקה – לטוב ולרע – תהיה מינימלית, ואילו התועלת החברתית שבחילוצם של מיליונים מהעוני תהיה גדולה. העלאת שכר המינימום, הם סבורים, תעזור גם לצמצם את הפערים הכלכליים הכרוניים בין אמריקנים לבנים לבין אמריקנים שחורים והיספנים.
על כל פנים, רבים מדגישים כי אין זמן גרוע יותר להעלאה של שכר המינימום מאשר ימי הקורונה שבהם מצויה ארה"ב: רבים מהעסקים שמשלמים שכר שכזה, כגון מסעדות, בתי מלון ובתי קולנוע – משתייכים לענפים שנפגעו קשה מכול מהמגפה ומההגבלות הכרוכות בה. אם עסקים אלה ייפגעו גם מההעלאה, הם מזהירים, העובדים החלשים שמתפרנסים מהם יהיו הראשונים לשלם את המחיר.
