לפני שבועיים החליטה הכנסת שלא לפזר את עצמה. שדחיית הבחירות הכרחית עכשיו וכל עיסוק בפוליטיקה, שעה שהגרפים של התחלואה והאבטלה בישראל עדיין בעלייה, יהיה מנותק.
מאז, העיסוק הפוליטי נמשך ביתר שאת, והשבוע החולף נראה כמו שלב המוקדמות לקמפיינים הפוליטיים שבקנה. הוא כלל שני אירועים גדולים עם השפעות ארוכות טווח, כך נראה.
אצל נתניהו בימין עלה שלב "הטיפול" במה שמוגדר כאב הראש של התקופה: נפתלי בנט; ואצל יאיר לפיד במרכז-שמאל, אירוע שצנח כמעט משום מקום - קריאה של חברו הטוב עפר שלח לפתוח את המפלגה להתמודדות, מתוך רצון להחליף אותו.
שלח באולפן ynet, אתמול
(צילום: אבי חי)
עוד מוקדם להעריך מה תעשה ההצהרה של שלח ולאן יוביל מה שנראה כמו הליך גירושים בשלביו הראשונים, בין ההורים של יש עתיד.
זהו אירוע מרתק לא רק עבור מצביעי המרכז-שמאל. מכל הקשת הפוליטית התבוננו עליו השבוע וניסו לנתח אותו. לא רק בגלל החברות הקרובה והאמירה המפורשת של שלח, שלפיה לפיד כבר לא יוכל לפרוץ, גם בגלל התזמון שלה.
דווקא ברגע שלפיד התחיל למצב את עצמו ראש בראש מול נתניהו בלי הפרעות, בא שלח וערער על כך. קרא למצביעיו הפוטנציאליים של לפיד לחשב מסלול מחדש. יש הטוענים ששלח יצא למהלך כדי להרים את מעמדו הציבורי, רגע לפני שהוא פונה להקמת פלטפורמה חדשה. יש הטוענים שמהלך כזה דווקא עשוי למצות את האלקטורט: לפיד יתמקד במצביעי המרכז-ימין, שלח יאסוף את קולות השמאל.
בפועל, שניהם משחקים על אותו בנק קולות. קשה לדמיין מצביעי ימין נוהרים בהמוניהם אל הפלטפורמה הקיימת של לפיד. הוא לא שחקן חדש. מה שלא קרה - כבר לא יקרה. קהל היעד של לפיד היה ונותר מרכז ומרכז-שמאל. לכן גם הפרדת כוחות עתידית בינו לבין שלח, אם וכאשר, לא בהכרח תביא בשורה גדולה למחנה.
בנט עוד לא במים העמוקים
בימין, השבועות האחרונים כבר מסמנים את המגמה. האסטרטגיה של נתניהו היא להוריד לבנט מנדטים בכל מחיר. גם במחיר שהמנדטים ילכו לגוש השני.
לכן הוא עובד בשני קווי התקפה מקבילים והפוכים: לציבור הדתי, ימני, שמרני יותר, הוא אומר: "בנט בברית עם לפיד", כדי להרחיק אותם ממנו. למרכז החילוני נתניהו אומר: "בנט ילך עם סמוטריץ׳", כדי להרחיק גם אותם.
השבוע האחרון סימן עוד שתי נקודות במבצע שהחל לנטרול המראת בנט עוד על המסלול, לפני שהגלגלים מתנתקים מהקרקע. נתניהו כנראה מבין גם הוא שאם בנט יגיע לנקודת היפוך שממנה ימריא, כלומר יודיע פומבית על התמודדות לראשות הממשלה, יהיה קשה יותר לחזור אחורה.
נתניהו פתח שנה במגרש הביתי של בנט
(צילום: נדב אבס, גיל יוחנן, טל עוז, משרד הביטחון)
אחרי ששכר את יועצו הקרוב של בנט משה קלוגהפט, פתח את שנת הלימודים במגרש הביתי של בנט במבוא חורון שבבנימין, נפגש עם רבנים לצורך שיח על החינוך הדתי והעביר לליכוד את שולי מועלם - שהייתה שותפה של בנט - ברור לאן פניו של נתניהו.
הוא בונה על החולשה העיקרית של יריבו מימין, שמקורה בדילמה של בנט: האם לוותר על הבייס ולנסות למשוך מצביעי ליכוד, יש עתיד וכחול לבן - או להישאר עם הגרעין הימני ועם סמוטריץ׳ ולקוות לנס שאחריו מספר המנדטים בסקרים יישמר?
נתניהו רואה בבנט כמי שמבקש עכשיו לשחות בפעם הראשונה במים העמוקים, עם הכרזה על מועמדות לראשות ממשלה, אך מתקשה לנתק את היד מאדן הבריכה. ואת זה ינצל עד תום. לתפישתו, בנט במלכוד ויש עוד עם מה לעבוד.
בלי סמוטריץ׳ יהיה זה הימור גדול מדי עבור בנט, לא רק מכיוון שיוותר בפעם השניה בתוך שנה וחצי על הבייס, גם כי סמוטריץ׳ הוא יריב חכם ומתוחכם - ואם יתהפך על בנט, נתניהו ירוויח מזה.
אם בנט יישאר עם סמורטיץ׳, נתניהו ידביק לו בכל הכוח את "הקיצוניים" ויבריח ממנו ימין רך וקולות מרכז. כך קרה לפני שתי מערכות, כשאיילת שקד עמדה בראש. נתניהו חזר וכינה את הנהגת ימינה "שקד וסמוטריץ׳" כי זיהה את הפוטנציאל של שקד להביא מצביעי ימין חדשים.
למרות זאת, לא הכול פשוט מבחינת נתניהו. לראשונה, יעמוד מול אתגר של מועמד אלטרנטיבי מימין. ונתניהו, כידוע, אלוף בלנצח את השמאל.
על פרס אמר שיחלק את ירושלים, על הרצוג ולבני אמר שאם ינצחו נצטרך כולנו לנסוע לכותל בנגמ"שים, על גנץ אמר שמאל חלש וסכנה לביטחון ישראל. מה יגיד על בנט?
